Page 575 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ קנ ‪‰Ï˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫שלוחו כמותו ומ"ש הרא"ש הטע משו שלא נתנה‬ ‫כמוב ש בדבריו עכ"ל פר"מ‪ .‬ואנכי הרואה עיינתי‬
‫תורה רשות לאד להרע לאחר‪ ,‬ומה חזית להטיב‬ ‫בדברי הא"ח ולא מצאתי משמעות זו אדרבא מדכתב‬
‫לזה ולהרע לאחריני‪ ,‬א"כ הדר קושיא מקדושי‬ ‫שהממו ההוא לא יצליח מפני העיגו ומפני הרהור‬
‫וגטי ‪ ,‬וע"כ משו דהת ליכא עבירה בהרעת‬ ‫עבירה ורבי נכשלו בעבירות כשאינ נושאי אשה‬
‫אחריני ומשו שליח לד"ע נגע בה וא"כ נפל פיתא‬ ‫מהרה ועליה נאמר )קידושי ע‪ ,‬א( כל הנושא אשה‬
‫לש ממו עכ"ל‪ .‬ומדתלי טעמא בהרהור עבירה‬
‫בבירא‪.‬‬ ‫ועיגו ש"מ אפי' עני שבישראל לא יעג עצמו ויביא‬
‫עצמו לידי הרהור עבירה וא דקדוקי עניות קשי‬
‫]‪[ÔÈ˘Â„˜· ˘"Ï È È¯Á‡Ï ·Á‬‬ ‫מגידא ומותא הרהורי עבירה קשי מעבירה‬
‫ומשנתינו דהפוסק מעות לחתנו דלרבנ תשב עד‬
‫‪ È ‡Â‬בעניי לא נחתית לכ דקושיית פני יהושע‬ ‫שתלבי מיירי במקו שיכול לישא אחרת וליכא‬
‫עיגו דלי' ולא הרהור עבירה אבל בזמנינו אל ישגיח‬
‫מעיקרא לק"מ‪ ,‬דנהי הש"ס אמר כ להדי' פ'‬ ‫על ממו נושא אשה לש שמי וכי לא ידעי רבנ‬
‫האומר בקידושי )סה‪ ,‬ב( במקדש בלא עדי אי‬
‫חוששי לקידושיו אפי' הוא והיא מודי משו דחב‬ ‫מאי השל על ה' יהב ‪.‬‬
‫לאחריני‪ ,‬כבר עמדו בזה הראשוני מה חב לאחריני‬
‫שיי בזה והיא לא תתרצה לשו אד כ"א לזה‪,‬‬ ‫]˙‪[· ,È Ó"· 'ÒÂ˙‰ ˙È˘Â˜Ï ı¯È‬‬
‫והוא ג"כ אינו חפ בקרובתיה כי א בה ועיי‬
‫‪ ÏÚ‬דברת קושיית התוס' ב"מ י' ע"ב שהקשו למה‬
‫ברשב"א בחידושיו ש ‪.‡È‬‬
‫לא אמר כה שאמר לכה קדש לי אשה גרושה‬
‫‪ ˙Ó‡‰Â‬יורה דרכו בזה דהת כ"ז ששניה רוצי‬ ‫למ"ד משו בר חיובא יש שליח לדבר עבירה‪ ,‬תי'‬
‫פר"מ עפ"י מה שהקשה פני יהושע בכתובות פ"ח‬
‫עדיי בקידושי מי יאמר לה מה יעשו‪,‬‬ ‫ע"ב להפוסקי דאפילו בעשאו שליח התופס לבע"ח‬
‫והעיקר נפקותא א תחזור האשה ותקבל קדושי‬ ‫במקו שחב לאחרי לא עשה כלו ‪ ,‬א"כ אי יצוייר‬
‫מאחר או ]א [ הוא יקדש אחד מקרובותיה ושניה‬ ‫שליח בקדושי וגיטי ‪ ,‬ותיר פני יהושע דודאי בכל‬
‫מודי שהיה ביניה קדושי בלי עדי אלא שרוצי‬ ‫התורה שלוחו כמותו רק במקו שחב לאחרי ה"ל‬
‫לחזור בו‪ ,‬א"כ עתה ה מחייבי לאחרינא בהודאת‬ ‫דבר עבירה‪ ,‬משו שהב"ד היו פוסקי לית‬
‫זו‪ ,‬שפיר קאמר דאי חוששי לקידושי ‪ .‬וכ"ז הת ‪,‬‬
‫אבל השליח שמקדש אשה לאחר מרצונה וחפצה‬ ‫להכושל ואי שליח לדבר עבירה עכ"ל‪.‬‬
‫שתאסור עצמה על כל העול ובפלוני היא רוצה‪ ,‬מה‬
‫חב לאחריני שיי ‪ ,·È‬ואי להתעקש ולומר הפיתוי‬ ‫‪ Ô·ÂÓ‰Â‬שבדברי פנ"י לא מיתרצא קושית התוס'‬
‫הזה שהשליח דיבר על לבה ולהתרצות לזה ולאסור‬
‫עצמה אכ"ע היינו חב לאחריני‪ ,‬זה עיקוש ופתלתול‬ ‫הנ"ל‪ ,‬דהרי השתא קיי"ל דכה שאמר‬
‫דהפיתוי אינו מתורת שליחות ואחר שהטה לבה לזה‬ ‫לכה קדש לי אשה גרושה יש שלד"ע שפיר נעשה‬
‫האיש ובא לקדשה הקידושי המה מתורת שליחות‬ ‫שלוחו‪ ,‬לכ בא פר"מ וקיצר דברי פ"י לאמור כל‬
‫וכבר נתיאשה מלהתקדש לשו אד כי א לזה‪,‬‬ ‫שתופס במקו שלא היה לו רשות ב"ד לא נעשה‬
‫שליח בלא טע אי שליח לד"ע‪ ,‬וא כ הכא‬
‫והוא פשוט‪.‬‬ ‫דמקדש גרושה לכה שאינו רשאי ע"פ ב"ד לא‬
‫נעשה שלוחו כמותו אפי' יש שליח לד"ע‪ ,‬וע"כ צ"ל‬
‫]‪[ÔÈ˘Â¯È‚· ˘"Ï È È¯Á‡Ï ·Á‬‬ ‫דהא דישראל נעשה שליח לכה משו מגו דזכי‬
‫לנפשיה זכי נמי לחבריה אבל כה שאמר לכה דלא‬
‫‡‪ Í‬כל זה בקידושי ‪ ,‬אבל בגירושי בודאי צל"ע‬ ‫מצי זכי לנפשיה לא נעשה שליח‪ ,‬ומיושב קושית‬

‫קצת‪ ,‬דודאי במה שהוא חב לה להתגרש בע"כ‬ ‫התוס' וארווח לי חדא‪.‬‬
‫מזה לק"מ‪ ,‬כמו שתופס מהלוה במקו שאינו חב‬
‫לאחרי כ"א להלוה עצמו דלא מקרי חב לאחרי ‪,‬‬ ‫‡‪ Í‬לפ"ז לא התחיל לתר קושית פ"י בטע הדבר‬
‫והטע כיו שהלוה נכנס מעיקרא מרצונו הטוב‬
‫שהשליח לא יכול לתפוס‪ ,‬הא בכל התורה‬

‫‪.͇ ‰"„ ÔÏ‰Ï 'ÒÂ˙‰ ‡È·‰˘ ¯"¢ .‚"ȉ ‡"Ù ÔÈ˘Â¯È‚ 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .ÌÈ Â¯Á‡‰ ‰Ê· ÂÎȯ‡‰Â ,Ï"ÓȘ„ ‰"„ÂÒ ‡ ,„ ÔÈËÈ‚ 'ÒÂ˙ ÔÈÂÚÈ .‡È‬‬

‫]‪.[ÊÈ 'ÈÒ ‰„ ‡"·˘¯‰ 'ÈÁÏ Ìȯ‡·· ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯Â‬‬
‫‪.· ˜ 'ÈÒ· ÔÏ‰Ï ‡"Ú¯ Î"Π.·È‬‬