Page 568 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪ÁÎ‬‬

‫דלעתיד והכא לא שיי זה כנ"ל‪ ,‬ומכ"ש דהכא לא‬ ‫בי' ונוהגת בצניעות וה"ה בייחוד ע אנשי נמי‬
‫כיונה להכשיל כי א מחמת כיסופה לא הודית וג‬ ‫צריכה התראה אולי תיהדר בה א עפ"י שהוא דת‬
‫מאימת גירושי מבעלה רצתה להסתיר כל זמ‬ ‫משה מ"מ שיי בי' תיהדר שלא תתיחד עוד ע‬
‫שאפשר ולא נחשדה כלל להכשילו ע"כ נ"ל פשוט‬ ‫אנשי אבל לעול מודה רש"י שג לדת משה בעי‬
‫התראה היכי דאפשר לעמוד עליו ומשו"ה שפיר‬
‫שאינה בכלל עוברת על דת‪.‬‬
‫פשיט מארוסה לא שותות‪.‬‬
‫‪ ȉ Â‬דא יורה המורה דמותר לקיימה מ"מ א‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬לפ"ד לר' יהודה דלית ליה אי אד דר ע‬
‫הבעל אינו רוצה יכול לגרשה בע"כ ואי בזה‬
‫משו חרגמ"ה מ"מ לא הפסידה תוספת ומכ"ש מה‬ ‫נחש וכו' ע"כ אחר התראה מיירי דהרי ג‬
‫לדת משה מועיל התראה ואי תיהדר בי' ליהדר וע"כ‬
‫שהכניסה לו ותל"מ‪.‬‬ ‫אחר התראה וכבר עברה על ההתראה מיירי ואפ"ה‬
‫קאמר שהבעל יפריש אחריה ולא יוציא ש"מ שאי‬
‫‪.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ Ô¢Á¯Ó ·"Î '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫מוציאי על העבירה שעברה כבר אלא על המכשול‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ËÓ˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[ÌÈ„‚·Â ˙È· ÈÏη ‰ Óχ ˜ÂÏÈÒ‬‬

‫מ"מ הכל שלו וכשרוצה שתקח באלמנותה ישומו‬ ‫¯· ˘‪˙"˘Î Ï„‚Ó ÊÂÚÓ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ ÌÈÓÂÏ‬‬
‫לה בכתובתה‪ ,‬א בסי' כ"ט מיירי בדברי המיוחדי‬ ‫‪̉ÈÏÚ '‰ ı"·Â „¯ÚÒ ˜"˜„ „"·‡ È" ‰˘Ó '‰Ó‬‬
‫לו ולה כגו טבעת שיכול הוא לשומו על אצבעו וג‬
‫היא ואולי ג מצעת המטה החשובי' שעושי‬ ‫‪.ÂÈÁÈ‬‬
‫לשניה ממש בלי שישתמשו שארי בני בית בזה‬
‫תליא א קרובותיה נותני ה שלה ואינ נישומי‬ ‫‪ „"Ú‬הסילוק האלמנה אשר נתעצמו הצדדי אבי‬

‫וא מקרוביו ה שלו‪.‬‬ ‫אביה של יתומי ע האלמנה‪ .‬האמת כי‬
‫המבי"ט סתר עצמו מ"ש בח"א סס"י כ"ט שסיי‬
‫‪ ‡ˆÓ‬לפ"ז היה ראוי להורות שהצוקר ביקס של‬ ‫הכלל כי המתנות אלו כשהיא עצמה באה לגבות‬
‫כתובתה באלמנותה או לגירושי' גובה כל המתנות‬
‫כס וכוס של כס שנית מאבי הכלה תקח‬ ‫שנתנו לה בי מקרוביה בי מקרוביו ואינ נישומי‬
‫אות בשומת כתובתה בניכוי דמי שווי ‪ ,‬אבל היא‬ ‫בכלל כתובה ותוס'‪ ,‬וא ה מתנות שמשמשי‬
‫לשניה נראה שא מקרובי' תקח אות בלי שומא‬
‫תקח משו שבח בית אביה‪.‬‬ ‫וא ה מקרוביו לא תקח אלא בשומת כתובתה‬
‫עכ"ל‪ .‬ואלו בח"ב סי' פ' כתב והעלה וז"ל‪ ,‬אבל מה‬
‫‪ ÌÈ˘Â·ÏÓ‰‬החשובי שעשאו הבעל על שמה‬ ‫שנותני אפי' קרובתי' א הוא שמשתמשי' וכו'‬
‫בבית היא שלו ושמי לה בנדוניתה וכו' והרגיש‬
‫אעפ"י שכתוב בשטר תוספת כתובה‬ ‫בסתירה זו בכנה"ג לא"ע )ש ( אשר עליה רמז הבאר‬
‫שלה שתקח כל כתובתה מלבד צעיפי ומלבושי‬
‫מ"מ הכתיבה היא שלא מעיקר הדי אעפ"י שכבר‬ ‫היטב סי' צ"ט )סק"ז(‪.‬‬
‫כתב ב"ש מנהג זה סי' ס"ו ס"ק כ"ג כבר צווח הגאו‬
‫בית מאיר סו סי' צ"ט על זה מ"מ שמעתי שנתנה‬ ‫‡‪ ‡Ï‬שלענ"ד נ"ל דלק"מ בשנעיי בטע הדבר שכ'‬
‫לזאת האלמנה שוה כמה מאות מלבושי ויהי' לה‬
‫אשר לה אבל לית לה שארי תכשיטי הבית כגו‬ ‫סי' פ' שיהיה שלו משו שה ככלי בית‬
‫טישטיכר וכדומה אי לנו‪ .‬וא"כ רואה אני מה שירדו‬ ‫שנקראי על ש הבעל יע"ש שכ' כ בפירוש‪.‬‬
‫הבד"צ לפייס ולבצע הריב ע"ד הפשר טוב וישר הוא‬ ‫ומייתי הת כגו כוסות של כס וקערה של כס‬
‫יהי' לה אשר לה וב"ד בתר ב"ד לא דייקא ולעומת‬ ‫ומגריפה יע"ש יראה מזה אע"פ ששניה משמשי‬
‫זה הצוקר ביקס והכוס של כס אשר תרצה ליקח‬ ‫אי זה נקרא תשמיש שניה כי ג כל אוכלי שולחנו‬
‫אות בשומא היו צריכי לית לה משו שבח בית‬ ‫משתמשי' בו וכ דרכו של עשיר מופלג שאפי'‬
‫אבי' ובשומא מיהת‪ .‬אות ישארו לבניה הזכרי‬ ‫עבדיו משמשי בכס וזהב והכל לכבודו נקרא על‬
‫מבעלה ]ז"ל[ בלי שומא וניכוי ושארי בניו מאשה‬ ‫שמו וה"ל המתוק לבעל שאפי' נתנו קרובי האשה‬