Page 232 - 4
P. 232
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˜ˆ·
אלא ברוב סגי אפי' לנחלה ,והגאו הנ"ל כ' לשארית יוס הא רק בדי המחודש על פי התורה
דמדפשיטא להתוס' ר"פ יש בכור דלר' יוחנ נמי שהוא בהוצאת ראש ,אבל אי מקיי וילדה לו שהוא
דרשי' יכיר ש"מ כהב"ח דבעלמא ברוב פדחתו סגי ביציאת הגו לא בעינ אונו והסמ"ע ס"ל דאונו
חו מנחלה דהכירא ליכא ברובא ולזה צרי יכיר, בעינ לעדופי על וילדה לו .והתי"ט )בכורות רפ"ח( כ'
ולפמ"ש לעיל אי ראי' מהתוס' דאפי' נימא דסת דרש"י ר"פ בהמה המקשה כתב להדיא כהסמ"ע.
תוס' כר"ת ס"ל כמשמע מתוס' יבמות מ"מ לעני
נחלה לא מהני הכיר' דגו להכיר שזיו איקוני' דומה ȯ„Ò·Âטהרה סי' קצ"ד רצה לומר דהתוס' ס"ל
לו ולזה צרי יכיר ולקמ אי"ה עוד נכריח דלא
כשארית יוס ,ודבריו לכאורה תמוהי ,
כוותיה. דהרי הקשו ר"פ בהמה המקשה דאמאי פרי הת
מדייקא דסיפא הא ב ט' חי בכור לנחלה נמי הוי
][˙Á„Ù‰ ÌÂ˜Ó ולא מרישא דאפי' ב ח' לא הוי בכור לכה הבא
אחריו ודבריה תמוהי' דמריש' ה"א אדילפת מבכור
Ó"Óדעת סמ"ע וש" דפדחת הוא הראש ורוב לכה דהוי כילוד ניל מנחלה דלא הוי כילוד אע"כ
ס"ל להתוס' בכור לנחלה שאני שאפי' יצא כלו לא
פדחת היינו רוב הראש .ופר"מ הראה לי מקו הוי כילוד ודלא כרש"י .אע"כ הגאו סדרי טהרה נמי
לעיי' בהני מילי מעליותא דזקנו בתבואות שור סי' ס"ל בטעמו של ש"י כנ"ל דבכלו לא בעינ אונו
י"ד שכתב דלא כש" וראיתי ש דבר תימה שהוכיח משא"כ בראשו ולא מוכח מתוס' מידי .וא"כ היינו
שהראש הוא עד הצוואר דכתיב החכ עיניו בראשו כדברי פר"מ ודעת הסמ"ע ע"פ פירש"י כוותי דידי
ש"מ שאי הפדחת שעד החוט נקרא ראש אלא רוב
הראש וא כ רוב הפדחת אינו פוטר .ותמי' רבה על דייק.
הגאו הזה וכי על עיני בשר כתיב עיניו בראשו הלא
עיניו בראשו מקו שכלו ועיונו שהוא המוח משכ ‰ ‰Âראיית שארית יוס אינ מוכרחת כלל דעיקר
השכל .ובלאה"נ כל בי עיני שבתורה בתפילי
ובקרחה פי' במקו שיער .ופי' רמב" בתורה דהיינו ראיתו מש"ס דהו"ל למתניתי למינקט בכור
במוח במקו שורש העיני שש העורקי' שמה לנחלה ביצא כולו דעיקר רבותא דמתני' משו נחלה
יונקי עיני בשר וזה נקרא עיני בתורה ,ועל זה ולא משו כהונה ואי משו דיוקא דב ט' חי זה
נאמר החכ עיניו בראשו והוי ממש ראי' לסתור. ממתני' דנדה אשמועינ דהא אתותב שמואל אלו
דבריו ולק"מ לע"ד די"ל משו החזירו נקט ראשו
Ï"‰Âלמימר מרגנית' לע"ד דמבואר ס"פ יה"כ )פה, דאי הוי נקט כולו והוי שביק בכור לכה ה"א דמיירי
בשתי נשיו שילדו זה יצא כלו לחיי ב ח' וזה ב
א( וס"פ עגלה ערופה )מה ,ב( בברייתא דנשמת ט' ולא שיי החזירו ביצא כלו אבל הוציא ראשו
חיי באפיו היינו חוטמו ולפ"ז למאי דילי שמואל והחזירו לא הוי כילוד באד ויעי' תוס' ר"פ בהמה
מקרא נשמת חיי הוא דאפיו חשיב הא מא דלית המקשה לכ נקטא מתניתי דינא בראשו דשיי נמי
לי' נשמת חיי לא הוי אפיו חשוב ודרשא זו לכ"ע בבכור לכה דהת ע"כ באשה אחת קיימי'
אית להו כמ"ש לעיל בש התוס' נדה כ"ו ע"א ,א ובהחזירה ואפ"ה הוי כילוד .ותמי' נשגבה על
כ מבואר דהחשיבות תלוי' בחוטמו לכל הפחות שארית יוס דלדבריו ע"כ צ"ל דוקא יצא כולו אבל
וא"כ תיקשי מתני' דנדה )כח ,א( דסגי בפדחתו ,אע"כ רובא לא הוי כילוד ובעי' אונו דוקא דאלת"ה תקשי
כל החשיבות הוא עד אפיו ורוב החשיבות הוא לשמואל דהוי בעי למימר ראש אינו פוטר בנפלי
פדחתו אבל רוב פדחתו לא מהני בשו מקו אלא רובו ובכור לנחלה אפי' ברובו לא הוי אע"כ
ובמתניתי דנדה גרסי' יצא מחות או מסורס משיצא לחלק בי רובו לכולו ובנדה כ"ט ע"א פרי
רובו יצא כתקנו עד שיצא רוב ראשו ולשו זה צע"ג בפשיטות הא רובו ככולו ע"כ נראה עיקר כסמ"ע
דמאי משיצא רובו ועד שיצא רוב ראשו דקתני
איפכא ה"ל למימר כתיקונו משיצא רוב ראשו סגי וכמדומה לי כי כ סוגיא דעלמא.
ומסורס לא סגי אלא עד שיצא רובו ,וע"כ צ"ל
דבריש' קמ"ל משיצא רובו של גופו סגי אע"ג ‰ ‰Âהטח"מ ר"סי רע"ז כ' לפי הגי' שלפנינו בטור
דראשו בפני שהוא ככלו מ"מ כיו שיצא הרוב הרי
ראשו נמש אחריו והוי כילוד וביצא ראשו תחלה דרוב פדחתו הוי כילוד אפי' לעני נחלה וכ
הסכמת סמ"ע ש וש" בי"ד רס"י י"ד ודלא כהב"ח
שס"ל דעכ"פ לנחלה ליכא הכירא ברוב פדחתו ודלא
כהכ"מ )הל' אסו"ב פ"י ה"ו( דמייתי שב שמעתא )ש"ז
פט"ו( הנ"ל דס"ל בכל מקו בעי' כל פדחתו דליתא
