Page 251 - 4
P. 251

‫‪ Ì˙Á‬סימ נח ‪‡È¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪Á ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‪[‰ Â‚Ú ÔÈ Ú‬‬

‫]‪˙˜ÊÁÓ ‰˘‡‰ ‡ÈˆÂ‰Ï ˙¯·Ò Û¯Ȉ .á .Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ· ÈÚˆÓ‡ ÔÓÈÒ ˘Ù ˙‡ÈˆÈ ¯ÂÚÈ˘· ÈÓ„„· ˘˘Á .à‬‬
‫‡"‡ „‡‪.̈ӈ ‡Ï· ̘ӠÔÈ Ó .ã .ÌÂ˜Ó Ìˆӈ· Í"„¯‰ ˙Ú„·Â Û‚ È ÓÈÒ .â .Ò"χ˘Ó· ڷˢΠ‡˙ÈȯÂ‬‬

                                 ‫‪[.„ÈÁÈ„ ‰Ï‡˘ .å .ÌÈÏÎ È ÓÈÒ .ä‬‬

‫אח"כ יש לנטות ולהקל‪ ,‬ובלא"ה בעיגונא דאתתא‬     ‫˙‪˜È˙‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ ‡ÈÓ˘Ó ‡·¯ ‡ÓÏ˘ È˙È‬‬
‫כח דהיתרא עדי ‪ .‬א כל זה אי שהה שיעור יציאת‬    ‫‪Ó"¯Â „"·‡ È" ̉¯·‡ 'Â‰Ó ˙"˘˜Î ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬
‫נפש דבמי שיש לה סו כה"ג שרי אפי' לכתחלה‪,‬‬
 ‫ובאי לה סו רבנ חשו שמא עלה ממי במקו‬                                      ‫„˜"˜ ˜‡‪.‡"ÚÈ Ô¯‰‡Ó‬‬
‫אחר נגד הרוב כמ"ש תוס' ספ"ק דב"מ )כ‪ ,‬ב( ד"ה‬
‫איסורא מממונא‪ ,‬וביבמות קכ"א ע"א ד"ה ולא היא‬   ‫‪ ·˙ÎÓ‬הנעי הגיעני ביו שמחת תורה וכה אמר‬
‫וע"ש ע"ב ד"ה אי מזכירי וכו'‪ .‬א א לא שהו‬
‫בכדי יציאת הנפש‪ ,‬כ' בתשו' המיוחסות ]להרמב" [‬  ‫מעלתו גופא דעובדא באיש ואשתו מבני‬
‫סי' קכ"ח להדי' דהוה ספיקא דאורייתא כספינה‬     ‫קהילתו עברו מעברה לעבור נהר ואגע דאנע ועל‬
‫שנשברה בי שנותני' חומרי חיי וחומרי מתי ‪,‬‬       ‫המעברות עוד בני אד ובהמה רבה‪ .‬ויהי בעבר‬
‫והביאו הב"י סי' י"ז ססל"ה ורמ"א בהג"ה ש סעי'‬  ‫נפל האיש למי ולא ראוהו עוד‪ .‬ואמרה האשה שיש‬
‫ל"ד ויעיי' ש בב"ש ס"ק ק"ה‡‪ .‬והנה בדברי מעלתו‬  ‫לה בו סימ ב' כתמי עדשי א' בעגבותיו וא'‬
‫לא נזכר מזה כלל ששהו עליו בכדי יציאת הנפש‪.‬‬    ‫בצלעותיו וג המפתח הארגז של סחורה הי' אתו‬
                                              ‫עמו בנפלו למי ‪ .‬והי' ט' ימי אח"ז נמצא איש אחד‬
     ‫]‪[˘Ù ˙‡ÈˆÈ ¯ÂÚÈ˘· ÈÓ„„· ˘˘Á‬‬              ‫בנהר סמו לעירו כמו מיל חבול ופצע בפניו באופ‬
                                               ‫שלא הי' לה בו שו טביעת עי ‪ ,‬א הקברני‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל כיו שלא נזכר כלל בדבר השאלה מי‬       ‫מצאו בו אות כתמי עדשי במקומות ההמה‬
                                              ‫שאמרה האשה וג המפתח של הארגז נמצא אתו‬
‫המעיד בנפילת המי ‪ ,‬משמע בודאי שלא‬             ‫עמו‪ ,‬וג הי' לה היכר בטלית קט ע ציצית שהי'‬
‫הועד עליו אלא מהאשה בעצמה שהיתה עמו על‬        ‫מלובש‪ .‬ומעלתו נ"י חתר למצוא היתר וכל ספרי‬
 ‫המעבורת‪ ,‬ואנשי אחרי אפשר שהיו א"נ ]=אינ‬      ‫צדיקי היו פתוחי לפניו והארי קצת למעניתו‬
‫נימולי [ ולא הסיחו לפי תומ ‪ .‬וא"כ אפי' אמרה‬   ‫וביקש ממני לעיי ג אנכי למצוא היתר להעלובה‬
‫להדיה ששהתה בשיעור יציאת הנפש נ"ל דלא‬
‫מהימנת משו דאמרה בדדמי‪ ,‬דמי כמלחמה דמי‪,‬‬                             ‫הנ"ל‪.‬‬
‫וטעתה בשיעור יציאת הנפש‪ .‬ואע"ג דעד אחד‬
‫במלחמה אי מהימ או לא הוא איבעי' דלא איפשטא‬    ‫‪ È ‡Â‬טר אחלה לדבר צריכי לעיי אי )קיימי(‬
 ‫ביבמות קט"ו ופסקו הרי" לקולא‪ ,‬והת מדמי‬
‫מי למלחמה‪ ,‬היינו ע"א דעלמא משו דאפשטי‬         ‫]קיימא[ ה אתתא בספק איסור דאורייתא או‬
‫דלא אמר בדדמי וג אינו משקר )ועיי' מ"ש פני‬     ‫דרבנ ‪ .‬אחר כ נעיי מה יהיה עליה מסימני גופו‬
‫יהושע בקידושי ס"ג ע"ב(‪ .‬אבל אשה עצמה דאמרה‬    ‫מב' כתמי עדשי ‪ ,‬ואח"כ מסימני כליו מפתח וטלית‬
‫בדדמי ולא מהימנית במלחמה‪ ,‬ה"ה דלא מהימנית‬     ‫קט ‪ .‬וה' אלקי יעזור לי ויתמכני ומכל מכשול‬
‫במי היכי דשיי בדדמי‪ ,‬והכא איכא למטעי‬
                                                      ‫וטעות יצילני ועל האמת יעמידני‪.‬‬
            ‫בשיעורא דיציאת הנפש·‪.‬‬
                                                        ‫]‪[ÛÂÒ Ì‰Ï Ôȇ˘ ÌÈÓ‬‬

                                               ‫‪ ‰ ‰‬לכאורה מבואר מאד דמי שאי לה סו‬

                                              ‫איסורא דרבנ בעלמא הוא )יבמות קכא‪ ,‬ב(‬
                                              ‫דמשו כ אי נשאת לא תצא‪ ,‬וא"כ כל ספק שיולד‬

                                                    ‫‪Á ÔÓÈÒ‬‬
                                                                              ‫‡‪.‰Ò ‡Ò 'ÈÒ ÔωÏ ÁÓ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬

‫·‪‡Ï„ ‰ÓˆÚ ‰˘‡ Ï·‡ Ï"Ê Ô‡‚‰ ·˙΢ ‰Ó„ ,ÔÂÈÚ ÌÈÎȯˆ Ìȯ·„‰ „"ÚÏ :·˙Î Â È·¯ ȯ·„ ‡È·‰˘ ¯Á‡ ÁϘ ˜"Ò ÊÈ 'ÈÒ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù· .‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256