Page 261 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ ס ‪‡Î¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫והכל נכו ‪ ,‬ואי ניגוד אמיתי )למ"ב( ]לנוב"י[ ולא‬ ‫יהי' הטעות מבואר‪ ,‬ע"כ ציוה לעיי בתרוויהו‪,‬‬
‫סייעתא לדידיה זהו מה שנלע"ד בזה·‪.‬‬ ‫משא"כ בירושלמי דלית ליה סימ קלא ורק חששא‬
‫שמא גזזו זנבותיה ‪ ,‬ע"כ כשיעיי באודנא תו ליכא‬
‫‪ ÌÂÏ˘Â‬למר ולתורתו עוד ינוב בשיבה טובה כנפשו‬ ‫למיחש שמא לאחר זמ לא יגדל הזנב ויהיהה ניכר‬
‫שהוא ספק‪ ,‬זה לא חיישינ דמסתמא הסי' שוי ה ‪,‬‬
‫הקדושה והטהורה ונפש א"נ הדש"ת‪.‬‬ ‫וכיו דזוטרי אודני מסתמא רב גנובתיה ובחדא סגי‬

‫‪.˜"ÙÏ ‡"Ù˜˙ ˙ÂÁÈÏÒ„ '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪Ò ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‪[‰ Â‚Ú ÔÈ Ú‬‬

‫˙˘‪‰·Â‬‬ ‫‪.˙„ډ ˙ÈÈ·‚ ÔÎÂ˙ ‰Ê‬‬

‫‡‪ ÔÈ‬ספק בעול שראוי לסמו על עדויות הנ"ל‬ ‫‪ ˙„Ú‬ראשו התורני כ"ה העני שי' הכרתי המת‬

‫וסימני הנ"ל בצירופ המה מובהקי ולצר‬ ‫הנמצא בט"ע גמור ע"י עצמי לא בדדמי ולא‬
‫ג ט"ע בגו של וג בפניו ואיתתא דא שרי'‬ ‫ע"י סימני כי הוא הנטבע קאפל הרש ב משה שטער‬
‫לעלמא‪ ,‬א יושיב ב"ד של ג' ויאמרו שהיא מותרת‬ ‫בעל של האשה חנה בת משה גרינפעלד‪ .‬ומלבד‬
‫הט"ע ראיתי בו שרא" למעלה מ העי על צד ימינו‬
‫להנשא כמ"ש ב"ש ס"ק קכ"ד ע"ש‪.‬‬ ‫ומצאתי אותו לבוש במכנסי של צמר ובי הרגלי‬
‫תפור עליו חתיכה של עור וג חוטמו הי' עקומה‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰‬רוש למעלה מ העי ימי אפשר הוה סי'‬
‫‪ ˙„Ú‬של התו' מהו' קלמ טעללער תיכ כראותיו‬
‫מובהק‪ ,‬וא כיו דלא צמצ מקו ממש כמו‬
‫נקב בצד אות פלוני וא"כ לא יחשב אלא סי' אמצעי‪,‬‬ ‫הכרתיו בט"ע גמור לא בדדמי ולא ע"י‬
‫וחוטמו עקומה דהוה סי' מובהק אלא דרמ"א כ'‬ ‫סימני כי הוא הנטבע קאפל ב משה שטער בעל‬
‫עקומה הרבה וצרי שיעור ואולי אינינו כשיעור‬ ‫של האשה חנה בת משה גרינפעלד‪ .‬ומלבד הט"ע‬
‫הראוי ולא הוה רק סי' אמצעי מ"מ אי ספק כי כל‬ ‫ראיתי בו שרא" למעלה מ העי על צד ימינו וג‬
‫אחד מה הוה סי' אמצעי עכ"פ ובהצטרפ הוה‬
‫סימ מובהק עיי כל זה בב"ש סי' י"ז סקע"ג וס"ק‬ ‫חוטמו הי' עקומה‪.‬‬
‫ע"ד‪ ,‬אלא שהגאו ח"מ מפקפק לצר שני אמצעי‬
‫ע"כ נצר לזה עוד מה שכל חמשה עדי הכירוהו‬ ‫‪ ˙„Ú‬של מהו' זלמ ראאב הי' אות באות כעדות‬
‫בט"ע ממש בצורתו וגופו ואיבריו וליכא אלא‬
‫חששא דאישתהי‪ ,‬ולהחולקי ‡ על ר"ת דס"ל אע"ג‬ ‫של מהו' קלמ נ"י‪ :‬עדות של ר' מרדכי דוד‬
‫שיש ט"ע בכל גופו וג פניו של מ"מ אי מעידי‬ ‫חז דפה הגיד עדות אות באות כמו ר' העני הנ"ל‪.‬‬
‫באשתהי דלמא איתפח ואישתני‪ ,‬ומ"ש השואל דהוה‬
‫ספק ספיקא דלמא לא אשתהי ואת"ל אישתהי דלמא‬ ‫‪ ˙„Ú‬של ר' איצק בס דפה כאשר עמדתי בליל ג'‬
‫לא איתפח דברי תמוהי' ה אטו אשיהוי קפדינ‬
‫אשינוי קפדינ ואי כא אלא ספק אשתני ספק לא‬ ‫בבית הצור תמי כאשר הגוי רח את הנמצא‬
‫אשתני מה לנו בשהייתו ותפיחתו אי אנו דני אלא‬ ‫מיד כאשר הי' פניו נקי מטיט הכרתיו שזה המת הוא‬
‫קאפל הרש ב משה שטער בעל של האשה חנה בת‬
‫אי אשתני או לא והוא ספק אחד‪.‬‬ ‫משה ג"פ וזה נודע לי בבירור גמור לא בדדמי ולא‬
‫ע"י סימני וג ראיתי שחוטמו הי' עקומה הרבה וג‬
‫‪ Ì Ó‡‰‬בנימק"י כתב ספק תו ג' ימי ספק אח"כ‬
‫ראיתי שרא" למעלה מ העי על צד ימינו‪.‬‬
‫תלינ לקולא‪ ,‬דספק איתפח חששא דרבנ‬
‫היא ולקולא‪ .‬ודבריו צריכי ביאור מי הגיד לו שהוא‬ ‫‪ ÏÎÂ‬זה קבלנו במותב תלתא בתורת עדות גמור יו‬

‫ד' י"ב מרחשו ‪.‬‬

‫·‪.Ê 'ÈÒ ·"Á ˙˘Á¯Ó 'ÈÚ .‚Ù˜ 'ÈÒ Á"‡·Â Ì Ó‡ ‰"„  'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‬‬
‫‪Ò ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.‡ ,Θ ˙ÂÓ·È È"˜ÂÓ Â ‰"‡¯‰ ‡"·˘¯‰ „¯ÙÒ ÈÓÎÁ ÏÈÚÏ ÂÈ˙·¢˙Ó ‰Óη Ì ÎÓ Â È·¯ .‬‬