Page 226 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪ÂÙ‬‬

‫חטא‪ ,‬דרשות ביד המל למעט שונאיו במלחמה‬ ‫בסו שזה אינו אומר משו להקל על עיגונא‬
‫שלא ירבו עליו‪ ,‬ומכ"ש על המורדי במלכות בית‬ ‫דאתתא‪ ,‬אלא שהוא אמיתה של תורה וכל המחמיר‬
‫דוד‪ ,‬אבל לנוול המתי על מג כיו שסגי ליה‬
‫בשומרי אי לו רשות לנוול ‪ .‬ומשמעות דקרא‬ ‫אינו אלא חוטא יע"ש‪.‬‬
‫דאביה ב רחבע עשה כדי והישר בעיני ה'‪,‬‬
‫משו"ה אמר שהושיב שומרי ולא נוול בידי ‪.‬‬ ‫‪ ÍÂ˙Ó‬הדברי למדנו דר"ת הקיל אפילו בראש‬
‫וא"כ צרי טע לאיד מ"ד‪ .‬וי"ל דציוה לאנשיו‬
‫בשעה שהורג במלחמה יחתכו ראש באופ‬ ‫חתו בי בט"ע דגו בלא ראש ובי בראש‬
‫שיושחת צורת והגבורי יכולי על זה כדפירש"י‬ ‫בלא גו יכול להעיד אפילו אחר ג"י„‪ .‬וכ נ"ל‬
‫שהבי הר"י בעל התוס' שבמרדכי ר"פ האשה בתרא‬
‫בפסוק וטר זרוע א קדקד‪.‬‬ ‫שהקשה על שיטת ר"ת מירושלמי ש דדרש מההוא‬
‫דכתי' גבי אבי' ב רחבע ויכה בה מכה רבה‬
‫‪ ˙"¯ÏÂ‬הנ"ל י"ל דפליגי אי סי' דאורייתא או לאו‬ ‫משמע מלבד שהפיל חללי ת"ק אל עוד היה ש‬
‫מכה יתירה‪ ,‬ודרש שהעמיד עליה שומרי ג' ימי‬
‫דאורייתא דלמ"ד סי' לאו דאורייתא ובעי‬ ‫להשחית צורת לעג נשותיה והיינו דכתיב עצמו‬
‫סימ מובהק ביותר‪ ,‬ולר"ת אי נשחת הראש בפצעי‬ ‫לי אלמנותיו‪ .‬והקשה ר"י לר"ת מה הועיל אכתי‬
‫והגופות היו ערומי לכל הפחות לא היה כא די‬ ‫יעידו עליה ע"י ט"ע‪ ,‬ותי' שהיו מדוכי בחבורות‬
‫ט"ע בפרצו פני אלא די סימני ‪ ,‬וכיו דסי' לאו‬ ‫ופצעי כדר הרוגי מלחמה ע"י חצי ואבני‬
‫דאורייתא בעי סימ מובהק ביותר להתיר עגונה‪ ,‬וא‬ ‫בליסטראות ע"ש‪ .‬וקשה לימא בקיצור שהיו חתוכי‬
‫כ בעי' מ שלשת פ"פ ופדחת וחוט ‪ .‬וא נשחת‬ ‫ראש כדר הרוגי מלחמה‪ ,‬אע"כ ס"ל בגו בלי ראש‬
‫א' מה שוב אי מעידי להשיא אשתו א"כ היה די‬
‫לו בזה שבשעת חתיכת הראש יכוונו להשחית צורה‬ ‫וראש בלי גו נמי הקיל ר"ת‪.‬‬
‫אחת משלשת ‪ ,‬וממילא לא ישיאו נשותיה ‪ ,‬ואי‬
‫אנו צריכי להוסי בקרא שהושיב שומרי והיכי‬ ‫‪ Â˙Â‬קשיא לי דהרי מסברא א אי נימא שיש לאד‬
‫רמיזא‪ .‬אבל איד מ"ד ס"ל סי' דאוריי' וסגי בסי'‬
‫אמצעי מ התורה‪ ,‬וסגי אפי' בהיכר א' משלשת ‪,‬‬ ‫בחבירו היכרא בגופו אפי' מאחוריו ואינו רואה‬
‫וכחד לישנא ריש פרק יש בכור )ש ( ורק מחומרא‬ ‫פניו כלל‪ ,‬מ"מ היינו כשהוא מלובש במלבושיו‬
‫דרבנ בעי שלשת ‪ .‬ובימי אביה עדיי לא גזרו‪ ,‬וא"כ‬ ‫ואפשר אפי' במלבושי שלא הורגל בה אבל עכ"פ‬
‫א"א מבלי שישחית שלשת ‪ ,‬וקשה לומר שבמכת‬ ‫ערו במרח וכדומה ואינו רואהו בפניו ממש‪,‬‬
‫חרב שחת הראש השחיתו שלשת ולאחר שמתו‬ ‫פשוט הוא לי מסברא שאי לאד ט"ע בגופו של‬
‫בודאי לא ניוול ‪ .‬וע"כ צ"ל דמכה רבה דקרא מרמז‬ ‫חבירו‪ ,‬א"כ למה לא תי' ר"י בפשיטא שהפשיטו‬
‫שהושיב שומרי שוב מצאתי מ"ש בעצי בעצי‬ ‫החללי ותו לא היו ניכרי בלי פרצו פני ‪ .‬אע"כ‬
‫בלי היכר הגו נמי ניכר הראש‪ ,‬משו"ה הוצר לומר‬
‫ארזי )סי' יז ס"ק קא( והמעיי יבחר‪.‬‬ ‫שהיו בראש פצעי וחבורות ונשחת סנטרו ושער‬

‫‪ ‰ÓÂ‬שצל"ע קצת לשיטת ר"ת דהא בש"ס מספקא‬ ‫ראשו כמ"ש ר"ת לעיל ומוכח כנ"ל‪.‰‬‬

‫ליה אי סי' דאורייתא וגופו וכליו היינו ארו‬ ‫]·‪[Ï" ‰ ÈÓÏ˘Â¯È· ¯Â‡È‬‬
‫וגו וחיורי וסומקי או סימני לאו דאורייתא וגופו‬
‫וכליו סי' אמצעי‪ .‬והנה למ"ד סי' לאו דאורייתא ע"כ‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬בירושלמי ש פליגי אמוראי בהאי מכה רבה‬
‫מתחשב פ"פ ע החוט לסי' מובהק ביותר‪ ,‬ולישנא‬
‫דמתני' מתפרש הכא ג' סימני אלו ע"י צירופי'‬ ‫דאביה ב רחבע לחד מ"ד השחית בידי‬
‫מיחשב מובהק ביותר‪ ,‬אבל סי' אמצעי בגופו וכליו‬ ‫צורת פרצופיה ‪ ,‬ולאיד מ"ד הושיב שומרי ג"י‬
‫אי מעידי ‪ ,‬א"כ לאיד לישנא דסי' דאוריי'‬ ‫שנשחתו ממילא‪ .‬ופשוט בעיני דהיה קשה לו לומר‬
‫ומעידי באמת בגופו וכליו בסי' אמצעי רק בארו‬ ‫אחר שהמית במלחמה היה מנוול כי מי התיר לו‬
‫לנוול ‪ ,‬דודאי מה שעיג הנשי אי לו עו אשר‬

‫„‪.‡ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"ÎÂ .‬‬
‫‪¯ÙÒ· ÂÓˆÚ ˙"¯ ȯ·„Ó„ ,ÍÂ˙Á ˘‡¯· Û‡ Ϙ‰Ï ˙"¯ ˙Ú„„  ȷ¯ Ï˘ ¢„ÈÁ ÏÚ ·˙Î ·Ï˜ ˜"ÒÂÒ („"Ó¯˙ ‰˘¯‡Â) χÂÓ˘ Ô·‡ ¯ÙÒ· .‰‬‬

‫‪ÔΠ˘‡¯‰ ÈÏ· ‰¯Î‰ ÏÈÚÂÓ Ôȇ„ ÚÓ˘Ó ˘"Ú Â·Â¯Â Â˘‡¯„ Ú"Ë· ÔΠ¢‡¯Â ÂÙ‚„ Ú"Ë· ‡ ÂÏÂΠ¢‡¯„ Ú"Ë· ÔÈ„ÈÚÓ˘ ¯˘È‰‬‬
‫‪ȯ·„ ÏÚ ÂÎÓÒ [ÔȘ҄ Ï"ȯ‰Ó È΄¯Ó È˘Â·Ï ,Ì"È·ÏÓ‰ ÌÏÏÎÓÂ] ÌÈ Â¯Á‡‰ ‰˘ÚÓÏ ˘"Ú Â 'ÈÒ ÔωÏ ‡ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ ȯ·„Ó ÚÓ˘Ó‬‬

‫‪.„"Ú˜ 'ÓÚ ‰"Á Ù"‰Â‡ ‰‡¯ Ì Â„ · Â˙Ú„ ÂÙ¯ˆÂ ԇΠÒ"˙Á‰‬‬