Page 563 - 4
P. 563

‫‪‚Θ˙ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ קמז‬                              ‫‪Ì˙Á‬‬

‫כגו ארוסתו בבית חמיו הוה אינו מנוקה מעו ואי‬     ‫להניק ואי דוחי נפש מפני נפש אלו דבריו‪ .‬כבר‬
‫המי בודקי ‪ .‬והדעת נות כ עפ"י מ"ש רמב" בפ'‬       ‫כתבתי כי בלאה"נ אי דעתי לכו ולגרש‪ .‬א מ"ש‬
‫סוטה )במדבר ה‪ ,‬כ( דאי שו מצוה בתורה תלוי בנס‬    ‫אי דוחי נפש מפני נפש‪ ,‬והוא ממשנה דמס' אהלות‬
‫שלא בטבע כי א השקאת מי סוטה מפני שאי‬            ‫ספ"ז‪ ,‬וש מבואר דעובר נדחה מפני חי ממש‪ .‬ואולי‬
 ‫השכינה שורה אלא במיוחסי שבישראל‪ ,‬ולפיכ‬         ‫ס"ל למעלתו הת להמיתו כשהוא במעי אמו ואי‬
‫א אי הבעל מנוקה מעו כל דהוא אפי' דרבנ שוב‬       ‫אנו מוזהרי' על העוברי ‪ ,‬אבל הכא לחוס עליו‬
‫אינו ראוי לנס ההוא‪ .‬וס"ל לרמב" דוקא בעו‬         ‫לכשיצא לאויר עול מה יאכל‪ ,‬אפשר דשוה בזה‬
‫איסור ביאה אסורה‪ ,‬אבל הכא אי הביאה אסורה‬         ‫לילד שכבר יולד והי' לו לפרש וכולי האי ואולי‪.‬‬
‫אלא שיורד לתו אומנות חברו ופסק לחיותי'‬
‫דחבריה וכקובע חנות בצד חנותו של חברו דפסק‬       ‫‪ „ÂÚÂ‬האי עובר נהי דאמו אינה מחויבת להניק‪ ,‬מ"מ‬
‫לחיותיה דחבריה‪ ,‬וכי נאמר מי שאינו מנוקה מעו‬
‫בעני משא ומת לא יהיו המי בודקי אשתו‪ ,‬וה"נ‬       ‫סת אמו מרחמה ברא ותניקה‪ ,‬ועוד אית ליה‬
‫איננו אלא פוסק חנותו של הילד הלז וכ"כ תוס'‬      ‫אב דממסמס ליה בביעי וחלב‪ ,‬אבל האי יתו דלית‬
‫)סוטה כו‪ ,‬א ד"ה לא ישא( בש ירושלמי הת בסוטה‬     ‫ליה אבא ואמו עזבתו ואע"ג דכבר גמלתו מ"מ אי‬
‫דאסמכוה אקרא )משלי כג‪ ,‬י( בשדי יתומי אל תבוא‪,‬‬   ‫לנו לבדות דברי בדויי' לעבור על דברי חז"ל‬
‫פי' כאלו כתיב בשדי יתומי בשי ימי לשו יונקי‬
‫שדי ‪ ‰‬משו"ה אי כא עבירה שראוי למנוע בדיקת‬                    ‫שתקנו משו לא פלוג‪.‬‬
 ‫המי וכל דברי אלו כלולי בדברי משנה למל‬
 ‫במקומו פ"ב דסוטה סו הלכה ח' ואי להארי‬          ‫]·„·¯‪˙˜ ÈÓ· ‰ËÂÒ ÈÓ ˙‡˜˘‰· Ì"·Ó¯‰ È‬‬
                                                                 ‫‪[¯ȷÁ‬‬
                      ‫יותר‪.‬‬
                                                ‫‪ ˘"Ó‬מעלתו ברמב" )הל' סוטה פ"ב ה"ט( שכ' מינקת‬
                      ‫‪. "‡ „"Ή .È˙·˙Î „"ÚÏ ‰Â‬‬
  ‫‪.˜"ÙÏ ‡"ˆ˜˙ ÂÈÏÒÎ ‚"È '· ÌÂÈÏ ¯˜· ¯Â‡Î ·"Ù‬‬    ‫חברו שותה שאי כא עבירה‪ .‬לא ידעתי מה‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                              ‫הי' לו‪ ,‬ודברי רמב" מבוארי במקומו במשנה‬
                                                ‫למל ש כלפי שפסק ש )ה"ח( אפי' איסור דרבנ‬

           ‫‪ÊÓ˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[¯ÎÊ ÈˆÁ ˜ÏÁ ¯Ë˘· ÌÁÎ Ú¯‚ ˘ ÂÈ ˙Á ÌȯگÚÓ ‰˙Ú Â˙˘‡Ï ˙ ˙Ó ÂÈÈÁ· Ô˙ ˘ ÈÓ‬‬

       ‫]‚' ‡‪[Â˙˘‡Ï ÏÚ· ˙ ˙Ó È ÙÂ‬‬                ‫˘‪„·Πı¯Á‰ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙ È„È„ÈÏ ·¯ ÌÂÏ‬‬
                                                           ‫‪.‡"ÚÈ ‡ ·Â˜ ˜"˜„ ·¯ È" ‡·È˜Ú Â"‰Ó‬‬
‫‡‪ ÔÈ‬לי פנאי להארי ולהשתעשע עמ בדבר זה‪,‬‬
                                                ‫‪ ·˙ÎÓ‬שאלת חכמת הגיעני ע"ד ראוב שמת‬
‫אבל לדינא אומר יש ג' אופני מתנה‪ .‬א נת‬
‫לאשתו מתנה בלי שו טע ופניה רק כי חפ בה‪,‬‬         ‫והניח חיי לכל ישראל ובחיי חיותו נת‬
‫אי להרהר אחר המתנה כלל‪ ,‬והרי כל ימיו יכול‬        ‫מתנות הרבה ומטלטלי לאשתו ועכשיו מערערי‬
‫לעשות ע נכסיו מה שירצה‪ ,‬והרי קמ לפי נוסח‬        ‫חתניו לוקחי בנותיו שעי"ז יוגרע כח בשטר חלק‬
‫הנחלת שבעה )סי' כא( כותבי בכל שטר חח"ז קני‬      ‫חצי זכר שיש לה הנכתב בתורת חוב גמור כמנהג‬
‫אוה"ב ומעשי בכל יו שאד מוסי לאשתו על‬            ‫מדינתנו ומעלתו צלל במי אדירי כיו שבשטר‬
‫כתובתה כמה אלפי באי פוצה פה כלל‪ .‬וראינו‬         ‫חלק חצי זכר נכתב קני אוה"ב א"כ אי להאשה כח‬

                                                            ‫להפקיע חלק הבנות הנ"ל‪.‬‬

‫‪ 'ÈÒ Ú"‰‡ Ìȯه ˙È· ˙"¢ · ,‚Î ‰ËÂÒ ‰„˘ ÈÓÂ¯Ó 'ÈÚ .ÊΘ È"ÒÂÒ ·"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .˘"Ú ‚Ï 'ÈÒ ÏÈÚÏ ˜ÂÒÙ‰ ˙‡  ȷ¯ ¯‡È· ÍΠ.‰‬‬
                                                                                         ‫‪.(ÂÎ) ÊÒ 'ÈÒ ˜ÁˆÈ ÔÈÚ ˙"¢Â‬‬
   558   559   560   561   562   563   564   565   566   567   568