Page 579 - 4
P. 579
ËϘ˙ ¯ÙÂÒ סימ קנא Ì˙Á
לגרש ,וזה קאי אעשרה פלגשי שהיו אלמנות חיות ולמטלעתי כי כבר מצאה ידו הסכמה לדבריו
צרורות ,ואפ"ה קשי גירושי כי רוצי שיקרא ש מגאוני שחו למדינת .וכ אמר להדי' לאחד
מתלמידי שהי' ש אצלו ,ואמרתי ברו ה' שלא
בעל עליה .אלו תוכ דברי בתשובתי. הצרי אתכ לאבא חלקי' כי מיראי הוראה אני.
וכאשר כ' הגאב"ד שלכ במכתבו אלי ושינה ושילש
][ÍÏÓÏ ¯ÂÒ‡ ËÂÈ„‰ · ˘Ó˙˘ ˘ ÈÏÎ כמה פעמי שהוא רואה שאני מתירא לצאת חו
לגדר הרמ"א )אה"ע סי' קיט סע' ו( אפי' כחוט השערה,
Ê"ÚÂכ' הגאב"ד דבר זה לא נתברר ולא יתבאר אני אומר עליו חכ עדי מנביא כי כ הוא והיא
שיהיה זה משאחז"ל )סנהדרי כב ,א( שלא תהלתי ותפארתי ,הא חדא.
התירו לגרש קאי אעשרה פלגשי הללו ,אע"ג שג
הלח"מ· סבר כ ,מ"מ יש לו ראיות ברורות נגדו, „ÂÚראיה שנית ראיתי חזות קשה כי אורייתא
שהרי אות עשרה פלגשי הי' אסורות לכל העול
ואפי' למל אחר משו שנשתמש בה הדיוט זה אירתחא להגאו נ"י ואישתפי חמימיה
אבשלו ,כמשחז"ל דכלי שנשתמש בו הדיוט אסור כשופ בוז על שהשבתי על דבריו ,ויותר ]מ[מ"ש
למל ,וכיו שאסורות לכ"ע לא הי' יכולות להתגרש, אלי במכתבו נשמע בי החיי האמור ממנו בעל פה.
וע"כ אשארי נשי קאי משחז"ל התירו לייחד ולא ואמרתי אני ע לבי הואיל ולא אכניס ראשי לדינא
התירו לגרש ולא אהנ פלגשי .ועוד ש"ס ערו מטעמי הנ"ל ,ולא יהיה בתשובת]י[ שו זכות
בסנהדרי )קז ,א( אפי' בימי חליו של דוד קיי י"ח לצורבא מרבנ הידוע ,ולית ביה אלא לפלפולא
עונות שנאמר יגעתי באנחתי וכו' .א"כ ש"מ שאחר בעלמא ,מה אשיב פ ח"ו אכשל ג אנכי .מאלו
שהיו הפלגשי צרורות לקח אחרת תחתיה למלאות הטעמי שבחתי העצלה וטמנתי ידי בצלחת והיה לי
י"ח נשי אלו דברי הגאו אב"ד שלכ נ"י. לנחת.
˙ÂȉÏÂכי נהפכה הקערה כי דבריו לא נתבארו ולא ‡ Íעתה ענתה בי צדקתו דפר"מ ידידי הרב נ"י
יתבארו ודברי תלי"ת מבוארי באר הטיב שבכל זאת שלא השבתי לו בייחוד חזר ובא
ע"כ אפרש כל דבריו שבאו סתומי .כי כ' שאחז"ל באריכות ופלפול ארו כדברי חכמי בנחת נשמעי .
דכלי שנשתמש בו הדיוט אסור למל ומשו"ה נאסרו אמרתי אשרי העיר שמעלתו שרוי בתוכה ומ"מ
הפלגשי אפי' למל אחר .לא הראה מקו לזה להשיב על כל פרט ופרט א"א מטעמי האמורי ,
הבקיאות היכ אחז"ל כ ,כי לכאורה נעלמו ממנו ושלא להשיב כלל א"א דעשה דכבוד תורתו עדי
דברי תוס' ורמב" בגיטי וי"ו ע"ב דעובדא דר' ושוי' טובא ,אמרתי לכנוס בפושרי להשיב עכ"פ
אביתר גבי ותזנה עליו פלגשו ד"ה זבוב וכו' דמייתי על הפרט הראשו השגה הראשונה ,וא מזעיר היא
ראיה דהיו נוהגי בימיה להחמיר בפלגש שזינתה מ"מ אכלול בתוכו ג דברי הגאב"ד בפרט ההוא
ככל חומרא אשת איש משו מאוס ,ומייתי ליה ואשיב על שניה כא' .ומ הפרט הזה ידו על הכלל
מפלגשי דוד ,ומאי ראיה הא ה היו אסורות משו כולו ,ולא אמנע להודיע לפר"מ שיש בלבי עליו על
כלי שנשתמש בו הדיוט .אע"כ לא ס"ל לתוס' אשר הארי להתנצל לפני על שבא להשיב על דברי,
ורמב" ה דינא .אבל ידעתי כי נמצא כ בירושלמי‚ וכי כ אני בעיניו ח"ו ,הלא כ היא דרכה של תורה
והארי בו בפרשת דרכי ]דרוש יב[ ואני עתה
מתגורר חו למחיצתי במחוז הנקרא צוקרמאנדל מעול ,וזה בונה וזה סותר ומי יחוש לזה.
לעסוק עוד ברפואות ,וספרי עדיי סגורי בכיפה
אחת ,ואי לי שו ספר לעיי בו ,ואפי' לציי הדפי ][ÔÈ˘Â¯È‚ ÏÚ ‡ÙÈ„Ú Ú"Â΢ ˙ÚÈ Ó
בש"ס לפעמי . ‰ ‰Âנבוא לנדו דיד מראשית כזאת הודעתי
‡ Íע"כ צריכי לומר אחד משני דברי ,או דתוס' שלע"ד נוח לה לאשה למנוע ממנה שאר
כסות ועונה מאשר נכו אותה להתגרש ,ונוח לה
ורמב" ס"ל כיו דכל עיקר דינו של הירושלמי לישב עד שתלבי ראשה ורק לא להתגרש .וכתבתי
ילי ליה מכלי שנשתמש בו הדיוט אסור לגבוה כמוכח מדהע"ה שהתירו לו לייחד ולא התירו לו
·.·"‰ ‚"Ù ÌÈÎÏÓ 'ω Ó"ÁÏ ‰‡¯ .
‚.‚"‰ ·"Ù Ôȯ„‰ Ò ÈÓÏ˘Â¯È· ‰‡¯ .