Page 218 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪ÁÚ‬‬

‫קאמר כי היכי דלא ליפוק לבר מהלכתא דקיי"ל‬ ‫ביה אוירא‪ ,‬וה דברו בהנקברי דשליט בהו רקבו ‪,‬‬
‫דספיקא הוה‪ .‬וכיו דלא בעי' לאפקועי לבר מהלכתא‬ ‫והעידו דאחר ג"י כריסו נבקעת ומי ה מחטוטי‬
‫א"כ ה דשמע מיניה סי' דאורייתא נמי הלכתא‪ ,‬ולא‬ ‫שכבי שיעיד נגד דברי חז"ל הנאמני ‪ ,‬ומדלא נבקע‬
‫דמי לסי' לאו דאוריי' דפא"ט בסי' בצי )סד‪ ,‬א( הת‬ ‫כריסו דהאי והיה קבור בלי לבושי ובלי ארו יש‬
‫רוצה הני סימני דביצה לאו דסמכא נינהו משו‬ ‫לנו ספק עצו שאפשר שיהיה בתו ג"י דמידי‬
‫איכא עורבי דדמי ליונה‪ ,‬אבל הכא מה בכ דהני‬ ‫ספיקא לא נפקא‪ ,‬וא נאמר בקיעת ]הכרס[ לאו כל‬
‫דסי' דפרידות דאוריי' נינהו‪ ,‬מ"מ ניחוש לאיתרמי או‬ ‫אד ואי כל המקומות שווי ‪ ,‬א"כ אתאינ לדר"י ב‬
‫לטעות בדמיו דעובי קלא וצני קלא הוא דשיי‬
‫ביה דמיו וטעות אע"כ ניתנה רשות מ התורה‬ ‫בבא‪ ,‬ופשיטא דמותרת‪.‬‬

‫לסמו אסימני ‪.‬‬ ‫‪ È˙ȇ¯Â‬לגאו בעצי ארזי )ס"ק קד( שכ' בלא"ה‬

‫‡‪ ‡¯·È‬דברי רשב"א צ"ע‪ ,‬מנ"ל סי' דאוריי' דלמא‬ ‫להרי" ס"ל דלא איפשטא איבעי אי‬
‫ריב"ב לחומרא פליג או לקולא ואי לקולא פליג אתי'‬
‫לאו דאוריי' ועושה לנו ספק וכיו דחוששי‬ ‫עובדא דכרמית ודדגלי' כוותי' והלכה כוותי' ומדלא‬
‫לזרע אב נמי ספיקא‪ ,‬ה"ל ספק ספיקא‪ ,‬וכעי קושית‬ ‫איפשטא איבעי עבדינ הכא והכא לחומרא ומשו"ה‬
‫רא"ש בתשו' )כלל ב סי' טז( על רמב" דס"ל הנהגת‬ ‫לא מייתי רי" הא דמי' צמתי מכה ודפח"ח‪,‬‬
‫ב' מיני טמאי דרבנ ‪ ,‬א"כ )לא( ]אמאי[ קאמר ש"מ‬ ‫והארכתי בזה במקו אחר‪ .·È‬מ"מ אי נחזיק מה שלא‬
‫נבקע כריסו משו שהמקו והאד גור ‪ ,‬א"כ בואו‬
‫סי' דאוריי' דהא באיסור דרבנ קיימינ ‪.‬‬
‫ונסמו על ריב"ב ותשתרי ממ"נ‪.‬‬
‫‪ È˘Â„ÈÁ·Â‬אמרתי‪ *‚È‬דאינהו ס"ל פי' הש"ס דלא‬
‫‪ Ì‚Â‬נראה אפי' לרשב"א )יבמות קכא‪ ,‬א( דמחמיר‬
‫כפירש"י אלא הכי קאמר אי סי' דאוריי'‬
‫וה"ל כוודאי גמור א"כ מחויב לעיי לדדמי אהדדי‬ ‫בספק ג' ימי ‪ ,‬וג דר"ת לית ליה לרשב"א‪,‬‬
‫דאי לא דמו ה"ל וודאי איסור דרבנ להרמב" וספק‬ ‫וכ משמע מרמב" ‪ ‚È‬דלית ליה הא דר"ת‪ ,‬מ"מ‬
‫אי' דאוריי' להרשב"א שמא חוששי לזרע האב אבל‬ ‫לעומת זה נ"ל משטחיות לשונות של הרמב"‬
‫אי סי' ל"ד א"כ סי' גופי' ליכא וודאי א"כ אינו צרי‬ ‫שהזכרנו לעיל דס"ל סי' אמצעי דאורייתא ממש ורק‬
‫לעיי ודי א יראה דאינו דומי' אבל מה צור לעיי‬ ‫באיסורא החמירו רבנ שלא לסמו עליה אלא‬
‫במובהק ביותר ובממו הניחו על די תורה ה‬
‫בהו הא ה"ל ס"ס או ספיקא דרבנ ‪.„È‬‬ ‫באבידה ה בתכרי שטרות וה בהורדה לנחלה אבל‬
‫באיסורא החמירו חז"ל‪ ,‬וזה שכתב בהלכות גזילה‬
‫]ˆ‪[ÌÈ„‚· È ÓÈÒ Û¯È‬‬ ‫)ש ( הסימני סומכי עליה מ התורה ר"ל אבל‬

‫‡‪ Í‬אי יבורר שזה הרוצח היה עצור בכלא ג"י טר‬ ‫לא מדרבנ דה החמירו‪.‬‬

‫שהראה לה קברו‪ ,‬א"כ ע"כ הוא אחר ג"י‬ ‫‪ ‡ˆÓ‬זה שיש לו סי' אמצעי לע"ד שנקב העי גדול‬
‫ויבורר נמי שהיה חבול במקו עיני ‪ ,‬א נוכל לצר‬
‫מ הרגיל‪ ,‬ומכ"ש כשיצור לזה ג מצח‬
‫ג סימני בגדי יש לעיי קצת‪.‬‬ ‫גבוה‪ ,‬יצאה אשה מחשש איסור דאורייתא‪ ,‬דסימני‬
‫אלו דגודל המצח וחורי העיני בוודאי אינ‬
‫‪ ‰ ‰‬מה שהכירו סחורתו ביד הציע גיסער אי בו‬ ‫משתני אחר מיתה‪ ,‬דה"ל כמו יתר וחסר דכ'‬
‫הרא"ש בתשו' שבטור ]בסו [ סי' קי"ח‪ .‬וכיו‬
‫ממשות דסחורה עשויה למכור מעיקרא‬ ‫שיצאה מאיסור דאורייתא וליכא אלא איסור דרבנ ‪,‬‬
‫ואדעתיה דהכי היה מחזיר בעיירות‪ .‬ויע כי טעמתי‬ ‫תו ג לרשב"א יש להקל בספק ג' ימי ופשוט‪.‬‬
‫בקצת מטה דובשו של פר"מ הגאו מר ניהו רבה נ"י‬
‫ופשיטא ליה דלא חיישינ למכירה רק לשאלה‬ ‫‪ ˙ˆ˜Â‬נוטה דעת רשב"א שסי' דאוריי' מדכ' בחי'‬
‫שהוזכר בש"ס )קכ‪ ,‬ב(‪ .‬ג דבריו ראוי לו ומתקו‬
‫לחי הטוע אומר לי לי‪ ,‬מ"מ לא אחשו מלברר‬ ‫חולי ע"ט ע"א כדמעיילת לי כודניתא‬
‫הדבר בעזה"י‪ .‬דבשיטה מקובצת לב"מ )כז‪ ,‬ב( נתקשו‬ ‫בריספק וכו' דהאי אי חוששי לזרע האב מספיקא‬

‫‪.ÊϘ 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .·È‬‬

‫‪.˘"Ú ‰¯Â‡ÎÏ ‰"„ÂÒ ÏÈÚÏ ‡È·‰˘ ÔÈ˘Â¯‚ 'ω Ì"·Ó¯Ï Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .‚È‬‬
‫‪.ÈÓ„„ Í ‰Â ‰"„ ¯ÙÒ‰ ÈÙ„· ‡ ,Ó Û„ Ì˘ ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ ÔÈÈÚ .*‚È‬‬

‫‪.ÔÎ Â È·¯ ·˙Î Á 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ .„È‬‬