Page 558 - 4
P. 558
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˙˜ÁÈ
לעול אפי' נולדה אחר מיתת האב כבר חייב לה משו דחיוב מזונות חל בשעת מיתה ומתנת שכ"מ
משעת נישואי הא . לאחר מיתה .ואי ס"ד כהרשב"א ,הרי מתנת שכ"מ
‡ Íבהיות כי הפקיעו חכמי שיעבוד נכסיו משו קודמת ,דמזונות אינו אלא דבר יו ביומו.
תיקו עול ,נהי גופו נשתעבד אבל נכסיו לא ‰È‰Èאי שיהיה יש כא ג' מחלוקות ,לפי פשטיות
נכנסו בערבו' עד שעת מיתה משו תיקו העול .
ע"כ דקדקו רמב" )הל' אישות פי"ט הי"ג( וטור ח"מ הסוגיא בגיטי משמע מיד בשעת נישואי חל
רס"י רנ"ב שלא נתחייבו נכסיו עד שעת מיתה אבל חיוב מזו האשה והבנות ולרמב" ורא"ש וטור חל
גופו נתחייב ,ונפקא מיניה לעני שיעבוד דר"נ ,דכיו
דנשתעבד גופו נשתעבד ג הלוה שלו להבנות כמו בשעת מיתה ולרשב"א דבר יו ביומו.
שנשתעבד האב גופו מיד ונכסיו משעת מיתת האב
‡˙˘‰Âאי חל חיוב בשעת נישואי א"כ פשוט
ואיל .
דגובה ג ממלוה דשביק אבוהו מדר"נ,
Ï" Âדהכא קיל משארי מלוה ע"פ ,דנהי דאי דכי היכי דמשתעבד לאבוהו משתעבד נמי לדידהו,
א א אינו חל אלא משעת מיתה ,וכ"ש לרשב"א
אחריות על נכסי ,מ"מ מידע בשיעבד דאינו אלא דבר יו ביומו ,א"כ לא משתעבד להו
המוכר כל נכסיו והפקיע מע"פ שיש לאחרי עליו
ויש עליה תרעומת כלוה רשע ולא ישל כמבואר, בע"ח מעול ולא יגבו ממטלטלי.
משא"כ הבעל והאב מוכרי נכסיו בחייו ואי עליו
לא תרעומת ולא הטילו חכמי עליו שישמור נכסיו ˙ Âכתב אפי' להסוברי דחל משעת נישואי היינו
לכשימות לזו אלמנותיו ובנותיו ,ובזה י"ל דברי
ה"ה פי"ח מאישות שגרס ברמב" שאי די קדימה בת שנולדה בחייו אבל הכא שנולדה הבת אחר
בגבי' מזונות כמו מטלטלי שיכול להבריח ,וה"נ מיתת האב ,א"כ הא אמר אביי ביבמות פ' אלמנה
יכול להבריח .משא"כ מלוה ע"פ מוקדמת אע"ג ס"ז ע"ב כמה דלא נפיק לאויר העול לא תקינו
דיכול למכור נכסיו ולהפקיע את המלוי ,מ"מ רבנ ,אלא לפ"ז קשיא ליה סוגיא ב"ב קנ"ד ע"א
מידע בשעבוד ולא ניחא ליה לאינש להוי לוה רשע הנ"ל דעכ"פ איכא נ"מ אי נוטל משו ירושה ניזונית
ולא ישל להדיא .ואינו דומה למטלטלי שיכול מנכסיו ,משא"כ משו מתנה קדמה ליה מתנתו
להבריח בצינעא ,אבל חיוב מזו האשה והבנות לחיוב בת שנולדה אחר מיתת האב .וצ"ל דסוגיא
דומה טפי למטלטלי .ולקמ אי"ה נפרש ע"ד אחר בב"ב פליגי אדאביי דפ' אלמנה הנ"ל .אלו תוכ
דברי פה חכ וביקש ממני לחוות דעתי הקלושה
עפ"י דרכו של המשנה למל אי"ה.
בכל זה.
‰"Ù‡Âהקשו הגדולי על רבנו האי גאו וסייעתו
‡ ȷ‰נ"י על החלוקי אנו מצטערי אלא שבא
דמע"פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר
מאוחר ,א"כ חיוב מזונות נמי תקדי לבע"ח כיו לחלוק עלינו את השוי .דנראה פשוט דמזו
דשיעבודא דאורייתא ונשתעבד הגו מ התורה האשה והבנות אפי' נולדו אחר מיתת האב ניזונת
משעת נשואי ,רק חכמי הפקיעו ערבות הנכסי ממלוה שהניח אביה וכפשטות לשו הרמב" )פט"ז
מפני תיקו עול ,מ"מ היינו דלא לטרו ממשעבדי מהל' אישות ה"ז( וטוש"ע א"ע רס"י ק' שכול כתבו
מפני תיקו עול ,אבל להקדימו לפני חיוב מאוחר כתובה ותנאיה לעני גביה ממטלטלי וממלוה,
מ"ט יש לזה והרי שיעבוד ]שלה[ וחיובה קוד ,ועל ותנאי כתובה היינו מזו האשה והבנות וכדמשמע
זה תי' הרשב"א דלעני זה דוקא התנו חז"ל שלא פשטות דפרק הנזקי ,דלולי דאינ קצובי וכתובי
הוה טרפי ממשעבדי ,אע"ג דהבנות לא נולדו ולא
יחול החיוב אלא דבר יו ביומו‚. נתעברה האשה כלל ,מ"מ עיקר החיוב להאשה
שמ]ת[חייב ]ו[משעבד עצמו להאשה לזו בנותיו
][ÌÈ ·‰Â ˙·‰ ˙ ÂÊÓ מנכסיו .וגדולה מזו כ' הר" ס"פ אעפ"י )סה ,ב .ד
כח ,ב בדפי הרי" ( בשיטת רש"י מהדורא קמא דחיוב
ÌÚˉÂכי שיעבוד השטרות הוא דאורייתא ממש, לזו בניו קטני קטני פחות מבני שש אינינו אלא
שנתחייב לאשתו כ ,כי א"א לאשה בלי בני
וחיוב מזונות נהי דהשתא דתקינו רבנ הכרוכי אחריה ,אלא הת א מתה הא פטור
מלזונ לדעת ההוא ,משא"כ בבנות לאחר מיתת
האב חייב לזונ אפי' מתה הא שכ כתב לה ,אבל
‚.‚Ó 'ÓÚ (‚Ò˘˙ Ì-È) ¯˘‡ ‰Â ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó ˙·Â˙Î ‡"·˘¯‰ 'ÈÁ ÔÈÂÚÈ .