Page 220 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪Ù‬‬

‫‪ Ï" Â‬דעד"ז שיי נמי בכלי סי' ארו וגו שיאמר‬ ‫ורשב" בחזקה מה שביד אד הוא שלו דמי הביא‬
‫אצלו‪ ,‬וכל דילדי' אימי' כוותי' תלד ומא יהיב ל‬
‫סי' של כמה כלי זה ארו וזה גו וזה חיוור‬ ‫נגרא דפרזלא‪ .‬אבל לא ידעתי מי הכריחו לזה דפשוט‬
‫וזה סומק וכדומה דעדי מסי' שומשמי הכי והכי‬ ‫דאינהו מיירי בדברי שאינ עשוי להשאיל‬
‫הוה ובחביות רמתינהו‪ .‬ובזה יש מקו ליישב‬ ‫ולהשכיר‪ ,‬וא"כ מי הביא אצלו‪ ,‬אבל דברי‬
‫הסמ"ע סי' רס"ז )סק"ז( לולי שהוא עצמו לא כ"כ‬ ‫העשוי להשאיל ולהשכיר הרי אפיק רבא מיתמי‬
‫בפרישה יע"ש‪ .‡Î‬וכ משמע בתשו' מהר"מ פאדובה‬ ‫זוגא דסרבלא‪ .‬ואמנ באד ידוע לפנינו יש לנו גדר‬
‫ובפסקי מהרי"א סי' קס"א ע"ש רבנו אלי' ויעיי'‬ ‫מה ה הכלי העשוי להשאיל ולהשכיר דזה‬
‫משתנה לפי המקו והזמ ולפי האד כמ"ש‬
‫תשו' ב"ח סי' )פ"ה( ]פו[‪.‬‬ ‫רמב" ‪ ËÈ‬בזה‪ ,‬אבל בהרוג לא ידענו מי הוא וע מי‬
‫הי' ומאי בא א"כ כל הכלי ה בספק עשוי‬
‫]‪[‡ È„„ ‡˜ÈÙÒ È‰ ȇ ‰Ï‡˘„ ‡˘˘Á‬‬ ‫להשאיל ולהשכיר לגבי דידי' זולת אות דלא מושלי‬
‫אינשי כלל וכ מורה לשו תוס' יבמות ק"כ ע"ב‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בחששא דשאלה כבר כ' ש" ח"מ סי' ס"ה‬
‫)ד"ה כליו( בש ריב" ‪.‬‬
‫ס"ק ב' דהוי ספיקא דדינא לכל הפחות‪.‬‬
‫ומיהו מ"ש מתוס' יבמות )קכ‪ ,‬ב ד"ה כליו( שכ'‬ ‫‪ ¯ÂÊÁ‬להנ"ל לתי' זה ג בהרוג לא ניחוש למכירה‬
‫דלמסקנא לא חיישינ לשאלה‪ ,‬וכ רבי וגדולי‬
‫חשבו כ בכוונת התוס'‪ ,‬וג פר"מ הגאו נ"י פשיטא‬ ‫וטעמא מאי משו דאי אד עשוי למכור‬
‫לי' הכי‪ .‬ולע"ד נראה פי' התוס' כ ‪ ,‬דהנה פשיטא‬ ‫כליו א"כ בנידו שלפנינו שהסחורה עשוי למכור‬
‫להו למ"ד סי' לאו דאורייתא חיישינ לשאלה וכדעת‬ ‫פשיטא דנתלה במכירה‪ .‬ועוד נ"ל נהי דלהאי תי'‬
‫הב"ש‪ ,‬ומ"מ לא קשיא מידי מפירות בכלי‪ ,‬דהרי‬ ‫דריטב"א לא ניחוש נמי לאבידה דגרוע ממכירה ולא‬
‫ש"ס ערו הוא )ב"מ ש ( דרבנ הוא תקנו למיהדר‬ ‫שכיחי כמ"ש תוס' בב"ב כ"ג ע"ב ד"ה ודאי וכו'‪,‬‬
‫אבידה בסי' משו דניחא לי' ללוה ולמלוה‪ ,‬וכי היכי‬ ‫מ"מ בנמצא הרוג איכא למיחש לגזילה‪ ,‬דהרי קמ‬
‫דעבדי רבנ תקנתא לעני סי' הוא הדי דעבדו האי‬ ‫דשכיחי רוצחי בהאי אתרא‪ ,‬נימא הפשיטו לזה‬
‫תקנתא לעני שאלה‪ ,‬ולא ק' להו מידי‪ .‬א למ"ד סי'‬ ‫ערו וניצל מה וערק לעלמא כהאי גברא חרוכא‬
‫דאוריי' משמע מלשו ש"ס דב"מ )ש ( דלא אתאינ‬
‫לתקנתא כלל‪ ,‬קשיא להו שפיר מפירות בכלי ניחוש‬ ‫)ביבמות קטו‪ ,‬א( ואיד הוא דנהרג‪.‬‬
‫לשאלה ותי' דמדרבנ לא חיישי' לשאלה ומשו‬
‫תקנתא‪ ,‬ודלא תיקשי מש"ס דב"מ דמשמע למ"ד סי'‬ ‫‡‪ Ì Ó‬בשארי מלבושיו שהוכרו בט"ע כאשר העדי‬
‫דאוריי' לא אתאינ לתקנתא‪ ,‬לזה כ' תוס' דלמסקנא‬
‫א"ש דלמ"ד סי' דאוריי' מוקי בחיוורי וסומקי‪ ,‬ותו‬ ‫הגידו‪ ,‬וגאו עוזינו מהר"מ בנעט כ'‬
‫י"ל דלה מ"ד לא חיישינ לשאלה ולא צריכי‬ ‫]בתשובתו ש בסופה[ שלא מצא בשו מקו ט"ע‬
‫לתקנתא‪ ,‬משו"ה שקיל וטרי הת רק אי סי' ל"ד‪,‬‬ ‫בכליו של חברו‪ .‬שאי אד משביע עינו בשל חברו‬
‫אבל אי סי' דאוריי' לא צריכי לתקנתא משו דלא‬ ‫מטיבותא דמר קאמינא דכל הסוגיא דב"מ דאי סי'‬
‫ניחוש לשאלה‪ ,‬וכל זה ללישנא סי' דאוריי' אבל אי‬ ‫לאו דאוריי' מחזירי בעדי שמכירי בט"ע שמלה‬
‫של חברו‪ ,‬ויע"ש פירש"י ד"ה אימא לעידי אוכ ‪ ,‬א‬
‫סי' ל"ד ס"ל לתוס' דחיישינ לשאלה‪.‬‬ ‫יש עדי המכירי בט"ע וכו'‪ .‬ואולי יאמר נא הגאו‬
‫שיאמרו העדי שהשמלה והאוכ היה שלה‬
‫‪ Ó"¯ÙÂ‬הגאו נ"י שפ סוללה על דברי תוס' יבמות‬ ‫מתחלה ושבעת ומכרוהו לזה‪ ,‬ע שזה דוחק‪ ,‬מ"מ‬
‫ה"נ בנידו שלפנינו הא מעיד ר' משה ליב שהוא‬
‫)קכ‪ ,‬א( ד"ה אמר רבא אי אפשר שבתחלה‬ ‫קנה היאנקרל אצל ר' יודא ווערעסטי לר"ש קיזל‪,‬‬
‫הוה סבר דמיירי דמצאו אחר ואח"כ מסיק דסי' ל"ד‬ ‫א"כ הרי היה תחת ידו ויש לו בו ט"ע ועוד סימני‬
‫ומיירי דמצאו בעצמו ועיקר חסר מהספר‪ .‬וג בב"מ‬ ‫צבע כל בגדיו זה חיוור וזה סומק וזה כ וזה כ‬
‫הקשו תוס' )בד"ה וניחוש( מ"ט לא פשיט מברייתא‬ ‫כולי האי לא הוו מזדמני אהדדי וכמ"ש ג"כ הגאו‬
‫דמצאו קשור ותי' דאיכא לאוקמי שמצאו בעצמו‬
‫הנ"ל והארכתי כבר בזה במקו אחר‪.Î‬‬

‫‪Ì˙ÏÈÁ˙Ó Ì˙‡ ÌÈ˘ÂÚ ‡" ·˘ Ìȯ·„· ȯÈÈÓ„ ,· ,„Ș ˜"· È¯È‡Ó '¯Â .ËÈ 'ÚÒ ·Ú 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ú"¢ÂË Ë"‰ Á"Ù "ÂË 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .ËÈ‬‬

‫‪.Ì˘ Ó"Ó·Â Û"ȯ‰ '¢˙ Ì˘· · ,ÂÓ ˙ÂÚ·˘ Ô"·Ó¯ 'ÈÚ . ȷ¯ ÔÈÂÎ˙ ‰ÊÏ˘ ÔÎ˙È .ÌÏȇ˘‰Ï È„Î‬‬
‫‪.Ì Ó‡ ‰"„ ËÒ 'ÈÒ ÔωÏÂ È ‡ ¯Ó‡ ‰˙Ú ‰"„ ÁÓ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Î‬‬

‫‪.Ô‡ÎÏ Û¯ˆÂ ‰Ê ÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ÂÙ‚ ‰"„ ·"Á Ó"· ÛÂÒ·˘ ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· ÔÈÂÚÈ .‡Î‬‬