Page 582 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪·Ó‬‬

‫ורמוזה תשובה זו ברמ"א סי' קע"ח )ס"ט( אלא שאי‬ ‫בתוס' ישני מדכתיב השיבה לי ששו ישע כאשר‬
‫בידי ספר לעיי ולציי ‪ .‬ויעיי' ביש"ש דיבמות )פ"ב‬ ‫בא אליו נת כאשר בא אל בת שבע‪ ,‬משמע אז‬
‫נצטרע‪ ,‬וא"כ אז קיי י"ח עונות בחליו‪ ,‬ועדיי‬
‫סי' יח( בזה‪.‬‬
‫הפילגשי מותרות לו‪.‬‬
‫‪ ‚"Ú‡Â‬דנקטינא בכובסא דלשביק לגלימא הוא‬
‫‪ È„È„ÏÂ‬י"ל עוד ראיה לזה משו דקבלה היתה ביד‬
‫שע"כ תקבל גט כדי להנשא לאחר משו‬
‫צערא דגופא דעונה‪ .‬ואע"ג שיש להתעקש ולומר‬ ‫שקיי י"ח עונות ממש בחליו‪ ,‬ודורשי‬
‫עכ"פ יש לה שאר ]ו[כסות )ועונה(‪ ,‬משא"כ הכא‬ ‫רשומות אמרו כנגד י"ח אותיות שבתיבות מטתי‬
‫דלית לה כלל‪ ,‬וכ היה יכול לדחות מפלגשי דדוד‬ ‫בדמעתי ערשי אמסה‪ ,‬ואחר שקיבל לה"ר כבר נאסרו‬
‫שודאי היו נוטלות פרס מבית המל ‪ ,‬אבל זה עיקוש‪.‬‬ ‫הפלגשי ואחרות לא נשא‪ ,‬ואי קיי י"ח עונות‪,‬‬
‫וג ממ"ש פר"מ גופיה מוכח שכ' דלדעת קצת‬ ‫אע"כ משו חטא דבת שבע נצטרע ואז היו עדיי‬
‫הגאוני הא דהחמיר שלא לישא ב' נשי הוא מטע‬ ‫הפלגשי מותרות לו‪ .‬יהיה אי שיהיה הראתי לדעת‬
‫דלא קיימא הא שלא לגרש בע"כ דע"כ ישא צרתה‬
‫בצדה וממילא תתגרש ותאמר רוצה אני ואדרבא‬ ‫שדברי הגאב"ד שלכ לא נתבארו‪.‬‬
‫מש ראי' מדהוצר למנות ב"ד ע"כ ולא נימא בכלל‬
‫]·‪[ÔÈ˘Â¯È‚ ÌÈ˘˜„ 'Ó‚‰ ˙ȇ¯ ¯Â‡È‬‬
‫שלא לגרש בע"כ הוא אע"כ זה ליתא‪.‬‬
‫‪ ‰˙ÚÂ‬אבוא לבאר דברי בעזה"י‪ ,‬מלבד מ"ש לעיל‬
‫]„‪[˙ÈÓ Â˘‰ ‚˘È·‡Â „Â‬‬
‫בסמו כעי רמז מהש"ס הנ"ל‪ ,‬עוד נ"ל‬
‫‪ ‰ ‰Â‬אחז"ל )סנהדרי כב‪ ,‬א( אבישג השונמית בקשה‬ ‫מדאמרינ פ' כה"ג כמה קשי גירושי שהרי התירו‬
‫לייחד ולא התירו לגרש‪ .‬וצ"ע מה ראי' שקשי'‬
‫שדוד ישאנה וא"ל כד חסרא )לאבא( ]לגנבא[‬ ‫גירושי לאשה דעלמא שתל מזה הבעל ותנשא‬
‫נפשי' )לשומא( ]לשלמא[ נקט וקשה מה תועלת לה‬ ‫לאיש אחר ככתוב והלכה והיתה לאיש אחר‪ ,‬משא"כ‬
‫בנישואי דוד שהרי לא יכול לבוא עלי' דעפ"י‬ ‫נשי דוד דאסורות לעלמא כ"א למל ‪ .‬וכבר כתבתי‬
‫הרופאי הוצר ליקח לו בתולה דוקא לסוכנת וע"כ‬ ‫לעיל דג לבית דוד נאסרו משו אשת אב ותשארנה‬
‫תשמור בתוליה‪ .‬ודוחק לומר שישמש שלא כדרכה‬ ‫עגונות ומשו"ה הי' הגירושי קשי ‪ ,‬ומנ"ל דבנשי‬
‫או בהטיה‪ ,‬נמצא ע"י הנישואי לא הרוויחה מידי‬ ‫דעלמא גירושי קשה‪ .‬אע"כ מוכח מזה כשיטת‬
‫אלא קריאת שמו עלי' לא לשאר כסות ועונה כלל‪.‬‬ ‫הרמב" די"ח נשי ע פלגשי וכהבנת לח"מ‬
‫וכ מה"ת לא נאסרה אלא לגרש בלא ערות דבר‬ ‫דעשרה פלגשי צרורות היו בכלל‪ ,‬ושפיר מוכח‬
‫לבד‪ ,‬ובזיווג ראשו לב"ה מדברי קבלה ורק לגרש‬ ‫מאות הפילגשי שהיו בלא"ה צרורות ואפ"ה קשי‬
‫נאסור‪ ,‬אבל למנוע ממנה שאר כסות ועונה לא נאסור‬ ‫גירושי דידהו‪ ,‬דהיינו לאמור לה צאו מעלי ולהתיר‬
‫ממקראות הללו‪ ,‬אבל מחויב בכל חיובי הבעל כיו‬ ‫קשר הייחוד שנתייחדו לו לש פלגש בתחלה‪ ,‬וא‬
‫שאינה מגרשה‪ ,‬והרי היא אשתו‪ .‬אבל נ"מ שלפעמי‬ ‫זהו קשה‪ ,‬מכ"ש גירושי גמורי דנשי דעלמא‬
‫א יהי' מותר למנוע ממנה הכל מ"מ עדיי לא הותר‬ ‫אע"ג דיכלו להנשא לאחר‪ ,‬ובזה נדחו נמי דברי‬
‫לגרשה בע"כ ויהיה הדבר מסור בידה בזיווג הראשו‬ ‫פר"מ שכ' דמנשי דהע"ה אי ראיה שהיה קשה לה‬
‫א תרצה להשאר כ או להתגרש ע"י ריצוי דידה‪,‬‬ ‫שלא ייקרא עוד עליה ש המל ‪ ,‬דלדבריו מה‬
‫אע"ג שהגט הוא על אפה ועל חמתה מחמת דוחק‬
‫מזונות‪ ,‬מ"מ הדבר יהיה מסור בידה עכ"פ ולא‬ ‫מוכח הש"ס מזה דקשי גירושי ‪.‬‬
‫לגרשה בע"כ בזיווג הראשו או בזה"ז אחר תקנת‬
‫רגמ"ה‪ ,‬והוא הדבר אשר דברתי אחר שבזיווג‬ ‫‪ ÏÎÓ‬הלי מבואר דקשי גירושי לאשה יותר הרבה‬
‫הראשו אסור לגרשה בע"כ‪ ,‬די לה שתשב עד‬
‫שתלבי ולמה נכו אותה להתגרש‪ .‬ועוד אפי' אי מ‬ ‫מאשר תשב ע הבעל ותלבי ראשה בלי‬
‫הנשואי גירושי' בע"כ ולהפקיע ממנה חיובי הבעל‬ ‫עונה‪ .‬ולא הייתי צרי לזה אבל הוא מבואר‬
‫שווי ה ‪ ,‬מ"מ במשנתינו מ האירוסי' שלא יכנוס‬ ‫במהרי"ק‪ Á‬שכתב מי שאמר שראה אשתו זינתה לא‬
‫מהימ לגרשה בע"כ להתיר חר"ג‪ ,‬ומ"מ אסור‬
‫לשמש עמה דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא‪,‬‬

‫‪˜"ȯ‰Ó ̘ӷ Ò"Ë Ô‡Î ˘È „" ÚÏ ÂÓ˘· ԇΠÎ"˘ÓÏ ÔÈ Ú Â È‡ ˜"ȯ‰ÓÓ ‡"Ó¯‰ ‡È·‰˘ ‰Ó ,‰Ê ¯·„ ˜"ȯ‰Ó ˙"¢· ˘"ÙÏ Ó"Ï .Á‬‬
‫ˆ"‪.˘"Ú .Ôωτ ‡"Ó¯· ÔÈȈӉ „"ÎÙ ˙ÂÈ ÂÓÈÈÓ ˙‰‚‰ Ï‬‬