Page 257 - 4
P. 257
Ì˙Áסימ נח Êȯ ¯ÙÂÒ
נחזי נשית לבנו אל סי' כליו מפתח ובגד טלית קט . טפי טובא דהיינו גט בשמו ושמה והנקב בצד אות
והנה לא הזכיר מה הי' בשארי מלבושיו אולי היו שבתיבה פלונית ומנ"ל להתיר בל"ז בסימ אמצעי.
בלויי וסחובי ונרקבו ע"י המי באופ שלא הכירו ובודאי אי איכא עוד צדדי להתיר בלא"ה ומכ"ש
אפי' צבע מלבוש העליו ג לא הזכיר במה הי' במשאל"ס דרבנ ,המחמיר בסי' אמצעי וצמצו
ההיכר ,כי המפתח א לא הי' ניכר אלא ע"י שפתח מקו הוא מ המתמיהי ,Îאבל מ"מ הבו דלא
מנעול הארגז אי זה סי' כלל כמוב ,ואי הי' סימ לוסי בנ"ד דלא כיוונה מקו ואפי' האבר לא כיוונה
מובהק במפתח או בטלית קט הוה סי' טוב אלא לומר בצלע פלוני אלא בצלעותיו ועקבותיו ,ואפי'
שהי' צרי להודיע לדו עליו איזהו סימ מובהק. ימי ושמואל לא אמרה והכי הול"ל בצלע חומש
וא בט"ע הכירה האשה הכלי האלו או א' מה , שבצד ימי בראשה סמוכה לחוליא וכדומה יש ב'
יש לדו הא במשאל"ס אמרה בדדמי כמו במלחמה כת עדשה ,ואז אי היתה מכירה העדשה בט"ע היה
ולא מהימני אטביעות עי ,כמבואר בלשו התוס' סי' אמצעי ע"י צמצו מקו והיה מועיל ,אבל
)ד"ה וקאמרי( בעובדא דב' ת"ח דבט"ע דני להאמינה השתא איכא תרתי לריעותא לא מצאתי מקו להתיר.
דאמרינ בדדמי ובדבר מועט יאמרו שאלו בעליה
][̈ӈ ‡Ï· ̘ӠÔÈ Ó
של אלו עכ"ל.
‡ Ì Óמה שראוי לסמו עליו במה שאמרה מספר
Ï" Âדרש"י נמי דמפרש דאי לאו סימ חיישינ
ב' כתמי עדשי במקומות ההמה דה"ל מני
דלמא אחרי' נינהו לפי שהמי משני' צורת ומקו ,אפילו בלא צמצו דזה נ"ל דומה למ"ש
הפני ואי ניכר כל כ עכ"ל משמע דאלו הי' ניכר הרמב" ש הלכה כ"ו וכ א יצאו עשרה בני אד
לא חיישינ לאמרה בדדמי .מ"מ א"א לפרש כפשוטו כאחד ממקו למקו וה אסורי בקולר וכו' והוא
דמה יענה על ק' התוספות דש"ס ערו הוא דמיא מש"ס שלהי יבמות )קכב ,א( ששי בני אד שהלכו
צמתי ,אע"כ ס"ל לרש"י נמי כפי' התוס' דמשו"ה לכרכו ביתר ,והסכימו רוב האחרוני שטע ההיתר
לא סמכינ אט"ע משו דאמרי בדדמי ,אלא ס"ל כיוו המני והמקו ,וה"נ כיונה מני ב' במקו
דט"ע גמור שלא נשתנה כלל לא שיי טעות בדמיו פלוני .ולזה לא צרי שו צמצו דהרי מקו כרכו
כלל ,ודבר הנראה וניכר במעט עיו הוא ולא הוה לא מצומצ היה .ואע"ג דהרבה אחרוני פליגי על
צרי לסי' .א כיו שהמי עכ"פ משני קצת ואינו זה וס"ל דלאו מטע כיוו המני והמקו משוויני
ניכר כל כ ,לכ דקדק רש"י בצחותו ונהי שאינו ליה סימ ,ועיי מ"ש בצמח צדק סימ מ"ב .ומזה
מהפ צורת הפני לגמרי כלל כמו שיהוו דיבשה הטע נ"ל הצרי במהר"א מזרחי המובא בקונטרס
שאפי' ב' עדי אינ יכולי להכירו אפי' ע"י דיוק עגונות סי' צ"א ג' נקבי כמי סגולתא דוקא וכה"ג
ועיו ,מ"מ קצת מיהת משתנה ,דהרי להרי" לאחר ע"ש .ולא סגיא ליה סת במני ומקו ,מ"מ להנ
חמשה ימי משתנה לגמרי ולהרמב" )הל' גירושי פוסקי נמי נהי דמובהק לא משוי ליה סי' אמצעי
פי"ג הכ"ב( לזמ מרובה מיהת ,וא כ בתו הזמ מיהו הוה .ובנ"ד שהוכחנו שהוא רק חשש דרבנ
משתנה קצת עכ"פ ונהי דע"י דיוק ניכר ,מ"מ היכי מועיל סי' אמצעי אפי' למ"ד סי' דרבנ ,ומכ"ש
דאיכא למיחש בדדמי לא מהימ ובעי סימ .כ נ"ל דלהרמב" )הל' גזו"א פי"ג ה"ה( דאורייתא נמי הוה
ומדרבנ בעלמא בעי' מובהקי הכא משו חומרא
לפי דרכו של רש"י ז"ל.‡Î דא"א ,והכא דחששא בעלמא הוא באו ונסמו עליה
Î"‡Âבנ"ד ט"ע במפתח שהוא ברזל דבר קשה להתיר.
העומד בפני המי בודאי מועיל לרש"י ][ÌÈÏÎ È ÓÈÒ
דט"ע גמור לא שיי בי' בדדמי אמנ אי הי' הט"ע
בטלית קט הרי קמ דשארי מלבושי נרקבו במי Ó"ÓÂעדיי לבי נוקפני ומיראי הוראה וטוב יותר
מבלי הכיר אות כלל א כ א"א שלא יהי' בו עכ"פ
ג"כ שינוי קצת ושיי בי' אמירה בדדמי לכאורה. א יצא הדבר להתיר בלי שו פקפוק ,ע"כ
.ÊϘ 'ÈÒ ·"Á ÔωÏ ÂÎ 'ÈÒ ÏÈÚÏ 'ÈÚ .‰ È·Ï È‡ˆÁ È ˘ ÔÈ· Ì˘ ÔȈӷ ÂË ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Î
.ÁÓ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ¯‡È· ÔΠ.‡Î
