Page 216 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪ÂÚ‬‬

‫בנקב סת ע ט"ע אלא שלא רצה להארי ‪ .‬וכ הא‬ ‫אמנ תוס' כ' לעיל ד"ה וקאמרי דסימני שאינ‬
‫דארבב"ח אי סימני אית לי בגויה‪ ,‬נמי יתפרש שלא‬ ‫מובהקי מועילי ע ט"ע להוציא מחששא‬
‫ידע אי הדרא ניהליה משו סי' דאוריי' לחוד או‬ ‫דבדדמי‪ ,‬א"כ ה"נ נימא כל דאיכא שינוי בפניו‬
‫משו סימני ע ט"ע‪ ,‬או בט"ע לחוד לצורבא‬ ‫דליכא ג' איברי ההכרה‪ ,‬נהי דגופו של ומכירו‬
‫מרבנ ‪ .‬ובימי רבב"ח שהי' קוד רבא עדיי לא‬ ‫בט"ע‪ ,‬איכא למיחש לבדדמי‪ ,‬וצרי לזה עוד סי' כל‬
‫דהו לצירו ‪ ,‬וזה הוא שהזכירו תוספת בדבריה ט"ע‬
‫איפשטא סי' אי הוי דאוריי' ע ט"ע‪.‬‬
‫ע סי' להוציא מחששא דבדדמי‪.‬‬
‫‪ ˘"‡Â‬נמי דקדוק לשו ברייתא דגטי ש ואפי'‬
‫]·‪[ÔÈÚ ˙ÂÚÈ·ËÂ ÌÈ ÓÈÒ .‬‬
‫שהה ויש בו סי' מעידי עליו דאמרי נקב יש‬
‫בו בצד אות פלונית ואי מעידי על סי' גו דאמרי‬ ‫‪ È˙ȇ¯Â‬להדרת גאונו דמהר"מ בנעט נ"י ]בשו"ת‬
‫ארו וגו ‪ ,‬דקשיא דיוקא אהדדי‪ ,‬דברישא משמע‬
‫דוקא בסי' מובהק אבל בסי' אמצעי לא‪ ,‬והדר אמר‬ ‫פרשת מרדכי אה"ע סי' כח[ דמתר קושית‬
‫ארו וגו לא משמע אבל סי' אמצעי מהני‪ .‬ויש‬ ‫רשב"א אר"ת מעובדא דדגלת‪ ,‬דהת מיירי בליכא‬
‫ליישב ולומר דגבי גט וכלי הוה ארו וגו סי'‬ ‫סימני בהדי ט"ע דפרצו וגופו‪ .‬ויצדקו דברי פח"ח‬
‫אמצעי ולא באד ‪ ,‬ועיי סמ"ע סי' רס"ז )סק"ז(‬ ‫לשיטת תוס'‪ .*Ë‬אבל לר"ת לא צרי שו סי' דלא‬
‫דמחשב ליה אפי' סימ מובהק‪ ,‬ויבואר לקמ אי"ה‪,‬‬ ‫הזכיר זה בספרו הישר‪ .‬ג הקושיא מדגלת מתר‬
‫אבל להנ"ל ניחא‪ ,‬דסי' אמצעי ע ט"ע איכא בינייהו‬ ‫הוא בעצמו דלא כהגאו ‪ .‬ועוד הוא בעצמו כ' בסו‬
‫דבצד אות פלונית מהדרינ אפי' בלא ט"ע כלל‬ ‫דבריו אצל ט"ע דקאמר האי דקאי פלוני הוא אע"ג‬
‫ובארו וגו לא מהדרינ אפי' ע ט"ע‪ ,‬משא"כ‬ ‫דלא ידע בסימני עכ"ל‪ .‬וא"כ לפ"ז מ"ש הרא"ש‬
‫)סי' ג( ט"ע וסימני ופליגי האחרוני אי תרווייהו‬
‫בסי' אמצעי‪.‬‬ ‫בעינ או דבחדא סגי‪ ,‬וכ דעת הטור והב"ח זה תליא‬
‫בפלוגתת ר"ת ותוס' הנ"ל‪ .‬ויעיי' ב"מ כ"ח ע"א אמר‬
‫]˘‪[Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ‬‬ ‫את"ל סימני דאורייתא וכו' איכא בש"ס הוספה מר'‬
‫יהודאי גאו את"ל הא פשיט ליה דסי' דאוריי' משו‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬היה נראה להעמיס וליחס סברא זו‬ ‫דא"ל כדשנינ עיי' שיטה מקובצת‪ .‬ולכאורה אי‬
‫צרי לאותה הוספה דאיכא למימר ג מעיקרא‬
‫להרמב" דבהלכות גזילה ואבידה )פי"ג‬ ‫כדבעי הש"ס אי סי' דאורייתא נכלל בזה אי סי' לחוד‬
‫ה"ה( כתב הסי' מובהקי סומכי עליה ודני על‬ ‫דאוריי' או אי סי' בצירו ט"ע להוציא מחששא‬
‫פיה דבר תורה‪ ,‬אינו רוצה לומר שמאמיני בה‬ ‫טעות בדמיו ‪ ,‬או לאו דאורייתא וסמכינ אט"ע‬
‫באיסורי תורה אלא שסומכי עליה שעל ידיה‬ ‫לחוד‪ .‬ולפ"ז למסקנא דפשט רבא מקרא דדרשהו‬
‫מאמיני לו שיש לו ט"ע‪ .‬ואמנ הכא בהלכו' גזילה‬ ‫ומתכרי של שטרות אי מוכרח אלא דאיכא סי'‬
‫אי צור לפרש יותר דלעני ממו מאמיני עכ"פ‬ ‫דאורייתא ואפשר ע ט"ע‪ .‬אבל שיהיה דאוריי' בלא‬
‫מדרבנ בסי' לחוד‪ ,‬וידוע דמובהקי היינו אמצעי‪.‬‬ ‫ט"ע על זה נשאר הספק‪ ,‬ואמר את"ל דאורייתא ולא‬
‫ובהלכות גירושי )פ"ג הי"א( הצרי דוקא נקב בצד‬ ‫צרי להוספת ר' יהודאי גאו ‪ .‬אלא ]דר"ת[ לשיטתיה‬
‫אות פלונית שהוא מובהק ביותר‪ ,‬היינו כי ליכא ט"ע‬ ‫אזיל )דר"ת( ]ד[בס' הישר מייתי דר' יהודאי גאו‬
‫ע הסי' שאז בעי' מובהק ביותר דהאי לכ"ע‬ ‫קאי בשיטתיה ומשמע לגמרי דס"ל נמי דסגי בט"ע‬
‫דאורייתא‪ .È‬וא"ש במ"ש לפני זה )ש ה"ט( או‬ ‫בלא סי' ולא חיישינ לטעות בדמיו ‪ ,‬וא"כ ליתא‬
‫שמצאו בכלי שהניחו בו ויש בו ט"ע בארכו ורחבו‬
‫דתרתי בעי' סי' בכלי וט"ע בגט‪ ,‬והרב המגיד ש‬ ‫לדברינו הנ"ל ]ולכ [ הוצר להוסי כנ"ל וק"ל‪.‬‬
‫תמה בזה‪ ,‬ולהנ"ל ]י"ל[ דס"ל לרמב" אע"ג שמצאו‬
‫בעצמו‪ ,‬מ"מ ג הוא עצמו יחוש לטעות הדמיו ‪.‡È‬‬ ‫‪) ÔÈËÈ‚·Â‬כז‪ ,‬ב( בסוגייא דשיירות מצויות דמוקי רב‬
‫ובפי"ג מגירושי )הכ"א( א אי פרצו פני קיי‬
‫לא מהני סי' אמצעי‪ ,‬היינו משו דלית בי' ט"ע ע‬ ‫אשי בנקב יש לו בצד אות פלונית‪ ,‬אבל‬
‫נקב בעלמא לא מספקא לי' וכו'‪ .‬למאי דפשיט רבא‬
‫הסימ ‪.‬‬ ‫בב"מ דסי' דאורייתא‪ ,‬והיינו ע ט"ע‪ ,‬הו"מ לאוקמי‬

‫‪.·È 'ÈÒ Ú"‰‡ Ï"˜Á ËÙ 'ÈÒ ÔÈÏ·ÂÏ Ì"¯‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .ÊϘ 'ÈÒ ‰„Â‰È ˙È· Í ÈÁ ˙"¢·˘ Â˙·Â˘˙· ˘"·‰ Î"Π.*Ë‬‬
‫‪.Ô·‰Â .Ì˘ Ó"ÁÏ·Â Ì˘ ÔÈ˘Â¯È‚ 'ω Í"Ó¯‰ ˙‰‚‰ 'ÈÚ .È‬‬

‫‪‡ˆÓ˘ ȯÈÈÓ È¯‰˘ ˜Ù˜ÙÏ ˙ˆ˜ ˘È˘ ‚"ڇ .‡ÁÈ Ï" ‰ ÈÙÏ ,‰Ê ÏÚ ‰Ó˙ „È‚Ó‰ ·¯‰Â :Ï"‰Ê·  ȷ¯ ·˙Î ·"Á Ó"· ÛÂÒ· ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· .‡È‬‬