Page 573 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ קנ ‪‚Ϙ˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫ותיר דקרא אצטרי לספק סוטה קינא לה ונסתרה‪,‬‬ ‫נכתב מ"מ בטלה הפסיקה הראשונה‪ ,‬ע"כ אי נ"ל‬
‫דנהי דעל הבעל אסורה עכ"פ‪ ,‬מ"מ היא אינה לוקה‬ ‫כלל שיהיה יכול לגרש בע"כ או לישא אשה על‬
‫א נבעלת לו‪ ,‬שהיא אומרת ברי לי שלא נטמאתי‪.‬‬ ‫אשתו מטע פשיטת רגל של חמיו‪ ,‬וכיו שכ' כ‬
‫ואמנ אחר שגרשה ונשאת לאחר ומת בעלה השני‬ ‫בפי' הרי מחל אפי' על צערא דגופא כמו הכני‬
‫ניתוס עליה הלאו דלא יכול‪ ,‬ומגו דאתוס עלה‬ ‫ופצעני ע"מ לפטור‪ ,‬ולא נית רשות לדו בדמיונות‬
‫ניתוס ג על הבעל‪ ,‬וע"ז קשה אי בספק סוטה‬ ‫ואומדנות כאלו‪ ,‬והרי לחד דיעה בתוס' )כתובות סג‪,‬‬
‫ישקנה‪ ,‬מי המאררי ומדוע יגרשנה‪ ,‬אלא ע"כ‬ ‫א ד"ה באומר( ואנא אפלח ר"ל שישכיר עצמו לזונה‬
‫בארוסה מיירי ואי משקי הארוסות‪ .‬אלו דבריו‬
‫הרי הזכיר עניות בפי' וסבר וקיבל‪.‬‬
‫והוא חרי ‪.‬‬
‫‡‪ Ì Ó‬כל הטורח הזה למה לי הלא התירו של זה‬
‫‪ ‡ÏÂ‬ידעתי מי הכריחו לאוקמא בארוסה‪ ,‬אולי‬
‫מפורש בדברי גליו הנ"ל כיו שבקש ממנה‬
‫בנשואה ובזמ דליכא מי מאררי או שאי‬ ‫והתרה בה ע"י רבני דהמדינה ההוא שהיא תבוא‬
‫הבעל מנוקה מעו או איכא עד אחד שנטמאת דאינה‬ ‫אחריו והוא מנוה היפה לנוה יותר יפה ויפה כמוב‬
‫שותת‪ ,‬ומ"מ היא מכחשת העד וכשנבעלת לו לא‬ ‫לכל מבי ויודע א"כ הרי דינה אמור מפי מהר"‬
‫תלקה‪ ,‬ג הקושיא מאי איסור חע"א‪ ,‬לדידי לק"מ‪,‬‬ ‫שנדונית כמורדת וכבר פסק רמ"א בסי' ע"ז דלאחר‬
‫דלא משכחת להאי לאו אלא בזה האופ ‪ ,‬גזה"כ הוא‬ ‫יב"ח מתירי' לו לגרשה בע"כ או לישא אחרת‪ ,‬והנה‬
‫שיחול‪ ,‬כמו שאמרה תורה יבוא איסור נבילה ויחול‬ ‫קוד יב"ח אע"ג דאיכא דעות המקילי מה לנו‬
‫על איסור חלב ה"נ‪ ,‬בשלמא לב"ה דמשכחת גירושי‬ ‫להכניס עצמינו בכ ולהתלות באשלי רברבי ימתי‬
‫בהקדיחה תבשילו ואיכא לאוקמי קרא דלא יכול‬ ‫י"ב חודש מיו התראה ומהיות טוב כי לגרש בע"כ‬
‫בהכי‪ ,‬א"כ ממילא נימא בסוטה לא יחול לאו דלא‬ ‫הוא דבר רחוק בעיני ומסוכ במדינה ההוא כמוב ‪,‬‬
‫יוכל‪ ,‬אבל לב"ש דלא משכחת בגוני אחריני‪ ,‬דע"כ‬ ‫א להתיר לו לישא אחרת אחר שיבורר שהתרו בו‬
‫להירושלמי ]לא[ מיתוק קרא בשניה רוצי ‪,‬‬ ‫כדי שתדור עמו במקומו ושא לא כ תדי כמורדת‬
‫דאל"כ לא מקשה מידי‪ ,‬א"כ ע"כ אמר רחמנא יבוא‬ ‫ולא שמעה ומיו זה ימתי יב"ח וא לא תחזור אזי‬
‫איסור לא יוכל ויחול על איסור סוטה‪ ,‬וע"כ לא‬ ‫הדבר מוסכ לע"ד להתיר לו חרגמ"ה לישא אשה‬
‫מיתוקמיה נמי בשגרשה ע"י ערות דבר ואח"כ הוזמו‬ ‫על אשתו הראשונה ולהשליש לה גט ביד שליח‬
‫עדיה‪ ,‬דא"כ לא הוה מקשה ירושלמי מידי‚*‪ .‬ותדע‬ ‫כנהוג‪ ,‬אמנ לא אדוני אנחנו כולנו בדבר זה וצרי‬
‫דלא מיתוק קרא בהוזמו דא"כ שלהי גיטי דמייתי‬ ‫להתחיל בדעת הגאו אב"ד דנ"ש והמדינה יע"א כי‬
‫מאונס שגירש‪ ,‬וכ ריש תמורה )ה‪ ,‬א(‪ ,‬וקשה ]דנימא[‬ ‫הוא מושל במדינת הנתבע ועליו לחזק בדק ואני‬
‫עבר וגירש לא מהני וכל ימיו בעמוד והחזיר מיירי‬
‫שגירש ע"י עדי ערוה והוזמו אחר גירושי ‪ ,‬אע"כ לא‬ ‫אחריו לעזרת ה' בגבורי ‪.‬‬

‫מיתוק קרא בהכי„‪.‬‬ ‫]‚‪[‰Ò¯‡ È˘Â¯È‬‬

‫‪ „ÂÚ‬כתב ליישב בזה הא דאר"א )כתובות ט‪ ,‬א(‬ ‫‪ ¯Á‡Â‬כותבי כל זאת אבוא על שארי דברי הגאו‬

‫האומר פתח פתוח מצאתי נאמ לאוסרה‬ ‫פר"מ נ"י להודיע כי עיינתי בדבריו‪ ,‬כתב‬
‫ופירש"י ולא להפסידה כתובתה‪ ,‬וטעמא בעי מ"ט‬ ‫להוכיח דג בארוסה לא יגרש אא"כ מצא בה ערות‬
‫לא יהיה נאמ ג להפסידה מטע חזקה אי אד‬ ‫דבר לב"ש‪ ,‬מדפרי בירושלמי סו גיטי )פ"ט הי"א(‬
‫טורח בסעודה ומפסידה‪ .‬ולהנ"ל ניחא כיו דפי'‬ ‫למה לי לאו דלא יכול בעלה הראשו ‪ ,‬תיפוק ליה‬
‫רש"י דמיירי בבחור שאינו בקי בפ"פ ה"ל זיווג‬ ‫דה"ל סוטה‪ ,‬וקשה אמאי לא תיר הירושלמי לעבור‬
‫ראשו ולא מצי לגרש בע"כ בלא דבר ערוה וא"כ‬ ‫בשני לאוי ‪ ,‬כמ"ש תוס' )גיטי צ‪ ,‬א ד"ה מה( באמת‚‬
‫הי' צרי להטריח בסעודה לומר פ"פ מצאתי כדי‬ ‫וע"ז תי' דקשה אי אפשר שיעבור בשני לאוי הא‬
‫שיוכל לגרשה אלו דבריו וא כ תקשי מ"ט‬ ‫אי איסור חל על איסור‪ ,‬וכיו שנאסרה עליו מטע‬
‫דשמואל וסייעתו דס"ל ה חזקה ודנאמ להפסידה‬ ‫סוטה‪ ,‬שוב לא יחול איסור דלא יכול בעלה וכו'‪,‬‬
‫כתובה‪ ,‬ג יש לעיי מה הועיל בטריחת הסעודה‬

‫‚‪.ÏÂÙÏ٠ͯ„· ˙"ÎÚÓ ˘"Ó ‰"„ ‡"Ú¯ ˙·Â˘˙· · ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ÔÈÈÚ ͇ ‰"„ ÁÙ 'ÈÒ ÔÂȈ ˙·È˘ ˙"¢· ÈÓÏ˘Â¯È‰Ó ÁÈΉ ÔΠ.‬‬
‫‚*‪.˙"ÎÚÓ ˘"Ó ‰"„ Ì˘ ‡"Ú¯ ȯ·„· ‰ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫„‪.‡"Ú¯ Ì˘· ˆ 'ÈÒ ·"Á· ÔωÏ ‡ ,ˆ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ ÔÈÂÚÈ .‬‬