Page 256 - 4
P. 256
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ¯ÊË
ȉ Âדלדינא לא נ"ל כ דעת הרי" והרמב" דהרי מובהק ובי מיתה והוא מובא בב"י .אלא שכול
החליטו שא"א לפרש כפשוטו מפני הקושיא הנופלת
לדידהו לא חיישינ לע"א שאמר בדדמי עליו ,ואני אפרש לפע"ד .דלכאורה מוכח דשו סימ
וכמ"ש והארי הרמב" במלחמות ה' וה"ה פי"ג מובהק לא יועיל דאלת"ה אמאי דחיק לשנויי
מגירושי )הי"ט( ,רק שמשקר והאשה תידוק בדדמי, ביבמות )קטו ,ב( דחזינהו לאלתר כיו דעכ"פ מסיק
ולדידהו צרי לדחוק בשנוייא דהש"ס דחזינהו וקאמרי סימ ובודאי לכ"ע איכא סי' מובהקי ביותר
לאלתר וקאמרי סימני מה מועיל אמירה דהני הא דלא שיי בי' שנויי ,וא"כ לימא דקאמרי סי'
מובהקי ביותר ואפי' שלא לאלתר .אע"כ לפי זאת
חיישינ למשקר ונדחק בזה בה"ה )ש (. הגי' מוכח דשו סי' לא יועיל ודוקא ע"י ט"ע
דפרצו פני ע החוט אלא דהכא הוה חיישינ
„"ÚÙÏÂי"ל עוד ,דהשתא למסקנא מיירי דהני מאה לבדדמי הי' מצרפי לזה היכר הסי' להאמי עי"ז
בט"ע ,ומשו"ה בעינ לאלתר משו ט"ע ומוכח
נשי לא ראו הנפיל' למי מעול ,ורק
מדאסקינהו קמ והכירו בט"ע ובסימניה מזה כהעיטור.ÁÈ
נתברר לה שה ה אות ת"ח שבאו בספינה ע
ר"י ב סימא ,והא דקתני בברייתא שטבעו לא Ê"ÙÏÂצרי לומר בגט דמועיל נקב בצד אות פלונית
שידענו כ ,אלא ע"פ עדות הנשי ההמה שנתקבלו
בב"ד של רבי נתברר לנו שטבעו .והשתא לא שיי היינו משו דאיכא נמי שמו ושמה ,ונהי
למיחש לשקר דהא אשה דייקא ומנסבא ,ואי לומר דחיישינ לשני יוס ב"ש מ"מ בצירו הסימ מובהק
שלא תידוק אלא עד שנתברר לה נפילת למי מועיל להתיר אבל לא זולת ,ומבואר ש נמי דאי
ואח"כ תאמרי בדדמי שמתו וכמ"ש רמב" ש ,ז"א, סי' דרבנ לא מועיל סי' שאינו מובהק כגו נקב סת
דממ"נ אי ניחוש שהעדי משקרי ,א"כ מה"ת אע"ג דאיכא שמו ושמה ,ולא אמרינ דע"י זה
לומר כלל שנפלו למי מעול ומסתמא כשתידוק הצירו נעשה כמובהק ויועיל ,דהרי אמרינ )בגיטי
האשה לא יודע כלל שנפלו למי מעול ולא תאמר ש ( ודוקא בצד אות פלוני אבל נקב בעלמא לא,
בדדמי .כ נ"ל לפי שיטת ולא לדחקו של ה"ה בזה מספקא ליה סי' אי דאורייתא אי דרבנ .והשתא
דפרי הש"ס ביבמות ק"כ )ע"א( בפשיטות למ"ד
ע"ש. סימ דרבנ ממצאו קשור בכיס ולא הו"מ לשנויי
שאני הת דאיכא נמי שמו ושמה משו דסימ
‰È‰Èאי שיהיה לפי זאת השיטה אי להוכיח דרבנ לא יועיל אפי' א צירו שמו ושמה ,ולא
נשאר עליו שו ק' אלא ממאי דמשני הש"ס בשומא
דסימ לא יועיל ואדרבא מוכח בהיפו ,דהא סי' מובהק קמיפלגי ,דמשמע דאי הוה סי' מובהק
השתא א"א לומר שהיה ש ט"ע ,דא"כ מה צור
לסי' דהא לא אמרו בדדמי אע"כ סי' לחוד וא"כ מה מועיל.
צור לסי' מ"ט לא מוקי לי' דחיזנהו לאלתר ובט"ע
בלא סי' ,דהא ע"א לא אמר בדדמי .אע"כ צ"ל דגרסי ‰ÊÏÂנ"ל כיו דעכ"פ מוכח מעובדא דשני ת"ח
כגי' המרדכי )סי' עז( א"נ דאמרי סי' ,וה"ל או ט"ע
ולאלתר או סימ מובהק ושלא לאלתר .וא"כ מוכח דשו סי' לא יועיל רק היכי דאיכא נמי שמו
דסי' מהני .וא"כ לאיד פוסקי נמי דלא ס"ל ושמה א"כ יש לדחוק ולומר נמי דה דשומא מיירי
כהרי" ה"ה הרז"ה והראב"ד ,מ"מ מי סני דמפרשי בכה"ג כשהעידו על א' שיצא מאת ממקו פלוני
נמי או בסימ וכמ"ש ב"ש ס"ק פ"ג הנ"ל .וא"כ והי' בו שומא במקו פלוני דאי לא שומא הי'
לדינא לא נדחוק לפרש שומא סי' מובהק בהזכיר חיישי' לשני ששמותיה שוות כעובדא דיצחק ריש
שמו אלא בכל עני מהני .ומכ"ש דנ"ל פשוט גלותא יבמות קט"ו ע"ב .ואמנ אי יהבי' ביה סימ ,
דהרמב" ס"ל סי' דאורייתא לגמרי ,ומ התורה אי סימ שאינו מובהק הוא אכתי אינו מועיל למ"ד
סי' לאו דאורייתא כמו נקב בעלמא בגט דלמ"ד סי'
יועיל אפי' סי' אמצעי. ל"ד אינו מועיל ,ואי שומא סי' מובהק הוא מועיל
בצירו שמו וש עירו דאזל מקורטבא לאספמיא
Ó"Óמה שבקשו להוסי ולומר דאפי' סימ אמצעי
ולק"מ .וזהו נ"ל שיטת בעל העיטור.
יחזור למובהק ע"י צמצו המקו ולמיל
מגט ËÈקשה מנ"ל דלמא שאני הת דאיכא צמצו
.ÔÎ ·˙Î ·Ï˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ .ÁÈ
.Ì˘ Í"„¯ ˙"¢ ‰‡¯ .ËÈ
