Page 217 - 4
P. 217
Ì˙Áסימ נא ÊÚ˜ ¯ÙÂÒ
השיי ,והכירו בט"ע שזה הוא ר"ש קיזל ,וכבר ÏÎÂזה בט"ע בשארי דברי ובאד נמי באיברי
בארנו שהחבלה שבצדעי לא נקרא חבלה בפניו,
א"כ לר"ת איתתא שריא בלי פקפוק אפי' יהיה אחר גופו ולא בפניו ,אבל בט"ע שבפני אד
ג"י ,דלר"ת לא בעינ סי' בהדי ט"ע ,ולתוס' נמי בשלשה איברי ההכרה לזה אי שו סברא שיצטר
דבעי סי' ע ט"ע אפי' נימא דמצח גבוה לא הוה סי' ,דא"כ מיקטל היכי קטלינ ע"י הכרת עדי ,
סי' אמצעי לצרו ,מ"מ נ"ל דלא הוזכרו סי' ע ט"ע והאי בני אד מותרי בנשותיה ,וצרי לומר ט"ע
בתוס' אלא בשאי פרצופו של בג' איברי ההכרה, דקלא עדי כי ה ,ואי הכרח עיי יש"ש חולי
שאז אי הט"ע רק מכח צירו הגו ,ואיכא למימר
דאמר בדדמי ,משו"ה צריכי סי' גו ג"כ ,אבל היכי פג"ה ש )סי' כו(.
ששלשת בשלימות וג הגו רק משו שהוא אחר
ג"י לא שמענו שצריכי ג סי' ,וטעמא דחששא ‡ ‡Ïמ"מ אני מסתפק בדעת הרמב" אי ס"ל דסי'
דג"י חששא דרבנ היא כמ"ש ריטב"א )קכ ,א(
דמשו"ה מקילי תוס' בספיקו משו דחששא דנפוח לחוד לאו דאורייתא וכרבא דבאבידה עבדי
דרבנ הוא .א"כ כיו דמ התורה סגי בהכרת פני תקנתא אבל לא בתכרי של שטרות הנ"ל דהת
אפי' בלא גו לאחר ג"י כמו תו ג"י ,אי איכא נמי בשטרות בעי' סימני ע טביעות עי וכ בהלכות
גו דהוה ט"ע מעלי' סגי לאחר ג"י בלא סי' אמצעי. נחלות )פ"ז ה"ג( דפסק דיורדי לנחלה בסי' בלא ט"ע
דבממו הקילו והת ליכא טעמא להקל ועיי' רא"ש
Ì Ó‡Âגאו עוזו של מהר"מ בנעט ני' )בתשובתו ש (
]פ"ב[ דב"מ )סי' יג( אהא דרבא.
שדי ביה נרגא דלפי משמעות גביית העדות
תמקנה עיניו בחוריה ואפשר דעי"ז ה"ל כחבול ‰ ‰Âדברי תוס' דיבמות ק"כ הנ"ל תמוהי מאוד
בפניו ממש ובוודאי א כ הוא צ"ע לסמו על
וכבר עמד עליה הגאו מהר"מ בנעט
הכרת הפני . )בתשובתו ש ( ורשות נתונה לפרש עפ"י דבפ' יש
בכור )מו ,ב( איכא תרי לישני ,לל"ק סגי מ התורה
‡· Ïבעניי לא ידעתי שו משמעות לזה בגביות בפדחת או בחד מהני תלתא והוה ט"ע והכרה מעליא
וכמו שהוכיח ר"ת ,דאל"כ א יחתו חוטמו שוב
עדות ,אדרבא מדלא הזכירו חדוש זה בדברי לא יעידו עליו ,אע"כ מ התורה סגי בהכי לט"ע
העדי שהרי דקדקו על כפות רגליו שנרקבו ועל גמור בלי שו סימ ורק משו חומרא דא"א בעינ
הזרוע שניתק מ הגו ולא הזכירו כלל כי כלו עיניו שלשת .וא"כ לה לישנא איכא למימר למאי דס"ל
שזה חדוש יותר גדול ש"מ דליתא ,ומה שאמרו לר"ת דמתני' מיירי בליכא אלא הני הוא דבעינ
בסו לשונ שהכירוהו ע"י גודל נקב מקו העי , שלשת .אבל באיכא כל גופו סגי בתרי מינייהו אי
היינו משו דבתחלה הזכירו סימניו ובה עיניו צרי שיהי' ט"ע בגופו אלא אפי' רק סי' אמצעי
גדולי ,וכשמצאוהו בקבר נפל שתו העי לא יכלו בגופו לצר ע ט"ע דפניו ,דכבר יצאה מאיסור
להביט בעיניו כי נסתמו רק שיערו בגודל נקב מקו
מושב העי .ועוד נראה שלא היו לו עיני גדולות תורה בהא.
בולטות כשל עגל ,א לרוחב הנקב עיני גדולי
קרו להו כמורגל בבני אד .וא כ הוא ה"ל ג"ז Ì Ó‡Âלל"ב דבכורות דמ התורה בעי שלשת
סי' אמצעי דלא שכיח נקבי העיני גדולי
וזולת זה לא מיקרי הכרת פני ,א"כ בתרי
מהמורגל. מינייהו ומכ"ש בחד מיניהו נהי דניכר בו ,דהרי
רחמנא קראו יכיר ,מ"מ הכרת פני ליכא ,ואי
„ÂÚÂנ"ל מאי דפשיטא להגאוני דהוה בתר תלתא ההיכר הזה אלא כמו סימ אמצעי על הגו ,לכ לא
מהני אא"כ איכא גופו של דאז יהיה לו ט"ע בפניו
יומי משו דשליט ביה רקבו ,אינו פשוט ע"י גופו ,ואז יצור סי' דהגו ע הט"ע )להחוד(.
בעיני ,דהרי אחז"ל בשבת ס"פ השואל קנ"א ע"ב וה הנה ב' לישני דהתוס' דשמעתי דיבמות ואי
אחר ג' ימי כריסו נבקעת .וא כי ראינו כמה ראינו
שלא נבקע כריס ,היינו במוטל ע"פ השדה ושליט להארי .
][ÌÈÓÈ '‚„ ‡˘˘Á
‡˙˘‰Âבנידו שלפנינו שמצאו הגו בשלימות
כמו שהי' בחיי ,וראשו ופרצופו ע כל
·‰Ó ÔΠ,ÈÏη ÔÓÈÒ Î"‚ · ˘È˘ ‡Ï ̇ ÔÂÈÓ„· ‰ÚÂË Èχ ˘ÂÁÈ ÂÓˆÚÏ Ì‚˘ Ì"·Ó¯Ï Ï"Ò Èχ Ï"È ‰ÊÏ ,ÔÓÈÒ ÈÏ· ÔÓÈ‰Ó ÂÓˆÚÏ ÂÓˆÚ
˘.'ÂΠ‡"Î ‰Îω ÔÈ˘Â¯È‚Ó ‚"ÈÙ ·˙Î
