Page 591 - 4
P. 591
Ì˙Áלסימ ב וסימ ד ‡ ˜˙ ¯ÙÂÒ
הוספות והשלמות
‡[ „ ÔÓÈÒÂ · ÔÓÈÒÏ
מספיקא שא קידש אשה ניחוש דלמא נטרפה דעתו 'ÈÈÚÈמע"כ בח"ס לאאמ"ו מאוה"ג זצ"ל חאה"ע סי'
ושוטה הוא ,ומדקאמר ר"ה עד שעביד תלתא כחדא
משמע דבחדא מחזקינ אותו כפקח וא קידש אשה ב' וסי' ד' בעני זה ,והנראה לע"ד שיצא לו
מקודשת וא גירש מגורשת וכל כיוצא בזה ,אלא להרמב" לומר כ דאפי' שואל ומשיב כהוג באותו
מכא הוכיח הרמב" דס"ל לר"ה דברייתא זו איירי העני מ"מ כיו שנראו בו סימני שוטה )בא' מהני
דחזינ להאי גברא שהוא משכיל על כל דבר והא תלת דחשיב בברייתא דמס' חגיגה ד ג' ע"ב ,או
ודאי רוב בני אד כשעושה חדא מהני תלת דר בעני א' כיוצא באלו לשיטת הרמב" לדעת ב"י
שטות א יהי' מצד טרו הדעת שוטה בחד מילתא בסי' קכ"א דלא כרבנו אביגדור דדוקא אלו השנויי
לא סרי ורוב מעשיו ודיבוריו בלא השכל ,וזה כיו אלא לדוגמא נקטא הברייתא וה"ה כל כיוצא באלו(
דחזינ דעתו מיושבת עליו בכל יתר עניניו ,תלינ אי במעשיו כלו אי תרומתו תרומה ופסול לעדות,
באגנדריפס וכיוצא ,עד שעביד תלתא כחדא וליכא והקשה בח"ס מנ"ל להרמב" הא דלמא הא דקאמר
למיתלא תו בתלתא סיבות שונות ,דרחוק הדבר ולא התנא דברייתא היינו שמסתמא מחזיקינ ליה כשוטה
שכיחא כלל שיתהוו תלתא כחדא ויזדמנו באד אחד בכל עניניו ,אבל אי בדקו אותו ומצאנו שהוא משכיל
ע"כ אמרינ הכל מסיבה אחת שנטרפה דעתו, על דבר אפשר וכ הדעת נוטה שיהיה כפקח לדבר
ומדר"ה נשמע לר"י דבהא לא פליגי דברייתא זו ההוא ומכש"כ א הוא משכיל על כל דבריו רק
איירי אפילו במי שדעתו מיושבת בכל עניניו אלא שעושה מעשי הללו אפי' דר שטות מ"מ יהי'
דעשה מעשי הללו ,לרב הונא כול כחדא ולר' כפקח לכל דבר ,יעי' מה שתי' אאמ"ו מאוה"ג ז"ל
יוחנ חדא מהנ תלתא והכי קיי"ל כר"י לגבי ר"ה
דבחדא מהני תלתא לאחזוקי' לשוטה דהלכה כר"י על זה.
לגבי ר"ה ,ושפיר פסק הרמב" בעביד דבר אחד
אפילו שואל ומשיב כהוג פסול לעדות וה"ה לכל „"ÚÏ ‰Âשיש לומר ממקומו הוא מוכרע דע"כ
דבר אי תרומתו תרומה ואי קדושיו קידושי דהוה
ברייתא זו איירי באד שבדקנוהו
כשוטה לכל דבר. ומצאנוהו משכיל על כל דבר אלא לפי שעשה
מעשי הללו חזקה שנטרפה דעתו ואיננה דעת
ÏÎזה כתבתי לשיטת הב"י בטור אהע"ז סי' קכ"א שלימה וכ היא ההלכה כל שאי דעתו שלימה הרי
הוא פטור מכל המצוות ואיננו בר עונשי ואי קנינו
דהרמב" סובר כ בכל מקו בדיני שוטה קני כמו קט הזה אעפ"י שהוא חרי טפי והגיע
אעפ"י שלא פירש שיחתו אלא בה' עדות לפי שבזה לפלגות ראוב .דאלת"ה קשיא לר"ה דקאמר עד
המקו הזכיר די השוטה באחרונה ע"כ פה גילה דעביד תלתא כחדא דבחדא לא סגי דיש לתלות אימר
דעתו כמאס לכל המחנות והמקומות והלכות אגנדריפס אחדיה ובל בביה"ק לעשות כשפי
נתכוו ,משמע בי לקולא בי לחומרא קאמר ר"ה
שהזכיר די השוטה. כל דלא עביד תלתא כחדא תלינ באימור ,וקשה
אמאי עכ"פ מדי ספיקא לא נפקא) ,יעי' בס' טו"א
‡ Ì Óהאחרוני והראשו לה הגאו מהר"י שעמד בקושיא זו( ,בשלמא בל בביה"ק י"ל
דמוקמי' לי' בחזקת הגו חזקת בריא שלא נטרפה
מטראני התעורר מפני שלא הזכיר הרמב" דעתו ,אלא עושה בכוונה לעשות כשפי ,א ביוצא
די זה אלא בה' עדות ש"מ דוקא בה' עדות הוא יחידי ומקרע כסותו קשיא ,כיו דאי לנו לתלות אלא
דקאמר הכי לפסול השוטה בדבר א' כל שהוא, בחולי שנתהוה בגופו ועכ"פ נוציאהו מחזקת בריאות
אעפ"י שהוא פיקח באותו העני ושואל ומשיב א"כ הוה ספק השקול ,א"כ עכ"פ יש לנו להחמיר
כהוג ,ואחריו האיר נתיב הגאו נוב"י בתשובתו
הנדפסת בספר אור הישר ולא מטעמי' דמהר"י
