Page 557 - 4
P. 557
Ì˙Áסימ קמד ÊȘ˙ ¯ÙÂÒ
קדימה משו שיכול להבריח לא סמ דעת המלוה ממלוה וע"כ היו ההוצאות מ הנכסי שהיו
עליה ,ה"נ יכול למוכר אפי' קרקע ולא גבי מוחזקי והמלוה שהוא ראוי אותו ישאר להאחי
ממשעבדי. ולא יטול בכור פי שני .
Ï„‚Âאחד הקשה למ"ל פ"ב ממלוה ולוה )ה"ו( ]˙˜ ˙ [ÔÈÏËÏËÓÓ ‰ÈÈ·‚· ÌÈ Â‡‚‰
א"כ מלוה ע"פ מוקדמת מ"ט קודמת למלוה ̘ÓÂספיקו הוא זה דתוס' בכורות נ"ב ע"א )ד"ה
בשטר מאוחר ,הוא יכול להבריח הנכסי' מבעל מלוה
ע"פ שא ימכור לא יטרו ממשעבדי· .והשיב מל"מ ולא( כתבו הטע דמלוה הוה כמוחזק גבי
שלא אמרו ה"ה אלא במזונות וכעי שכ' תשובות כתובה ותנאי' משו דמטלטלי בזה"ז הוה כקרקע
הרי" דמייתי בעה"ת שער א' ח"א )סי' ד( .ופר"מ ממש מתקנת הגאוני ,ויתומי שגבו קרקע בחובת
תמה מה עני תשובו' הרי" ההיא לדה"ה .ע"כ אביה בע"ח חוזר וגובה אותה מה משו דכי היכי
דמשתעבד לאבוהו ה"נ משתעבד לבע"ח מדר"נ,
העיקר כהראב"ד ולא חל אלא בשעת מיתה. וה"נ משתעבד מדר"נ ,וס"ל למכ"ת דהיינו דוקא א
כבר חל החוב בחיי האב בשעת נישואי וכדמשמע
]‚·[¯ÁÂ‡Ó ¯Ë˘· ‰ÂÏÓ ̄˜ÂÓ Ù"Ú ‰ÂÏÓ ˙È פשטות הסוגיא פ' הניזקי )נ ,ב( ,דאי לאו משו
שאי כתובי וקצובי היו גובי ממשעבדי למזו
„ÂÚÂהביא דברי הר" ר"פ מי שהיה נשוי )צ ,ב( האשה מהבנות ש"מ החיוב חל מיד ,וא"כ שיי נמי
שיעבודא דר"נ וגובי' למזונות ממלוה דשבק
שהקשה על רבינו האי דס"ל מלוה ע"פ
מוקדמת קודמת לגבות ממלוה בשטר מאוחרת ,קשה אבוהו .
מהא דאמרינ מוכרת סת ,וכתב הטע בירושלמי
)כתובות ש ה"ג( כ יפה לה שא יבוא בע"ח לטרו ][˙Â ÂÊÓ ·ÂÈÁ ÔÓÊ
תאמר לכתובה מכרתי ואי ס"ד מלוה ע"פ קודמת
למלוה בשטר מאוחרת א"כ אפי' למזונות מכרה נמי ‡· Ïלא משמע לי' כ מלשו הרמב" פ"ח מזכיי'
קדמה .ועוד הקשה מדאיבעיא להו )כתובות צז ,א(
מוכרה למזונות אי חזרה וטרפה לכתובתה ,ולר' האי ]ה"ז[‡ ולשו הטור ח"מ בסי' רנ"ב שכתבו
אי תחזור ותטרו לכתובתה .ותי' הרשב"א דחיוב להדי' דאי חיוב מזונות חל אלא ע מיתת האב ולא
מזונות אינו אלא דבר יו ביומו ואי זמ חיובו אלא קוד וכ דעת הראב"ד פי"ח מאישות )הי"ד( כשכתב
בזמ אכילה ,ע"כ לא הוה מע"פ מוקדמת ע"ש. רמב" )הוי לו משו רבית( ]הניח נשי רבות[ אי
והקשה פר"מ דלא היה צרי לזה לפי המבואר קדימה לשו א' מה בתנאי כתובה דאי קדימה
מהרמב" וטור הנ"ל דאי חיוב מזונות חל אלא במטלטלי ,וכ' ראב"ד אפי' במקרקעי כיו שאי
בשעת מיתה ,וחיוב כתובה חל בוודאי בשעת החיוב חל אלא בשעת מיתה חל חיוב כאחד כלוה
נישואי ,א"כ לא היה צרי לחדש ולומר דאי זמ ולוה ואח"כ קנה ,הרי שהראב"ד נמי ס"ל דאינו חל
אלא בשעת מיתה ,אלא שה"ה כ' שאי טעמו של
חיוב אלא דבר יו ביומו. הראב"ד נכו בעיניו אלא הגי' ברמב" שאי די
קדימה כמטלטלי כלומר כמו מטלטלי שאי די
„ÂÚÂקשה על סברת הרשב"א הלז בב"ב קנ"ד ע"א
מתנת שכ"מ אשתו ניזוני' מנכסי ,ופי'
הראשוני הטע וכ מייתי הרב"י בח"מ סי' רנ"ב
„Ó˜ ÔÓÈÒ
‡‰·Â˙η ÌÈÒÎ ‰ ·ÈÈÁ˙ Â˙˙ÈÓ· ȯ‰˘ ,Ô‰Ï ‰Âˆ˘ Âχ „ÈÓ ˙ ·‰Â ‰ Óχ‰ ÔÂÊÓÏ ‰˘‡‰ ˙·Â˙ÎÏ ÔȇȈÂÓ ÍÎÈÙÏ :Ì˘ Ì"·Ó¯‰ Ï"Ê .
.Ì˘ Ó"ÁÏ 'ÈÚ .‰˙ÈÓ ¯Á‡Ï ‡Ï‡  ˜È ‡Ï Ì‰Ï Ô˙ ˘ Âχ ˙ ÂÊÓÂ
·Ù"Ú‡ ˙·¯ ÌÈ˘ ÁÈ ‰ Ï"Ê („"ȉ) ˙Â˘È‡ ˙ÂÎÏ‰Ó È"ÁÙ·  ȷ¯ ·˙΄ ‡È‰‰Ó ‰"‰Ï ‰˘˜‰˘ ÈÓ È˙ȇ¯Â :Ì˘ Ó"ÏÓ· ‡È˘Â˜‰ Ï"Ê .
˘ ˘‡ÔÂÈÎ ‰Â˘· ˙ ÂÊÈ Ú˜¯˜ ÁÈ ‰˘ Ù"Ú‡„ ÔÓÚË ˘¯ÈÙ ‰"‰Â ,Î"Ú ÔÈÏËÏËÓ· ‰ÓÈ„˜ ÔÈ„ Ôȇ˘ ÔÓÎ ‰Â˘· ˙ ÂÊ ÂÊ ¯Á‡ ÂÊ Ì
˘È‡‰Ï Î"‡ .‡ÓÚË È‡‰Ó ‰ÓÈ„˜ Ô‰· Ôȇ„ ÈÏËÏËÓ ÔÈ„ ÂÏ ˘È È„·Ú˘ÓÓ ‰˘‡‰ ÔÂÊÓÏ ÌȇȈÂÓ Ôȇ ‡‰„ ‰ ˙Ó Â‡ ‰¯ÈÎÓ È"Ú ÚÈ˜Ù‰Ï ÏÂÎÈ
.‰¯ÈÎÓ È"Ú ÂÚÈ˜Ù‰Ï ÏÂÎÈ ‡‰ ˙¯Á‡ÓÏ ˙ӄ˜˘ ˙Ó„˜ÂÓ Ù"Ú ‰ÂÏÓ„  ȷ¯ ¯Â·ÒÈ Íȇ ‡ÓÚË
ÈÓ .Ô È¯Ó‡ ‡Ï ‡ÓÏÚ„ Á"· Ï·‡ ÂÊÏ ÂÊÓ ‡Â‰˘ Ù"Ú‡ ‰˘‡„ ˙ ÂÊÓ È·‚ ‡Ï‡ ‡ÓÚË ‡Â‰‰ ‰"‰ ¯Ó‡ ‡Ï„ ‰‡¯ Ï‡Â˘‰ Ï˘ „·ÎÓ ıÂÁÂ
˘'ω ‰·Â‰‡ È · 'ÈÚ .Ï"ÎÚ ˘"ÚÈ '„ 'ÈÒ ‡"Á '‡ ¯˘Ú ˙ÂÓ¯˙‰ ·"¯‰ ȯ·„ ÂÈ ÈÚ· ‰‡¯È Âχ Ìȯ·„ Ï˘ Ô¯˜ÈÚ ÏÚ „ÂÓÚÏ ‰ˆ¯È
‡Ì"·Ó¯‰ ˙˜ÂÏÁ‰ ¯Â‡È·· Ì˘ ˙Â˘È‡ 'ω ÍÏÓ‰ ˙˘¯Ù· ‰Î¯‡·Â .‰"Î˜Ò Ì˘ Ú"‰‡ ‡"˜· ‰‡Ïى · 'ÚÒ ‚ˆ 'ÈÒ ¯È‡Ó ˙È· ,Ì˘ ˙¢È
.Ì˘ Ó"Ӊ „"·‡¯‰Â