Page 224 - 4
P. 224
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˜„Ù
תועלת בעדות דתנ במתני' יבמות ק"כ )ע"א( אי כ"ז והוא מתוס' ורא"ש דיבמות ק"כ ע"א ,ואי
מעידי אלא עד ג' ימי .ואפי' לר"ת שבתוס' )קכ ,א החלטת שנמצא ח' ימי אחר הריגתו.
ד"ה אי מעידי ( ורא"ש ש )סי' ג( כשגופו של ניכר
בט"ע אפי' לזמ ארו ,מ"מ כתב הרב ב"י בתשובה ˙Ó‡·Âמה שנמצא ג ש בסמו לה העגלה ע
סי' וי"ו דמשמע מלשו ר"ת דוקא גו של ולא
חתו הראש ,והובא בקונטרס עגונת סי' קע"ב הסוס ולא נגע בו אד מורה לנו שלא הי'
ומהרח"ש השאיר הדבר בספק .והיות כי דברי זמ רב שהובאו הנה .ג לא נזכר כלל בג"ע מה היה
תוספות ורא"ש ומרדכי מגומגמי מאוד בהבאת לה ע הראשי החתוכי ,א הכירו פרצו פניה
דברי ר"ת ,וכל תשו' האחרוני מ אז והלאה עמעמו או לא ,אולי היו חבולי בפניה בחבורי ופצעי .
בו הרבה והאריכו למענית ,וכול לא ראו ספר והבחור משה השיב ששמע שכבר נתקלקל עור
הישר לר"ת שזכינו לו עתה וש ד פ"ה ע"א ]חלק פניה לגמרי וירו תולעי ויבאש .ג אמר לי
השו"ת סי' צב[ דבריו מבוארי אלא שנשתבשו הבחור הנ"ל שעל העגלה מצאו יתר מלבושיה
בדפוס בטעות הרבה ,ועיי' תשו' מיימוני להלכות העליוני וג ב' כתבי הפאס שלה ,ותמיה גדולה
אישות סי' ט' ,ע"כ אכתוב בכא כוונת דבריו בביאור על הב"ד אי לא הזכירו מזה כלו ,ומי יוכל לתק
ובאופ שיותרו כל הקושיות שהקשו הרשב"א
והרא"ה עליו דמייתי נימוק"י בפרק האשה בתרא את אשר עותו.
ש ‡. Â˙„Úשל ישעי' ב"ה ליב ז"ל בזה"ל ההרוג מאכל
¯Ó‡Âכי הוקשה לר"ת ממתני' אי מעידי אלא על האב אי אבערמאלס פעסטיגלי ערקאנט
א זיי ד' כנפות דעס וואר מיט רויהטער גרונד אונד
פרצו וכו' ה"ל למימר אי מעידי עליו ווייסע טיפ הכירו בכליו חיור וסומקי אי בעדותו
אלא ע"י היכר בפרצו פני .ותו כיו שההיכר תועלת וכ בעדותו של כ"ה אברה ב כ"ה יהודה
בפרצו פני ע החוט הוא טביעות עי ולא סימ הלוי ז"ל אי האב מאכל א זיי דיקע קערפר אונד
מה שיי לומר אע"פ שיש סימני בגופו ,סימני פערסאה ערקאנט משמע שהי' לו סימ דארו וגו
מא דכר שמיה הא בט"ע קא מיירי ,וה"ל למימר ג בזה אי תועלת ,ועוד שני אלו ידעו מאבידת
אע"פ שיש ט"ע בגופו .ואי נימא בט"ע בגופו ואיכא למיחש בדדמי א הבחור יעקב ב כ"ה איצק
מעידי באמת בלא פרצו פני ע החוט ,א"כ האי ואחיו שלא ידעו דבר א נאמר לה שמצאו ב'
אי מעידי אלא על פ"פ אע"פ שיש סימני' בגופו יהודי מנייאזאט ובכל זאת כשראו אות מרחוק
איננו דבר והפוכו ,דבסימני אפי' בפניו אי מעידי , מיד אמרו אי אלו נייאזאטצער אלא פעלאנקער באי
ספק ואני אשבע שזה מאכיל כ" והבחור ישעי' ולא
ובט"ע אפי' בגופו מעידי . הזכירו שהכירו בעביו רק בט"ע ויותר מבואר כ
בעדותו של כ' זאנוויל ב מנח ז"ל מבואר להדי'
˙ Âקשיא ליה לר"ת אי מעידי אלא עד ג"י, בדבריה שהי' לה ט"ע גמור בבני גופותיה של
ההרוגי שה מאכל כ" והבחור ישעי' .ובעדותו
ומעשי בכל יו וחוש מעיד שבט"ע ניכר אפי' של ישעי' ב"ה שלמה ליב מבואר שהכיר הסוס
אחר כמה ימי ,ומייתי ש מעשה מרבינו שמשו והעגלה בט"ע וכפי ששמעתי מפי הבחור כ"ה משה
]נ"א :שמעו .ור' לעיל סי' נא[ שהעיד עליו הבעל מפורס הוא כי הבחור ישעי' נסע ע הסוס והעגלה
חלו והיה ניכר אחר כמה שני .וג קשיתיה לשו הזה מהעיר ע"מ לחזור בתו איזה ימי ולקח עמו
רב יהודאי גאו בהל' גדולות אמרי רבנ גבי אשה
עד דיהבה עדי סי' פדחתו וחוטמו ושארי סי' שלו, את מאכל כ" הנ"ל ולא חזרו.
וקשיא ליה לר"ת מה לשו סי' פדחתו ,והלא ט"ע
]·Û‡ ÔÈ„ÈÚÓ ÌÏ˘ Û‚ ‡ˆÓ ·„ ˙"¯ ˙Ú„ ¯Â‡È
הוא זה ולא סי' בעלמא. [ÌÈÓÈ '‚ ¯Á‡Ï
È ÙÓÂזה ס"ל לר"ת דלא מיירי מתני' ביש לו ט"ע ‰ ‰א נניח במוחלט שההרוגי האלו לא נראו
בגו ובנינו אלא שאינו מכירו כלל ,וז"ל של להעדי עד אחר ג' ימי מהריגת א"כ אי
ר"ת ,ניכר ע"י סימני פרצו ופדחתו וחוט וראשו
מקו שיער ושפתו וצווארו וסנטרו ופיו ליתנהו
‚ ÔÓÈÒ
‡.‡ ,Θ ˙ÂÓ·È Ò"˙Á 'ÈÁ·Â  'ÈÒ ÔωÏ ,‡  ËÓ ,ÁÓ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ˙"¯ ȯ·„·  ȷ¯ Î"˘Ó „ÂÚ ‰‡¯ .
