Page 585 - 4
P. 585

‫‪‰Ó˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ קנב‬                             ‫‪Ì˙Á‬‬

‫לגרשה בע"כ בזיווג הראשו כדקתני בבריתא )יבמות‬   ‫ח"ו כאלו האר יבישה אי כל‪ .‬וא להשיב מפני‬
‫סד‪ ,‬א( יוציא וית כתובה דמשמע ודאי א בע"כ‬       ‫הכבוד בקוצר אמרי על קונטריסו מעולפת‬
‫דידה‪ ,‬תלמוד מזה דא חר דרגמ"ה הכי הוא‪ .‬אלא‬
‫ודאי דאי לדמות ללמוד זה מזה‪ .‬אלא דהב"ש סי'‬                         ‫בספירי ‪.‬‬
‫ע"ז וע"ט למד רק על עני התחייבות בעוד שלא‬
 ‫גירש דכי היכי דבזיווג הראשו א רצונו לגרשה א‬              ‫]‚‪[‰Á¯Î ÏÚ· ÔÈ˘Â¯È‬‬
‫דמעוכב מלגרשה ואי הב"ד מניחי אותו‪ ,‬מ"מ כיו‬
‫דהוא מוכ לגרשה לא מקרי מורד‪ .‬וכ בלקתה )בסי'‬     ‫¯‡˘‪ ÔÂ‬לציו נאמר לדייק ממתני' ]כתובות קח‪ ,‬ב‬
‫עט( אינו חייב לרפאותה‪ ,‬ה"נ א מעוכב מלגרשה‬
‫מחמת חר דרגמ"ה הא מ"מ הוא עומד וצווח‬           ‫קט‪ ,‬א[ דעד כא לא פליג אדמו אלא במה‬
‫)שרצונה( ]שרצונו[ לגרשה‪ ,‬ומה לי דמעוכב מחמת‬    ‫דס"ל לחכמי דיכול לעגנה שתשב עד שתלבי‬
                                               ‫ראשה‪ ,‬בזה פליג אדמו דיכולה לומר או כנוס או‬
   ‫איסור זיווג הראשו או מחמת חר דרגמ"ה‪.‬‬         ‫פטור‪ ,‬אבל מודה אדמו דיכול לגרשה בע"כ א‬
                                               ‫דבזיווג הראשו אסור לגרשה בלי ערות )ה(דבר‪.‬‬
‫‪ ‰ÓÂ‬דכתב הב"ש בסי' ע"ט בלשונו וה"ה בזה"ז‬       ‫א"כ ה"נ אחר חר דרגמ"ה וכעי מ"ש הב"ש רס"י‬

‫וכו' י"ל דיכול לגרשה בע"כ ]היינו דיכול‬                      ‫ע"ז )סק"ו( וע"ט )סק"ד(‪.‬‬
‫לומר הרי גיט דאני רוצה לגרש ואינו חייב‬
‫לרפואתה‪ ,‬אבל לעני מעשה הגירושי עצמו אי‬         ‫‪ „"ÚÏ‬איני רואה הכרח לזה‪ ,‬ויכילנא לומר זיל בתר‬
‫ללמוד זה מזה דהרי רבו כמו רבו ספרי שו"ת‬
‫מגדולי רבותינו בעני גירושי בע"כ[·‪ .‬ולא הזכירו‬  ‫איפכא די"ל דלכ"ע ג לרבנ א"י לגרשה‬
‫מאיסור זיווג הראשו דמשמע דבמקו שלא נתפשט‬       ‫בע"כ אלא היכי דהוא מוכ לגרשה והיא אינה רוצה‬
‫חר דרגמ"ה הי' פשוט להו דבאופני הה יכול‬         ‫לכ"ע א"י לכופו )לכונסו( ]לכנסה[ א א נימא‬
‫לגרשה בע"כ ונסתפקו דאולי מחמת חדרגמ"ה אסור‬     ‫דבעלמא דני אותו כמורד‪ ,‬מ"מ כיו דאי נותני לו‬
                                               ‫מה שפסקו לו א"י לכופה לכונסה ופלוגתייהו היכי‬
                  ‫לגרשה בע"כ‪.‬‬                  ‫דהוא אינו רוצה לגרשה דס"ל לרבנ דיכול לעגנה‪,‬‬
                                               ‫ואדמו ס"ל דיכול לכופו לכנוס או לפטור‪ ,‬אבל היכי‬
‫‪ ͇Â‬מצאתי להדיא הדי בתשו' מהרי"ק ססי' ס"ג‬      ‫דניחא לה בכ לישב גלמודה י"ל דלכ"ע א"י לגרשה‬

‫וז"ל אמנ אודות האיש אשר התנו עמו‬                                     ‫בע"כ‪.‬‬
‫ארוסתו ואביה לית לו נדוניא ועתה פושטי לו‬
‫הרגל‪ ,‬הנראה בעיני שיעמיד לפני ב"ד טובי העיר‬    ‫]‪‡Ï ÌÈ ˘ ‰¯˘Ú ‰ÓÚ ‰‰˘· ‰"Ó‚¯„ ̯Á‬‬
 ‫וא יסכימו שה מעוותי אותו אז יבקשו מאת‬                          ‫‪[‰„ÏÈ‬‬
‫שיכתבו הדברי לפני מ"צ וה יעיינו בדבר להתיר‬
 ‫לגרשה בע"כ או לישא אחרת עכ"ל‪ .‬משמע דא‬         ‫‪ Û‡Â‬א נידו דיכול לגרשה בע"כ‪ ,‬מ"מ נ"ל דאי‬

          ‫חדרגמ"ה יכול לגרשה בע"כ‪.‬‬             ‫לדמות עני איסור חר דרגמ"ה לאיסור דזיווג‬
                                               ‫הראשו ‪ ,‬די"ל דחר רגמ"ה היה בכל אופ והרי‬
‫‪ ÌχÂ‬ג זה יש לדחות די"ל דמיירי דהיא פסקה‬      ‫בשהה עמה עשר שני ולא ילדה דודאי בזיווג‬
                                                ‫ראשו מגרשה בע"כ‪ ,‬ואעפ"כ נחלקו גדולי הפוסקי‬
 ‫ג"כ על עצמה כדדייקא הלשו שה‬                   ‫א ג בזה חר דרגמ"ה‪ ,‬ועי' ב"ש ססי' קנ"ד‬
‫מעוותי' אותו בזה יכול לגרשה בע"כ אבל בלא‬       ‫דהארי להוציא ממשמעות הפוסקי דא בזה"ז‬
 ‫פשעה דלא פסקה על עצמה עדיי לא שמענו א‬         ‫יכול לגרשה בע"כ‪ ,‬והרי לדעת הב"ש בפשיטות יש‬
                                               ‫ללמוד זה מדיכול לגרשה בע"כ בזיווג הראשו ‪ ,‬דהא‬
               ‫יכול לגרשה בע"כ‪.‬‬                ‫ודאי א לר"א דס"ל ספ"ז דכתובות )עז‪ ,‬א( דאי‬
                                               ‫כופי אותו להוציא מ"מ בודאי ס"ל דהוא יכול‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬מעכ"ת בדר פלפול להוכיח דאיסור דזיווג‬

‫הראשו ג באירוסי והארי בביאור‬
 ‫הירושלמי הנה מ"ש להשיג על דברי תשו' פני‬

                                               ‫·‪.˙ÂÓ„‰ ˙ÓÁÓ Ô‡Î ËÓ˘  .Ï" ‰ ‡"Ú¯ ˙·Â˘˙ È"ÙÚ ÌÏ˘Â‰ .‬‬
   580   581   582   583   584   585   586   587   588   589   590