Page 235 - 4
P. 235
Ì˙Áסימ נד ‰ˆ˜ ¯ÙÂÒ
דלמא שאני א"א מממו ,י"ל בוודאי אי יהיב סי' דנוג על שבייש את ירבע ברבי ,ומדסיי המדרש
בכלי נהי בפירות ליכא סי' מ"מ רגלי לדבר לבסו א כ נענש מל המבייש את המל ק"ו
ששייכי' לכלי זה ומהדרי' ממו ובהא מפלגי' דהיכא להדיוט ,ועוד בירושלמי דיבמות לא מייתי כלל ה
דאיכא חזקת א"א לא סמכי' ארגלי לדבר אבל אי טעמא ,רק הטע משו שחיסד את ירבע או שקרא
חיישינ לשאלה א"כ ה"ל כלא יהיב סימ כלל א"כ אחי' השלוני בליעל ,ש"מ דה עיקר ובמה שעיג
אפילו בממו לא נהדר ועיי' תוס' יבמות ק"כ ע"ב
ד"ה כליו וכו' והארכתי בזה במקו אחר .ÂËויתר לא חטא ואי להארי בזה.
מזה אי דבר חוצ לדינא בינינו ע"כ לא אארי
יותר מדי עוד ינוב בשיבה טובה וה' אור ימי · ‡ÈȇÓדשדר ל חורפא מה מתקו מדבש אמרי נוע ,
ושנות חיי ושלו יוסי ובישועתו יראהו אותו ואת
מ"מ אומר אני כל מה שכתבו האחרוני
נוהו כנפשו הקדושה והטהורה ונפש א"נ. בדברי הח"מ סי' י"ז סקמ"ב גר לה שלא ראו
בשיטה מקובצת לב"מ )כז ,ב( דברי רמב" וריטב"א
][Ìȯه ˙È· ¯ÙÒ ÏÚ ˙¯ډ ש דבחמור סימ אוכ לא שיי אלא שאלה ולא
אבידה וחשש אחר יע"ש .·Èומ"ש בקו' פני יהושע
ÌÂȉבפתחי ספרי ראיתי בתשובתו דמר חלק בכתובות י"ב )ע"ב( אעתיק פה לשוני בחי' כתובות.
אה"ע סי' ק"ו הלכות גדולות שנו כא .הנה ]·˜[· ,·È ˙·Â˙Î È" Ù‰ ˙È˘Â
מ"ש דב"ש סמ אהתוס' דעירובי י"ג )ע"א ד"ה
אבל( .כ"כ בגט פשוט ובית מאיר ,לפע"ד בציווי ‡ ¯Ó˙Èמנה לי ביד וכו' .הקשה פ"י למה לי דכ'
הבעל לא יחלוקו תוס' דעירובי אהתוספת דגטי
ס"ו ע"ב ד"ה האומר א"נ נהי וכו' דבי לר"מ בי רחמנא סי' באבידה ת"ל דהתובע טוע ברי,
לר"א בי בכתיבה בי בחתימה פסול מה"ת א ותי' דניזל בתר רובא דעלמא .ואני אומר אי קושיתו
תוס' עירובי קאי אמתני' דפ' מי שאחזו ע"א ע"ב קושיה תירוצו אינו מעלה ארוכה דמאי רובא שיי
הת הבעל לא ציוה מידי אלא ה א"ל נכתוב גט הכא הרי לא נפל אלא מאחד והתובע כמוהו
לאשת והוא לא סירב נגד אבל ליכא למימר כמוה .‚Èוזה הי' שיי אי מספקינ אי מגוי אי
שציוה וקפיד אמידי משו"ה הקשו התוס' דהת אי מישראל נימא מרובא דעלמא גוי נפל אבל אנ
טע לפסול אלא משו לשמה ותי' בחד שינויי איירי במקו דרובא ישראל ולא נפל אלא מאחד מאי
שהוא דרבנ ולאיד שינוי משו קפידתו ,דבעל
כוונת בזה דבריש זבחי )ב ,ב( מחלק הש"ס שיי כא ניזל בתר רובא.„È
להחמיר בלשמה דגט דסת אשה לאו לגירושי
קיימא משא"כ זבחי ,והכא הקשו תוס' מגט ‡· Ïהקושיא מעיקרא ליתא ,דבאבידה לא דברה
אסוטה דהא סת אשה נמי לאו להשקותה קיימא,
ועל זה תי' נהי בי הנשי אי לחלק בי סוטה תורה אלא כנגד הרמאי דמורי התירא הרי
לגט ,מ"מ בי האנשי יש לחלק דסת כה אינו איננו של זה המוצאה אמינא דילי הוא ומאי
מקפיד וסת בעל מקפיד מש"ה חמיר לשמה דגט מפסדינא ליה ,משו"ה בעי סימנא ,אבל ברי בעלמא
מלשמה דסוטה אפילו אי הבעל מקפיד מ"מ כיו אע"ג שאי חברו יודע בשקרו כגו בשמא טוב דלית
דסתמא מקפיד .ובזה נסתלק ג מ"ש פר"מ ש לי' לחברו למידע מ"מ אחזוקי אינשי בגנבי לא
מחזיקי שיטעו ברי לגזול חברו את שלו מתו ידו,
בד"ה לפי דרכינו וכו'.
משו"ה ברי עדי משמא דאיד .
˘"ÓÂבאותו דבור בי ב' חצאי לבנה דלכאורה צ"ל
]·„·¯[‡ ,ÁÎ ÔÈËÈ‚ È"Ù‰ È
כ לפי ה שינוייא ,הוא תימה ,יעיי בה"ה
רפ"י מגירושי .ובד"ה א לע"ד וכו' בי שני עיגולי ÏÚÂדברת פני יהושע בגטי כ"ח )ע"א( שכ' פירות
בכלי בממו מהדרי' ובגטי דאיכא חזקת אשת
איש בעי' שיהי' קשור בכיס .והקשה פר"מ הגאו
נ"י א"כ מאי פרי )בב"מ כז ,ב( מחמור בסי' אוכ ,
.ÂÓ˘·  ȷ¯ ԇΠÎ"˘Ó Ìȯه ˙È· ˙"¢· È˙‡ˆÓ ‡Ï .‡È
.‡ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Î¯‡· ‰‡¯ .·È
Ú"‰‡ ˜"È·Â ˙"Â˘Ó Â È·¯ ˙¯·ÒÏ ÔÈÎÂÓÒ ‰˘Ú˘ (86 'ÓÚ) ‚Ï 'ÈÒ Ó"ÂÁ ¯ÊÚÈχ ˜˘Ó„ 'ÈÚ .‡ÓÏÚ„ ‡·Â¯Ó Î"‚ ‡Â‰ ÔÓÈÒ Ô˙ ‰ ȯ‰˘ .‚È
.‚Ó 'ÈÒ
.„Ó˜ 'ÈÒ ·"ÁÂ Ê 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .„È
.·"Á Ó"· Ò"˙Á È‰Ï˘· ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ 'ÈÚ .‡ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .ÂË
