Page 225 - 4
P. 225
Ì˙Áסימ נג ‰Ù˜ ¯ÙÂÒ
זמ ששלדו קיימת .וש"ס דבכורות מוכיח כ ר"פ יש ובקומתו ובעוביו וברגלו אינו ניכר עכ"ל לעני זה.
בכור )מו ,ב( דמדמה יכיר דבכור להכרת פני מבואר מדבריו דאלו היה ניכר בקומה ובעובי גופו
דשמעתי ,והת ליכא אלא יציאת פדחת לחוד בלי וברגליו לא על דר סימ ,דא"כ ה"ל ארו וגו
גו ולא שארית הראש רק הפדחת לחוד ומדמה ליה אלא על דר ט"ע היה סגי בהיכרו בלא ראשו ,אלא
הש"ס להדדי ,ולא הוי קשיא לי' לש"ס ש אלא שאי לו היכר באלו .ואלו היה ראשו קיי והיה
משו דהכא בעינ שלשת והת בפדחת לחוד סגי מכירו בפרצו פני ע החוט ,הא ט"ע ]הוא[ ולא
סימ ,ואנחנו בסימני איירינ ,אע"כ שכל ראשו
ש"מ ה"נ בהכי איירי. מושחת מקו שיער ושפתו וצווארו ופיו וסנטרו
ולא נשאר אלא שלש אלו פרצופו וחוטמו ופדחתו,
˘ ·Âהוקשה לו ]לר"ת[ ז"ל בעצמו עובדא דדגלת וכיו שאינו ניכר לו אלא על ידי שלש אלו איננו
ט"ע ,אלא ההיכר של אלו הוא לו לסימ שה
לקמ קכ"א ע"א ,וזה הוא קושית הרשב"א מגופו של פלוני שהיה לו פרצו פני ע חוט
והרא"ה שבנימוק"י ,ופשיט דכיו דאמתני' קאי
ופשטיה דמתני' מיירי כשאי כא אלא פרצו פני ופדחת דומה לאלו·.
ע החוט ,א"כ סתמא דתלמודא דפרי מעובדא
דכרמי ודגלת קבלה היה ביד דנמי איירי בכי האי ˜ÊÁÓÂר"ת ראייתו מדאמרינ מעידי על פ"פ ע
גוני ,אלא דלישנא משמע ההוא גברא דטבע וכו'
ואסקוהו משמע דאסקוהו כולו ולא דאסיק מיניה רק החוט כמו מעידי על השומא שאי לו
פ"פ ע החוט .ואי לומר נמי אה"נ שהעלוהו כולו שו היכר באד אלא בהשומא יש לו ט"ע ויודע
אלא שלא הי' בו ט"ע אלא בשלש אלו ,זה ליתא, שהשומא כזו היה באד פלוני ונעשה ט"ע של
חדא כיו דהיה ראשו של ה"ל ההיכר בשלש אלו שומא לסימ על גו האד ,ה"נ הט"ע של פ"פ
ט"ע ולא סימנא .ועוד כיו דהותר ע"י ששוביני נעשה לסימ על גופו של פלוני ,ומשו"ה לא תנ אי
משמע דהיה לו ט"ע בכוליה גופיה ,ע"כ להשמר מעידי עליו אלא על ידי הכרת פניו ,כי לא עליו
מזה כתב ר"ת ש דאכלי כורי לסימני' ,פי' שהדגי מעידי אלא עליה מעידי' כמו שמעידי על
אכלו והשחיתו ראשו ובני גופו באופ שלא היה השומא .ואלו לא היה משחת מאיש מראהו הי' נכנס
בגדר ט"ע ,ומזה לא מיירי אלא מיירי שהכל נשחת
ניכר בו אלא ע"י ג' ,פ"פ ע החוט ופדחת. רק שלש אלו ,ומשו"ה תנינ שעל זה הסימ מעידי
שהוא סי' מובהק ביותר ,אבל על שארי סי' גופו
˙Ó‡·Âג במרדכי כתב כ אלא שהקשה על זה, וכליו אי מעידי כיו שאינו מובהקי כשלש אלו
כיו שאי הגו ניכר לו בט"ע בקומתו ועוביו
א"כ הרי היו בו חבורות ופצעי ומאי
קאמר ש הני מילי היכא )דאיכא( ]דליכא[ מכה והרי ורגליו‚.
ה"נ הוי מכה ,ולהזהר מזה כ' ר"ת דבתר דנח נפשי'
אכלוה כורי ,פי' דמיא מרזו מכה היינו מכה שהיה ‡‰Âדלא כתב ר"ת דמיירי שנחת הגו ונאבד,
בחיי חיותו ,אבל אחר שמת ודגי אוכלי בו אותה
משו דבא לפרש משנתינו אע"פ שיש סימ
המכה שבבשר המת אינה נפעלת על ידי המי . בגופו ובכליו ,וא"כ הגו לפנינו אלא שאינו ניכר בו
ואלו היה לו בו היכר הוי סגי אפי' בלא ראשו ,ואלו
„"ÚÏ Âדעכ"פ הרואי שראוהו נטבע היה לה בו היה הראש של הוי סגי בלא גופו ,א מיירי בשלש
אלו בלי ראש וגו וה נעשו כעי סי' מובהק לגו .
סי' מובהק ידוע וכשהעלוהו אח"כ בתר ה' וא"ש בדקדוק לשו ר' יהודאי גאו בהלכות גדולות
יומי היה אותו סי' קיי דלא השחיתוהו כורי והיה
ניכר שזה הוא אותו שנפל לפני ה' ימי א ה לא הנ"ל.
ידעו שהוא בעל של האשה פלונית והשושבינא
שהעיד עליו שהוא בעלה של פלונית לא הי' לו היכר ÏÚÂזה תנ בסיפא שאי מעידי אחר ג"י שכבר
באותו הסימ ושארי סימני אכלוהו כורי .ולפע"ד
אלו ראו רבותינו הספרדי הרשב"א והרא"ה דברי נשחת מראיתו ,אבל מט"ע בבני הגו לא
ר"ת בספר הישר לא היו נחלקי עליו .ור"ת מסיי מיירי ,דפשוט אפילו אחר כמה שני הוא ניכר כל
·.˙"¯ ˙Ú„· ÔÎ Â È·¯ ·˙Î ‡ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì‚ .
‚.Ê"ÈÚÎ ÂȯÁ‡ ‡·‰ ÔÓÈÒ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
