Page 580 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪Ó‬‬

‫קידושי'‪ ,‬א זאת היתה כוונתו וסת הדברי ‪ ,‬א"כ‬ ‫בבה"מ‪ ,‬וה"ה למל ‪ ,‬וא"כ מיניה‪ ,‬מה הת דוקא‬
‫בא לנסותינו בחידות‪ ,‬ולדעתי לא מצאתי חידתי' כי‬ ‫שלא לקדשו לכתחלה לגבוה‪ ,‬אבל א כבר הוקדש‬
‫איני מאמי לזה הדי עד שיביא ראיות ברורות לזה‪.‬‬ ‫לגבוה ובא הדיוט והשתמש בו אינו אוסר מה שאינו‬
‫שלו‪ ,‬כמוכח מסוגיא דבית חוניו במס' ע"ז פ' ר'‬
‫]˜‪[ÍÏÓÏ ‰˙ÈÓ ·ÈÈÁ· Ó"¯„·Ï‬‬ ‫ישמעאל )נב‪ ,‬ב(‪ .‬א"כ ה"נ לש"ס דיל לא נאסרו‬
‫הפלגשי להמל ע"י הדיוט שבא עליה אחר שכבר‬
‫‪ ‰ ‰Â‬לכאורה יש להוכיח קצת דחיוב מיתה למלכי‬ ‫נתיחדו למל ‪ ,‬דאי אד אוסר דבר שאינו שלו‪.‬‬
‫ואכתי י"ל מ"מ כשיגרש דוד יאסרו למל אחר‬
‫אינה בכלל קי ליה בדרבא מיניה לפוטרו‬ ‫שכבר נשתמש בה הדיוט קוד נישואי המל השני‬
‫ממו מפני שאינו בכלל חיוב מיתת ב"ד וגרע מבא‬
‫במחתרת ומנית להצילו בנפשו וכדומה והיינו‬ ‫ודוחק‪.‬‬
‫דאחז"ל )סנהדרי כב‪ ,‬א( אבישג מותרת לשלמה‬
‫ואסורה לאדוניה משו שרביטו של מל אסור‬ ‫]„‪[ÌÂÏ˘·‡Ó Á¯·˘ ÌÈÓÈ· ÍÏÓ‰ „„ ÔÈ‬‬
‫להדיוט‪ .‬נמצינו למדי אע"ג שלא בא דוד עליה‬
‫והיתה בתולה מ"מ אסורה לאדוניה‪ ,‬וקשה א"כ‬ ‫‪ ‡È‚ÂÒ·Â‬דחוניו הנ"ל מסקינ ובאו בה פריצי‬
‫ליחשב באלו נערות )לו‪ ,‬ב( המאנס סוכנת של מל ‪,‬‬
‫בשלמא אי אמרת דחייב קנס ולא קאי עליה‬ ‫וחללוהו דע"י ביאת פריצי הותרו כלי‬
‫בקלב"מ‪ ,‬א"כ לק"מ למיחשב במתני' קמייתא )כט‪,‬‬ ‫מקדש להדיוט‪ ,‬ועיי"ש פלוגתת רז"ה ורמב" דס"ל‬
‫א(‪ ,‬די"ל כמ"ש תוס' )ש ( אמצרי ואדומי חייבי עשה‬ ‫ע"י פריצי ישראל כגו אחז וחביריו הותרו כלי‬
‫לא חשיב או כיו שאי הדורות אסורי כמו ממזר‬ ‫מקדש להדיוט‪ .‬וא"כ ה"ה כלי מל ופילגשיו הותרו‬
‫לא חשיב‪ ,‬ולפמ"ש לעיל כיו שבאו בה פריצי‬ ‫להדיוט ע"י פריצת אבשלו ונאסרו למל ‪ .‬ואולי‬
‫נתחללה והותרה לכ"ע‪ ,‬א"כ ה"נ כיו שנאנסה‬ ‫לרב הונא בירושלמי פ"ג דהוריות דכל אות הימי‬
‫מהפרי מותרת לו ולכ"ע ולית בה שו עשה‪ ,‬אבל‬ ‫שהי' דוד בורח מפני אבשלו היה מתכפר לו‬
‫אי נימא דפטור משו קלב"מ‪ ,‬א"כ ליחשביה במתני'‬ ‫בשעירה כהדיוט‪ ,‬א"כ אולי י"ל דמשמי אימלכוהו‬
‫בהדיה בתו דפטור מקנס‪ ,‬ולמא דמחייב ממו לזה‬ ‫לאבשלו באות הימי והיה מתכפר בשעיר כמל „‬
‫ומיתה לזה‪ ,‬י"ל דה"ל מיתה למל וממו לסוכנת‪,‬‬ ‫ולא היה הדיוט להיות הפלגשי נאסרות לדוד על‬
‫ידו‪ ,‬משו"ה החליטו תוס' ורמב" שהיה רק משו‬
‫אבל לאיד קשה‪.‬‬ ‫מאוס‪ .‬יהיה מאיזה טע שיהיה מסתיי דתוס'‬

‫‪ ˜Á„Â‬לומר דלא חשיב אלא חייבי מיתה דפטורי‬ ‫ורמב" לא ס"ל פשיטתו של הגאו נ"י‪.‬‬

‫אפי' שוגגי וכתנא דבי חזקיה‪ ,‬ובסוכנת של‬ ‫‪ ÂÏÂ‬יהיבנא ליה שאינו יכולת להנשא לשו אד ‪,‬‬
‫מל לא שיי שוגג דא הוא שגג אינו מורד‬
‫במלכות‪ ,‬ולא דמי לעוברי עבירה בשוגג‪ ,‬זה דוחק‬ ‫מאי האי דהחליט שאינה יכולת להתגרש‪ ,‬היכ‬
‫דמ"מ משכחת במזיד ולא אתרי ג כי אי צרי‬ ‫מצא זה‪ ,‬בש"ס דגיטי פ"ה ע"א מיירי מאשה שאי‬
‫התראה בדי מל ‪ .‬אע"כ מוכח שאינו בכלל שארי‬ ‫בה הוי' ואי קידושי תופסי לשו אד בעול ‪,‬‬
‫חייבי מיתות שבתורה כלל וה"ה לעני תפיסת‬ ‫וממתני' ש מוכח דאפי' חייבי לאווי אינ בכלל‬
‫קידושי אינ בכלל לא יגלה כנ אביו יבמות מ"ט‬ ‫זה‪ ,‬דאי הוה אסורה לעלמא בלאו היתה מתגרשת‬
‫ולא בכלל היקשא דר' ינאי דס"פ האומר בקידושי‬ ‫אע"ג דמתני' לא מיירי מהאי גוני אלא מחו ‪ .‬מ"מ‬
‫מוכח כ ממתני'‪ ,‬מכ"ש הכא דלכל היותר ליכא אלא‬
‫)סז‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫עשה דכבוד המל יש בה הויה‪ .‬וג ממה דאמרינ‬
‫ש פ"ב ע"ב קידושי לא אהני מידי וכו' יע"ש‪ .‬וה"נ‬
‫˘·˙‪ È‬וראיתי שאי מזה ראיה נגד הגאו נ"י‪,‬‬ ‫נימא גירושי לא אהני מידי להתירה לעלמא‪ ,‬דז"א‪,‬‬
‫דמהני לפוטרה מחנק ולהתיר קשר א"א‪ .‬כללו של‬
‫דלעול י"ל דחיוב מיתה דמלכות הוה‬ ‫דבר לא ידעתי מקו מוצא לזה הדי ‪ .‬א לא נימא‬
‫כשאר חייבי מיתת ב"ד‪ ,‬והא דלא מיפטרי מתשלומי‬ ‫דס"ל להגאו נ"י דהבא עלי' חייב מיתה מטע מורד‬
‫ממו בשביל זה היינו משו דהרוגי המלכות נכסיה‬ ‫במלכות וה"ל כמו חייבי מיתות ב"ד דלא תפסו בהו‬
‫למל ‪ ,‬וא"כ כיו שממונו בלאה"נ אבד אי כא ב'‬

‫„‪ÂÎÈÏÓ‰ ¯Ó‡ 'Ή ̉ÈÏÚ ‡È· È"ÙÚ ÂÁ˘Ó ‡Ï˘ χ¯˘È ÈÎÏÓ Ï΄ '΢ ‰„‰ÈÓ Ë·˘ ¯ÂÒÈ ‡Ï Ù"Ú ÈÁÈ 'Ù Ô"·Ó¯ 'Ú :Á"·Á È˘Ϸ .‬‬
‫‪.Ú"ˆÂ È ÓÓ ‡ÏÂ‬‬