Page 558 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪ÁÈ‬‬

‫לעול אפי' נולדה אחר מיתת האב כבר חייב לה‬ ‫משו דחיוב מזונות חל בשעת מיתה ומתנת שכ"מ‬
‫משעת נישואי הא ‪.‬‬ ‫לאחר מיתה‪ .‬ואי ס"ד כהרשב"א‪ ,‬הרי מתנת שכ"מ‬

‫‡‪ Í‬בהיות כי הפקיעו חכמי שיעבוד נכסיו משו‬ ‫קודמת‪ ,‬דמזונות אינו אלא דבר יו ביומו‪.‬‬

‫תיקו עול ‪ ,‬נהי גופו נשתעבד אבל נכסיו לא‬ ‫‪ ‰È‰È‬אי שיהיה יש כא ג' מחלוקות‪ ,‬לפי פשטיות‬
‫נכנסו בערבו' עד שעת מיתה משו תיקו העול ‪.‬‬
‫ע"כ דקדקו רמב" )הל' אישות פי"ט הי"ג( וטור ח"מ‬ ‫הסוגיא בגיטי משמע מיד בשעת נישואי חל‬
‫רס"י רנ"ב שלא נתחייבו נכסיו עד שעת מיתה אבל‬ ‫חיוב מזו האשה והבנות ולרמב" ורא"ש וטור חל‬
‫גופו נתחייב‪ ,‬ונפקא מיניה לעני שיעבוד דר"נ‪ ,‬דכיו‬
‫דנשתעבד גופו נשתעבד ג הלוה שלו להבנות כמו‬ ‫בשעת מיתה ולרשב"א דבר יו ביומו‪.‬‬
‫שנשתעבד האב גופו מיד ונכסיו משעת מיתת האב‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬אי חל חיוב בשעת נישואי א"כ פשוט‬
‫ואיל ‪.‬‬
‫דגובה ג ממלוה דשביק אבוהו מדר"נ‪,‬‬
‫‪ Ï" Â‬דהכא קיל משארי מלוה ע"פ‪ ,‬דנהי דאי‬ ‫דכי היכי דמשתעבד לאבוהו משתעבד נמי לדידהו‪,‬‬
‫א א אינו חל אלא משעת מיתה‪ ,‬וכ"ש לרשב"א‬
‫אחריות על נכסי ‪ ,‬מ"מ מידע בשיעבד‬ ‫דאינו אלא דבר יו ביומו‪ ,‬א"כ לא משתעבד להו‬
‫המוכר כל נכסיו והפקיע מע"פ שיש לאחרי עליו‬
‫ויש עליה תרעומת כלוה רשע ולא ישל כמבואר‪,‬‬ ‫בע"ח מעול ולא יגבו ממטלטלי‪.‬‬
‫משא"כ הבעל והאב מוכרי נכסיו בחייו ואי עליו‬
‫לא תרעומת ולא הטילו חכמי עליו שישמור נכסיו‬ ‫˙‪ Â‬כתב אפי' להסוברי דחל משעת נישואי היינו‬
‫לכשימות לזו אלמנותיו ובנותיו‪ ,‬ובזה י"ל דברי‬
‫ה"ה פי"ח מאישות שגרס ברמב" שאי די קדימה‬ ‫בת שנולדה בחייו אבל הכא שנולדה הבת אחר‬
‫בגבי' מזונות כמו מטלטלי שיכול להבריח ‪ ,‬וה"נ‬ ‫מיתת האב‪ ,‬א"כ הא אמר אביי ביבמות פ' אלמנה‬
‫יכול להבריח ‪ .‬משא"כ מלוה ע"פ מוקדמת אע"ג‬ ‫ס"ז ע"ב כמה דלא נפיק לאויר העול לא תקינו‬
‫דיכול למכור נכסיו ולהפקיע את המלוי ‪ ,‬מ"מ‬ ‫רבנ ‪ ,‬אלא לפ"ז קשיא ליה סוגיא ב"ב קנ"ד ע"א‬
‫מידע בשעבוד ולא ניחא ליה לאינש להוי לוה רשע‬ ‫הנ"ל דעכ"פ איכא נ"מ אי נוטל משו ירושה ניזונית‬
‫ולא ישל להדיא‪ .‬ואינו דומה למטלטלי שיכול‬ ‫מנכסיו‪ ,‬משא"כ משו מתנה קדמה ליה מתנתו‬
‫להבריח בצינעא‪ ,‬אבל חיוב מזו האשה והבנות‬ ‫לחיוב בת שנולדה אחר מיתת האב‪ .‬וצ"ל דסוגיא‬
‫דומה טפי למטלטלי ‪ .‬ולקמ אי"ה נפרש ע"ד אחר‬ ‫בב"ב פליגי אדאביי דפ' אלמנה הנ"ל‪ .‬אלו תוכ‬
‫דברי פה חכ וביקש ממני לחוות דעתי הקלושה‬
‫עפ"י דרכו של המשנה למל אי"ה‪.‬‬
‫בכל זה‪.‬‬
‫‪ ‰"Ù‡Â‬הקשו הגדולי על רבנו האי גאו וסייעתו‬
‫‡‪ ȷ‰‬נ"י על החלוקי אנו מצטערי אלא שבא‬
‫דמע"פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר‬
‫מאוחר‪ ,‬א"כ חיוב מזונות נמי תקדי לבע"ח כיו‬ ‫לחלוק עלינו את השוי ‪ .‬דנראה פשוט דמזו‬
‫דשיעבודא דאורייתא ונשתעבד הגו מ התורה‬ ‫האשה והבנות אפי' נולדו אחר מיתת האב ניזונת‬
‫משעת נשואי ‪ ,‬רק חכמי הפקיעו ערבות הנכסי‬ ‫ממלוה שהניח אביה וכפשטות לשו הרמב" )פט"ז‬
‫מפני תיקו עול ‪ ,‬מ"מ היינו דלא לטרו ממשעבדי‬ ‫מהל' אישות ה"ז( וטוש"ע א"ע רס"י ק' שכול כתבו‬
‫מפני תיקו עול ‪ ,‬אבל להקדימו לפני חיוב מאוחר‬ ‫כתובה ותנאיה לעני גביה ממטלטלי וממלוה‪,‬‬
‫מ"ט יש לזה והרי שיעבוד ]שלה[ וחיובה קוד ‪ ,‬ועל‬ ‫ותנאי כתובה היינו מזו האשה והבנות וכדמשמע‬
‫זה תי' הרשב"א דלעני זה דוקא התנו חז"ל שלא‬ ‫פשטות דפרק הנזקי ‪ ,‬דלולי דאינ קצובי וכתובי‬
‫הוה טרפי ממשעבדי‪ ,‬אע"ג דהבנות לא נולדו ולא‬
‫יחול החיוב אלא דבר יו ביומו‚‪.‬‬ ‫נתעברה האשה כלל‪ ,‬מ"מ עיקר החיוב להאשה‬
‫שמ]ת[חייב ]ו[משעבד עצמו להאשה לזו בנותיו‬
‫]‪[ÌÈ ·‰Â ˙·‰ ˙ ÂÊÓ‬‬ ‫מנכסיו‪ .‬וגדולה מזו כ' הר" ס"פ אעפ"י )סה‪ ,‬ב‪ .‬ד‬
‫כח‪ ,‬ב בדפי הרי" ( בשיטת רש"י מהדורא קמא דחיוב‬
‫‪ ÌÚˉÂ‬כי שיעבוד השטרות הוא דאורייתא ממש‪,‬‬ ‫לזו בניו קטני קטני פחות מבני שש אינינו אלא‬
‫שנתחייב לאשתו כ ‪ ,‬כי א"א לאשה בלי בני‬
‫וחיוב מזונות נהי דהשתא דתקינו רבנ‬ ‫הכרוכי אחריה‪ ,‬אלא הת א מתה הא פטור‬
‫מלזונ לדעת ההוא‪ ,‬משא"כ בבנות לאחר מיתת‬
‫האב חייב לזונ אפי' מתה הא שכ כתב לה‪ ,‬אבל‬

‫‚‪.‚Ó 'ÓÚ (‚Ò˘˙ Ì-È) ¯˘‡ ‰Â ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó ˙·Â˙Î ‡"·˘¯‰ 'ÈÁ ÔÈÂÚÈ .‬‬