Page 228 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪ÁÙ‬‬

‫באד העומד וניכר לנו ע"ש‪ ,‬וכונתו בזה דהיה קשה‬ ‫דהוה נפילה דיחיד‪ ,‬ובפרט שחשש שוללי שאינ‬
‫לו למה שהוא ממשי המשנה דסיפא אי מעידי‬ ‫רוצחי גופיה חשש רחוק ולומר שהמה ישעי'‬
‫אלא עד ג"י ארישא שייכא דליכא אלא פרצו פני‬ ‫ומאכיל ערקו לעלמא ולא נודע זה שלשה שני ‪.‬‬
‫ע החוט ‪ ,‬והנה הפסיק באמצע אי מעידי עד‬ ‫ובמבי"ט ש כ' כל שנאבד זכרו אתתא שרי מדאורי'‬
‫שתצא נפשו אפי' מגויד וצלוב וחיה אוכלת בו וס"ל‬ ‫והארי להסביר העני ‪ ,‬וכ' דאפי' במי שאי לה‬
‫לר"ת דכל זה נמש מי שצלבוהו או גידוהו לסטי‬ ‫סו דאיכא למימר גלי אשפלוהו למרחוק‪ ,‬מ"מ הוה‬
‫או חיה אוכלת ונתבלבל כל היכר גופו דהוי כמו‬ ‫בעי רב אשי למימר שלהי יבמות )קכו‪ ,‬א( דת"ח דאית‬
‫אכלו כורי לסימני ולא נשאר בו אלא פרצו פני‬ ‫ליה קלא אתתא שריא‪ .‬א כ עכ"פ ביבשה דלכולי‬
‫ע פדחת וחוט ‪ ,‬על זה אי מעידי אלא עד ג"י‪,‬‬ ‫עלמא אית ליה קלא פשיטא דשריא מ התורה לכל‬
‫והוקשה לו כיו שראינו חיה אוכלת בו הרי ראינוהו‬
‫עדיי בחיותו וגופו של והרי נוכל להעיד עליו‬ ‫הפחות‪ .‬וחלילה לסמו על זה כלל‪.È‬‬
‫אח"כ על ט"ע גמור‪ ,‬לזה כתב דלא מיירי באד‬
‫הידוע וניכר לנו ובאה חיה וטורפתו בפנינו‪ ,‬אלא‬ ‫]·‪[‰ Â‚Ú ¯˙ȉ ÔÈ ÚÏ Ê"‰Ê·„ ¯‡Â„ È‬‬
‫אד שלא הכרנו מעול ועכשיו אנו רואי חיה‬
‫אוכלת בו‪ ,‬ולאחר ג"י באנו להכירו על ידי פ"פ ע‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬מ"מ שב יעקב הנ"ל הוסי עוד סני‬

‫החוט וכו'‪ .‬זה מה שנלע"ד בכונתו‪.‬‬ ‫ממהרי"ק וממהרי"ו‪ ,‬ואני אומר דבזה"ז‬
‫דאיכא בי דואר קביעי בכל אתר ואתר אפי' אי ערקו‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬קשה מה בכ שראינו החיה אוכלת בו‬ ‫לעלמא יכול להודיע לביתו ע"י אגרת‪ ,‬וא כ א‬
‫נאבד זכרו זה כמה שני בודאי יש מקו לעשותו‬
‫והיה ניכר בפנינו עכ"פ אחר ג"י כשבאנו‬ ‫לסני בעלמא לכמה קולות‪ ‡È‬ויצורפו לשיטת ר"ת‬
‫להכירו מא לימא ל שזה הוא דילמא אזל לעלמא‬
‫כיו שלא היינו ביציאת נפשו והאי אחרינא הוא‪,‬‬ ‫להתיר אשת מאכיל כ" ‪.‬‬
‫אע"כ צ"ל דהוה כאבד ככר ומצא פירורי במקו‬
‫שדרכו לפרר דתלינ זה שאבד זה שנמצא‪ .‬וצ"ל‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬יש לפקפק על דברי שב יעקב הנ"ל דהת‬
‫אע"ג בגברא חרוכא ביבמות קט"ו ע"א חיישינ ולא‬
‫אמרינ זה שנאבד זה שנמצא‪ ,‬מ"מ אינו אלא‬ ‫בפסחי נאבד קבר ונמצא קבר וכ נמי‬
‫מחומרא בעלמא כדמוכח מקבר הנ"ל‪ ,‬וא"כ כיו‬ ‫בחמ נאבד ככר ונמצא ככר אבל אי נאבד ככר‬
‫דאיכא נמי פ"פ ע החוט מקלינ כנ"ל לר"ת‪.‬‬ ‫ונמצאו פירורי לא תלינ בככר וה"נ נאבד חי‬
‫ונמצא מת מה"ת לומר זה שאבד זה שנמצא‪ ,‬מ"מ‬
‫והה"נ בנידו שלפנינו וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫נ"ל לא מיבעי' בנידו שלפנינו שהגליל שכיח‬
‫רוצחי ונרצחי כידוע ומפורס א"כ בתינוק שלקח‬
‫‪ ÍÂ˙ÓÂ‬הדברי למדנו שלר"ת אחר שראה החי'‬ ‫ככר ומצא פירורי דתלינ בככר שנאבד דדרכו של‬
‫תינוק לפרר ובקבר נמי הגע עצמ שקברנו מת של‬
‫אוכלת בו ולא המתי עד יציאת הנפש אי‬ ‫ועכשיו מצאנו קבר רקב עצמות תלינ בה שזה נאבד‬
‫מעידי אלא עד ג"י ואע"ג דלכמה פוסקי ולהתוס'‬ ‫משו שדרכו של קבר להרקיב וה"נ דשכיח רוצחי‬
‫מכלל סתמא תלינ השתא הוא דמת‪ ,‬א"כ ה"נ אפי'‬ ‫דתלינ במצוי בעו"ה אלא אפי' בעלמא כי האי גוני‬
‫אחר ג"י שאכלה בו החי' כיו שלא יצאה נפשו אז‬ ‫כיו דכבר נאבד זכרו זמ רב ויש עוד כמה אומדנות‬
‫נימא אחר כמה ימי יצאה נפשו והשתא הוא דמת‬ ‫דמוכח שפיר יש לסמו אהנ"ל שוב הראוני שג‬
‫ולמה אי מעידי' רק עד ג"י‪ ,‬י"ל כיו שכבר אכלה‬ ‫בשב שמעתא )שמעתא ז' פרק יז( לקצה"ח הרגיש‬
‫בו החי' לא תלינ תו להקל כמו במפקח הגל פסחי‬
‫צ"א ע"א תוס' ד"ה שהי' וכו' ועיי' נה"כ סי' שצ"ז‬ ‫בהנ"ל ולא תי' כלו והנלע"ד כתבתי‪.‬‬
‫הנ"ל וה"נ צ"ל בהאי עובדא דכרמי ביבמות קכ"א‬
‫דהעלוהו אחר ג"י ומאי פרי הא ס"ל להריב"ש )סי'‬ ‫‪ ‡È·‡Â‬קצת דמיו לסברתי דהנה פירשתי לעיל כל‬
‫שעז וסי' שפ(‪ ·È‬דשיעור יציאת הנפש הוא ג' שעות‬
‫מלשו רש"י ב"ק נו" ע"א )ד"ה שעה( ע"ש‪ .‬א כ‬ ‫דברי תשובת ר"ת שבספרו הישר א ראשית‬
‫מה בכ שהעלוהו אחר ג"י‪ ,‬דילמא הי' ב' שעות‬ ‫דבריו ש והובאו ג"כ בתשוב' מיי' להלכות אישות‬
‫סי' ט' שכ' ר"ת דמתני' אי מעידי' וכו' לא מיירי‬

‫‪.ÊÓ˜ 'ÈÒ ·"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .Ë"È·Ó‰ ˙¯·ÒÏ ‰Á„ ·ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ .È‬‬
‫‪.Ì˘ ˙¯ډ·Â Ï" ‰È‰Â ‰"„ ÁÓ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ ˙·¢˙ ‰Óη ÂÊ ‡¯·Ò Î"Π.‡È‬‬

‫‪.ÔÏ‰Ï '¯ ԇΠ‡ȷ‰˘ ÈÙÎ ‡ÏÂ Ì˘ Â È ÙÏ ·Â˙Ή ÈÙÎ Â È·¯ ‡ȷ‰ ·ˆ 'ÈÒ ÔωÏ ,Ì˘ ˘"·È¯· ·Ëȉ 'ÈÚ .·È‬‬