Page 576 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪ÂÏ‬‬

‫למיפסל כולי גיטי דעלמא למ"ד עידי חתימה כרתי‬ ‫להשתעבד להמלוה שא יגיע זמ הפרעו ינגשנו‬
‫הא הוי מפי כתב דנכתב שלא ברצו האשה‬ ‫בעל כרחו‪ ,‬נמצא שמרצונו הטוב נכנס לזה‬
‫המתחייבת בגירושי ‪ ,‬ובממו כה"ג פסול השטר ואנ‬ ‫השיעבוד‪ ,‬וכש שהוא יכול לנוגשו ה"ה שלוחו‪,‬‬
‫והה"נ האשה מעיקרא נכנסה לחופה להשתעבד תחת‬
‫בעינ דבר דבר מממו ‪.‬‬ ‫בעלה על די תורה שיגרשנה בע"כ כשירצה‪ ,‬וה"ה‬
‫ע"י שלוחו‪ ,‬נמצא אע"ג דבשעת גירושי הוי חוב‬
‫·‡‪ ˙Ó‬מלשו תוס' יש להבי דרצו המתחייב היינו‬
‫לה‪ ,‬מ"מ היא בעצמה נתרצית לכ מעיקרא‪.‬‬
‫אותו שמחייב עצמו בשו שיעבוד לחברו‪,‬‬
‫והכא האשה אינה מחייבת עצמה ולא משעבדת‬ ‫‪ ÔÎÂ‬צ"ל הא דאמרינ בגטי ע"ה ע"א גבי נתינה‬
‫עצמה לשו דבר ולא בעינ רצונה‪ ,‬אבל המעיי‬
‫בלשו הפוסקי יראה דהא ליתא‪ ,‬ומטע זה שובר‬ ‫בע"כ לא שמיה נתינה‪ ,‬דאל"ה למה לי דתיק‬
‫שנכתב שלא ברצו המלוה פסול‪ ,‬כיו שבא להורע‬ ‫הלל לשכה‪ ,‬וקשה הא הוה חוב להלוקח ואי יכול‬
‫כחו‪ ,‬ה"ל הוא המתחייב‪ ,‬וא"כ הדרא קושיא‬ ‫לעשות שליח והיה צרי הוא בעצמו להוציא מאתי‬
‫על מנה‪ ,‬ומשו"ה תיק הלל לשכה משו הפקר ב"ד‬
‫לדוכתה‪ ,‬ויעיי רז"ה ורמב" פ"ג דיבמות בזה‪.‬‬ ‫הפקר‪ ,‬ואפי' ע"י שליח יכול להשלי לתו הלשכה‪,‬‬
‫אע"כ ה"נ הלוקח נשתעבד מעיקרא להמוכר לקבל‬
‫‪ Î"ÚÂ‬צ"ל לפי שיטה זו ג"כ כנ"ל כיו שהאשה‬ ‫ממנו הפדיו בע"כ לכשיגיע זמ ע"פ די תורה‪,‬‬
‫ועיי' מ"ש בזה ט"ז בי"ד סי' רל"ב סקי"ט‪ ,‬נמצא‬
‫בשעת כניסתה לחופה משעבדת עצמה על‬
‫דעת תורה שיהיה יכול לגרשה בע"כ ולחתו עדי ‪,‬‬ ‫ממה דמחויב לאשה עצמו לק"מ‪.‬‬
‫א"כ שוב אח"כ אע"ג דבשעת מעשה הגירושי אי‬
‫רצונה בכ ‪ ,‬מ"מ מיקרי רצו המתחייב‪ ,‬וא"כ תינח‬ ‫‡‪ Í‬בתוס' גיטי ד' ע"א סו ד"ה דקיומא וכו'‬
‫קוד שתיק רגמ"ה‪ ,‬אבל עכשיו כל אשה נכנסה‬
‫לחופה אדעתא דהכי שלא יגרשנה בע"כ‪ ,‬א לא‬ ‫משמע דבגיטי מחייב נמי לאחרינא דמיפסלא‬
‫שהדי נות שתתגרש בע"כ‪ ,‬אבל בלא"ה לא‪ ,‬וא"כ‬ ‫לכה אע"ג דהוה א"א בלא"ה ע"ש‪ ,‬א"כ לא‬
‫א עבר וגירש בע"כ ה"ל נכתב שלא ברצו‬
‫המתחייב ופסול מ התורה למ"ד עידי חתימה כרתי‪.‬‬ ‫מיתרצי' שפיר‪.‬‬

‫‪ Ê"ÙÏÂ‬יש לעיי היטב במגרש בע"כ אפי' בדי שלא‬ ‫]‚‪[‰"Ó‚¯Á ¯Á‡Ï ÁÈÏ˘ È"Ú ÔÈ˘Â¯È‬‬

‫יהיה ח"ו טעות בדי ‪ ,‬דא"כ הגט בטל מ‬ ‫‪ Î"‡Â‬לפ"ז בזמנינו דאיכא חרגמ"ה לגרש בע"כ‬
‫התורה ואיננו רק כעובר על חרגמ"ה ונימא כיו‬
‫דטעו בדי תו ליכא חר דבכי האי גוני לא גזר‪ ,‬דזה‬ ‫נמצא מתחילה בשעת כניסתה לחופה לא‬
‫משתעבדנא לבעלה ע"ד לגרשה בע"כ‪ ,‬א גרשה‬
‫אינו‪ ,‬דחשש ביטול דאוריתא איכא‪.‬‬ ‫שלא כדי ע"י שליח תליא בתופס לבע"ח במקו‬
‫שח"ל‪ ,‬ובלאה"נ שדיתי נרגא למיפסל גיטא בע"כ‬
‫]˘‪[‰¯È·Ú ¯·„Ï ˙ÂÁÈÏ‬‬ ‫בזה"ז אפי' ע"י עצמו‪ ,‚È‬דלחד שיטה בתוס' כתובות‬
‫כ' ע"ב ויבמות אי עדות בשטר כשר אלא הנכתב‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬משו אי שליח לדבר עבירה לא הייתי‬ ‫ברצו המתחייב‪ ,‬אבל שטר שנכתב אפי' בנוסח שטר‬
‫שלא ברצו המתחייב אינו אלא כמפי כתב ‪ ,‬וכ‬
‫מדקדק כולי האי לפי מה שהעליתי במקו‬ ‫הסכי הש" להלכה בסי' ל"ט סק"ט‪ ,‬וא"כ יכולני‬
‫אחר‪ „È‬לפמ"ש והעלה הש" ]חו"מ[ סי' שמ"ח‬
‫)סק"ה( להלכה דאפי' השליח לא ידע מכל מקו‬

‫‪.‚˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‚È‬‬
‫‪‚‚¢· ‡˜Â„ Ì˘ ‰ ˘Ó‰ 'Ù· Ì"·Ó¯‰ .'ÂΠÎ"‰È·Â ˙·˘· ËÁ¢‰ :Ï"Ê ‡"Ú „Ï Û„ ‚"Ú˜˙ ˙ ˘Ó ·"„‰Ó ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .„È‬‬
‫„·‪¯ÓÂÓ Ï"‰ ·ÈÈÁ ‰¯Â·Á· Ï˜Ï˜Ó „"ÓÏ Ó"Ó ‰¯Â·Á· Ï˜Ï˜Ó Ï"‰ Â˙ËÈÁ˘ ˙ÏÁ˙·„ Ì˘ Ô"¯ 'ÈÁ· ˘"ÓÏ 'Èه ‡È‰ ¯ÓÂÓ „ÈÊÓ‬‬
‫‪Ôȇ Â˙ ¯Á‡ ‡ËÁ ‰¯ÈÎÓ ‰ÁÈ·Ë·Â ‰ÏÈÚÓ· ·¯Ú˙ ̇ Ï"Ò Ì"·Ó¯ ‰ ‰Â ,Ï"Ê È·¯· Ì"¯‰Ó· ‰˘˜‰ ÔÎ ÈÎ È˙ÚÓ˘Â È„ÈÓ Ò"˘ Íȯ٠‡ÏÂ‬‬
‫˘‪ȯ‡˘·„ ÏÈÚÏ ˘"ÓÈÙÏ Í‡ .˘"‡ Ú"„Ï˘ ˘È ‚‚¢· Ï"Ò„ Ô‡ÓÏ ˙·˘ ¯ÂÒȇ · ·¯ÂÚÓ È¯‰ ÔÈ˙ÚÓ˘· ‰ ‰Â ,ÍÏÓÏ ‰ ˘Ó 'ÈÈÚ Ú"„Ï ÁÂÏ‬‬
‫‪ÔÈ˘Â„È˜‰ ÔÈÏÁ Ôȇ ˙ÂÁÈÏ˘ Ôȇ ȇ 'ÂΠ¯Ó‡„ ‰"„ ·"Ú „"ÂÈ Ó"· 'ÒÂ˙ ˘"Ó· ‡ÈÏ˙ ‰Ê„ Ï" Ó"Ó .Ú"„Ï˘ Ôȇ ‚‚¢· Û‡ Ú"ÎÏ ˙¯ȷÚ‬‬
‫‪ Èȉ Ï" Ê"ÈÙÏ ,‰Áȷˉ ‰ÏÈÚÓ‰ ˙ÂÁÈÏ˘ ÈÓ ÏÁ ‡Ï ‰¯È·Ú ¯·„ Â˙Â‡Ï ÁÈÏ˘ Ôȇ„ ¯Á‡ ¯ÂÒȇ · ·¯ÂÚÓ È‡ Ì"·Ó¯Ï Ï"Ò Ë"‰Ó .Ï"ÎÚ‬‬
‫„‪˙Ú„ ÏÚ ‰˘Ú˘ ÔÂÈΠ'ÂΠ·¯‰ ȯ·„„ ÏÏÎ ÁÏ˘Ó‰ ˙Ú„ ÏÚ ‡Ï ˙ÂÁÈÏ˘‰ ‰Ê ‰˘Ú ÂÓˆÚ ˙Ú„ ÏÚ ‡ÓÈ ‡¯·ÒÓ„ ÁÈÏ˘‰ „Èʉ˘Î ‡˜Â‬‬
‫‪ȉ ÂÁÏ˘Ó „"Ú ÂÈ˘ÚÓ ÏÎ ‰˘Ú ÁÈÏ˘‰ ‚‚˘˘· ͇ ‰¯ÈÎÓ ‰ÁÈ·Ë ‰ÏÈÚÓ‰ ‡Ï ÔÈ˘Â„È˜‰ ÔÈÏÁ ‡Ï ÏÏÎ ‰Ê Ï˘ ÂÁÂÏ˘ ‰˘Ú  ȇ ÂÓˆÚ‬‬
‫„‪ÔÈ˘Â„È˜‰ Ï·‡ ÁÈÏ˘ ‰˘Ú  ȇ ‰¯È·Ú ¯·„Ï Â˘Â„Á ‡Ï‡ · Ôȇ Ó"Ó Á"Ó˘ 'ÈÒ Í"˘‰ ‰ÏÚ‰˘ ÂÓÎ Ú"„Ï˘ Ôȇ ·Â˙Ή ˙¯ÈÊ‚Ó Ó"Ó‬‬