Page 560 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪Î‬‬

‫‪‰Ó˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[̇ È·‡Â ·‡ È·‡ Ô·ÊÚ· ˙ ·Ï ÈÒÎ ¯Â˘ÈÚ‬‬

‫‪ ‰‡¯ Â‬הא דפשיטא ליה למהרי"ל דהא אינה‬ ‫˘‪Ï„‚Ó ˜È˙‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫‪.‡"ÚÈ ‡Ë‡ÏÙ ˜"˜„ „"·‡ È" Ûχ Â"‰Ó ÊÂÚ‬‬
‫חייבת להשיא בתה משו דקרא כתיב קחו‬
‫נשי א"כ בזכרי מיירי‪ ,‬ועלה מסיי והולידו בני‬ ‫‡‪ ˙„Â‬מי שמת ונפלו נכסיו לפני בני בתו זכרי‬
‫ובנות ובנותיכ תתנו לאנשי ‪ ,‬א"כ אזכרי מזהר‬
‫רחמנא ולא אהנקבות‪ .‬וכ כ' תי"ט משנה ז' פ"ק‬ ‫ונקבות קטני א יש לנקבות פרנסת עישור‬
‫דקדושי ע"ש לכ אי להוציא ממו מנכסי הא‬ ‫נכסי בעזבו אבי אמ הנה אי היתה אמ חיה ונפלו‬
‫נכסי לפני' ומתה וירשו בניה בזה פליגי הנמוקי‬
‫לפרנסת הבנות‪.‬‬ ‫יוס פרק יש נוחלי אמתני' ש קכ"ב ע"ב הבנות‬
‫נזונות מנכסי האב ולא מנכסי הא ע"ש כתב ז"ל‬
‫]‪[ÂÈ·‡ È·‡ ÈÒÎ Ó ÌÈÒÎ ¯Â˘ÈÚ‬‬ ‫בש הריטב"א בש הרמ"ה דוקא מזונות אבל‬
‫פרנסה אפילו מנכסי הא דלאו בתנאי כתובה תליא‪,‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬אבי אב שמת ונפלו נכסיו לפני נכדיו‪ ,‬צ"ע‬ ‫ר"ל דבעל חוב דאחי הוי ואי חילוק בי נכסי הא‬

‫א מוציאי עישור נכסי להבנות‪ ,‬דבקידושי‬ ‫לנכסי האב‪.‬‬
‫ל' ע"א צריכי קראי דאבי אביו מחויב ללמדו תורה‬
‫)דאלה( ]ול"א[ בניכ ולא בני בניכ ‪ ,‬וא"כ בההיא‬ ‫‡‪ Ì Ó‬מהרי"ל בתשו' סי' ע"ט ]ע"ה[ פשיטא לי'‬
‫דקחו נשי לבניכ ואת בנותיכ תתנו לאנשי‬
‫דליכא ריבוי אמרי' בניכ ובנותיכ ולא בני בניכ‬ ‫בהיפו דפרנסת נישואי עיקרה מקרא‬
‫ובנותיכ ‪ ,‬ועובדא הוה קמ במותב תלתא זה איזה‬ ‫בנותיכ תנו לאנשי )ירמיה כט‪ ,‬ו(‪ ,‬ואי הנשי‬
‫חדשי ולא פסקנו לבת הב כלו מנכסי אבי אביה‬ ‫מצוות על ככה‪ ,‬וא"כ אי פרנסה מנכסי הא כלל‬
‫במקו אח דאי לומר דהאב יורש בקבר מאביו‬ ‫ע"ש‪ ,‬ורצונו מש"ס כתובות נ"ב ע"ב אר"י משו‬
‫ומוריש לבניו ומחויבי' בפרנסת הבת זה ליתא‪ ,‬חדא‬ ‫רשב"י וכו' אביי ורבא דאמרי תרווייהו עד עישור‬
‫דיכולי לטעו מכח אבוה דאבא קאתינא כדפסקי'‬ ‫נכסי ע"ש‪ .‬והביא מהרי"ל ראיה מדדחיק ש"ס‬
‫בטוש"ע ח"מ סי' רי"א סעי' ג' ד'‪ ,‬והוא מש"ס ס"פ‬ ‫בכתובות ס"ח ע"ב בהא דאר"ה ארב"י פרנסה אינה‬
‫כתנאי כתובה ולא אמר דאינה כתנאי כתובה לעני‬
‫מי שמת )קנט‪ ,‬א(‪.‬‬
‫נכסי הא אע"כ בהא אי חילוק‪.‬‬
‫‪ Â˙Â‬דהאב בקבר לא מחייב במצות הב על האב‬
‫‪ ˙È·‰Â‬שמואל רס"י קי"ג דחה ראי' זו די"ל‬
‫להשיא בניו דבמתי חפשי‪ ,‬וא"כ בממנ"פ לא‬
‫יתחייבו הבני לית עישור נכסי להבנות‪ ,‬ואי משו‬ ‫דפשיטא משנתינו היא מדקתני הבנות‬
‫אומדנא דאלו היה זק חי היה נות כ לנדונית נכדו‪,‬‬ ‫ניזונות מנכסי האב וכו' ולא קתני מתפרנסות‬
‫אי לנו לדו בדמיונות ואומדנות דלא מתפרשו‬ ‫וכראיות הנ"י הנ"ל‪ .‬נ"ל דס"ל למהרי"ל די"ל לא‬
‫בש"ס‪ ,‬וש לא נאמר אלא באב שמחויב מ התורה‬ ‫מיבעיא קאמר לא מיבעיא פרנסה דפשיטא דאינה‬
‫להשיא בתו אמדינ דעתיה כמה היה מפריז לנד ‪,‬‬ ‫מתפרנסת מנכסי א דהא אפי' בנכסי אב ה"ל‬
‫אבל גו הנישואי אינו צרי אומד דודאי היה‬ ‫כהעברת נחלה כדפרי הש"ס )נב‪ ,‬ב( רחמנא אמר‬
‫משיאה לבעל שהרי מחויב מ התורה ואי האומדנא‬ ‫ברא לירות ברתא לא לירות ואי תיקנו רבנ ברתא‬
‫אלא כמה היה מפריז לנד ‪ ,‬אבל באבי אב וא דאינ‬ ‫לירות ואי לאו משו כדי שיקפו וית לבתו כבנו‬
‫מחויבי להשיאה אדרבא איכא קצת כמו עבורי‬ ‫דאורייתא הוא דכתיב בנותיכ תתנו לאנשי )לה(‬
‫אחסנתא מברא לברתא ניקו אנ ונימא אלו היה חי‬ ‫]לא[ הי' יכולת לתק עישור נכסי כלל‪ ,‬אבל א דלא‬
‫היה משיאה והיה מפריז כ וכ ולהוציא הס‬ ‫מיפקדי אהא דבנותיכ תתנו לאנשי א"כ איסורא‬
‫מהאחי זה מני לנו‪ ,‬ע"כ אי להוציא אפי' מנכסי‬ ‫איכא ופשוט דלא יתפרנסו מנכסי א וזהו פשוט‪,‬‬
‫אבל מזונא דצדקה בעלמא הוא ה"א אפי' מנכסי א‬
‫אבי האב מכ"ש מנכסי אבי הא ‡‪.‬‬ ‫נמי ליתזני קמ"ל מתני' כיו דתנאי כתובה היא‬
‫מעיקרא לא תיקנו רבנ אנכסי א ולק"מ קושית בית‬
‫‡‪ Ì Ó‬אי היו הבני כול גדולי בי הזכרי ובי‬ ‫שמואל‪ ,‬וג הגאו בית מאיר דחה קושית ב"ש ע"ש‪.‬‬

‫הנקבות פשוט שהי' הב"ד יכול לכו‬

‫‪‰Ó˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ÌÈÒÎ ÂÏ٠ Ԙʷ ˙Ó Î"Á‡Â ÂÈ·‡ ÈÈÁ· ˙Ó˘ ÈÓ :Ï"Ê ‰ ˙‡ ·Ï 'ÈÒ Ô¯‰‡ ȯ·„ ¯ÙÒ· ˜ÈÏÙÚËÓ Ô‡‚‰  ȷ¯ ȯ·„ ÏÚ ‰Ó˙˘ ‰Ó ÔÈÈÚ .‬‬