Page 569 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ קנ ‪ËΘ˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫ביניה ‪ .‬כבר אמרתי פא"פ להרבני מה' אפרי ודינא‬ ‫אחרת לא יהא לה חלק בה כדי שישאר שבח בית‬
‫דמלכותא מבואר בזה בפס"ד של קיר"ה נומרי‬ ‫אביה במשפחתה ובניה‪.‬‬
‫עשרי ותשע‪ ,‬וש נאמר כי הכתובה הקבועה לכל‬
‫איש בשוה דהיינו ד' מאות זהובי שנוהגי פה‬ ‫‪ ÔȇÂ‬ראוי להעמיד הדברי על עיקר ומיצוי די‬
‫בגלילותינו אות ישולמו במטבע היוצאת דוקא בזמ‬
‫הפרעו והיינו שיי ‪ .‬ואמנ כל התוספת על ס הנ"ל‬ ‫תורה כי ג המבי"ט הנ"ל לא בנה יסודו כ"א‬
‫ישול ע"פ חשבו שקאלע מיו כתיבת השטר‪,‬‬ ‫על תקנות אלגאזיר המובא בתשב" ‪ ,‬וש נאמר‬
‫וחשבנו ע"פ נאמ הקהלה הבקי בחשבו הזה עולה‬ ‫שאינו על פי עיקר הדי ‪ .‬ע"כ נלע"ד שפשר שעשו‬
‫לס אל מאה שבעי וששה פלורי ‪ ,‬עשרי ושמנה‬ ‫הבד" הוא הטוב והישר ולא באתי אלא להוסי‬
‫קרוני ]=כתרי [ מלבד ד' מאות זה' שיי ארבע‬ ‫הנ"ל שיהיו כלי הנ"ל נשארי לבני הזכרי‬
‫מאות פלורי ‪ ,‬נמצא עולה בס הכל אל וחמש‬
‫מאות שבעי וששה פלורי עשרי ושמנה קרוני ·‪.‬‬ ‫מבעלה ז"ל דוקא‪.‬‬

‫‪.ÌÂÏ˘Â ÌÈÈÁ ˙ί· ‡"Î È˙‡ Ôȇ ‰Ê ˙ÏÂÊ‬‬ ‫]‪[‰·Â˙Ή ÔÂÚ¯ÈÙ‬‬
‫‪.˜"ÙÏ ‰"Ú˜˙ ¯"‡ Í"Ê '‰ ÌÂÈ ·"Ù .„"Ή‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫‡‪ ˙„Â‬פרעו הכתובה אי לנו אלא דינא דמלכותא‬

‫והוא קרוב לדי תורה‡ אלא שיש סדק קצת‬

‫‪˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‡‪[‡È „ ‰ Ô˙ ‡Ï ‰È·‡˘Î Î"Ú· Â˙˘‡ ˘¯‚Ï È‡˘¯ Ì‬‬

‫בתמרוריתה עומדת לבלתי שמוע אל השופטי‬ ‫‡‪˙ÂÓÁÏÓ ÌÂÁÏÏ ·¯˜ ÈÏÎ ÊÁ‡ ·¯Â Ï„‚ ·¯Ú ¯Â‬‬
‫ואומרת נואש‪ ,‬כי זאת אומרת היא תשאר אצל אביה‬ ‫˙‪Ï„‚‰ Ô‡‚‰ ‰"‰ ·¯ ÂÏ ÂÈ„È ·¯ÂˆÂ „ÈÓÏ‬‬
‫והוא ישב גלמוד עד ירחיב ה' גבול אביה ואז שבו‬ ‫‪‰"Ù ‰"Ú È" Ì˘Â·‰ ˙‚Â¯Ú ÌÈÒ„‰ Ô‚ ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬
‫‪Է‡ ˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È" ı ÈÓ ‰˘Ó Â"‰Ó ˙"˘Î‬‬
‫בני לגבול ‪.‬‬ ‫‪Èίه Â‰È ÈÓ ÈÎÏÓ Â‰È ÈÓ ÌÈ‚ÏÙÂÓ ÌÈ ·¯Ï ԢÈ‬‬

‫‪ ˙Ú„Â‬הגאו מעלתו וב"ד הצדק להתיר לו חרגמ"ה‪,‬‬ ‫·„"‪.‡"ÚÈ ˜"˜‰„ ı‬‬

‫או לגרשה בע"כ על ידי שליח שיעשה שו‬ ‫‪ ˙¯˜È‬מכתב הגיעני יו עש"ק העבר אודות האי‬
‫תחבולה להגיע גט לידה ורשותה או להתיר להבעל‬
‫לישא אשה על אשתו שישליש לה ס כתובתה‪ ,‬אי‬ ‫צורבא מרבנ אשר התחת ע עתיר נכסי‬
‫בעית אימא מטע פיסק מעות לחתנו ופשט לו‬
‫הרגל‪ ,‬ואי בעית אימא מטע מורדת‪ ,‬והארי‬ ‫אחד והפריז לו ס עצו וג התנה להחזיקו על‬
‫בהראות ידו הגדולה בחריפות ובקיאות‪ .‬ובקשו ממני‬
‫אזוב אשר בקיר לעיי בפסק ההוא ולהציעו ג לפני‬ ‫התורה והעבודה שני הרבה ולקבוע לו אהל מדרש‬
‫חכמי ורבני עירי ולהסכי ג ע הנ"ל‪ ,‬והיות‬
‫קבלתי המכתב בעש"ק לא עת האס עדרי צא‬ ‫של תורה בעיר וא בישראל מלא חכמי וסופרי ‪,‬‬
‫קדשי ג ביו ש"ק לא נהיגי גב להתאס יחד‬
‫ראשי שבטי ישראל ע"כ יאוחר דבר עד יו מחר‬ ‫וכמעט קט זמ אחר חתנותו פשט לו הרגל כי הל‬
‫אי"ה אמסור הדבר ליד הרבני המופלגי דייני‬
‫קרתי וחריפי דפומבדיתא פה העירה ה' עליה יחי'‬ ‫בדר למרחוק וצרור הכס לקח בידו‪ ,‬והנושי באו‬
‫והיותי כי אני מוטרד לדרכי אני הול למסעי למרח‬
‫באד מיד אחר י"ט אי"ה ע"כ אני מוק כעת בחבלי‬ ‫לקחת את כל אשר להזוג ולא השאיר לה מאומה‪,‬‬

‫ואח"כ חזר הבורח למקומו ומאומה אי בידו לפרנס‬

‫הזוג‪ ,‬והאי מרבנ צווח כי כרוכיא )אי לו( על אשתו‬

‫או תבוא ותדור עמו במקומו מקו חיותו מקו‬

‫תורתו וילמוד מתו הדחק ואשתו עמו‪ ,‬או תקבל‬

‫ממנו גט פטורי ויכול לישא אחרת ולא ישב גלמוד‪,‬‬

‫ואחר כמה התראות מרבני מדינתה וארצה‬

‫‪ËÓ˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.„È˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
‫·‪.ÂΘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬