Page 594 - 4
P. 594
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙˜ „
שבשוטי אינו מאבד מה שנותני לו הוא דמחזקינ מי שנפגע במוחו מקור השכל הכללו ,אבל מי
לי' כשוטה בחדא ,אבל באיד דהיינו יוצא יחידי שמשתטה בדבר א' מסיבה חיצונה כגו התגברות
בלילה ול בביה"ק עד דעביד לכולהו דוקא ,ודבר זה מרה שחורה וכיוצא בה מחולי הגו אעפ"י שממילא
היה קשה להתוס' ד"ה או דילמא ,והנלע"ד על דר עושה מעשי אשר לא יעשו אלא מי שנתבלבל
חדוד דבעל האיבעיא מספקא במה שכתבתי בתחלת דעתו מ"מ לא הוי אלא כשיכור שלא הגיע שכרותו
דברי אי ס"ל לר"ה בעביד לחדא מהני תלתא הוה לשכרותו של לוט מה לי שכור מ היי או שכור
פיקח גמור ואפילו ספק שוטה לא הוי ,והיינו מטע מחמת סיבה אחרת מחמת דאגות או שהמשי על
שכתבתי דאיירי דבדקינ ליה ונמצא משכיל על כל עצמו עצבות השחורה ע"י לינה בבית הקברות וטיר
יתר עניניו והיינו הוכחה דלאו מטרו הדעת אל צורת שכלו קצת בכדי שתמצא הטומאה מקו לאחוז
אמסיבת חולי ממחשבה וכיוצא עשה ,ולפ"ז אילו בו רחמנא ליצל ,כיו שמקור שכלו לא נשחת
נמי הוה הדר ביה לא הוה הדר אלא ממקרע כסותו בשרשו מקו המוח אי זה בכלל שוטה האמור
שהוא מאבד מה שיש לו והוה הוכחה גמורה מהלכה שאינו בכלל מצות ואי קנינו קני ,ור"י פליג
שנטרפה דעתו כמו שביארתי בעזה"י מילתא וס"ל יהיה מאיזה סיבה שיהיה כיו שעכ"פ הגיע
בטעמא ,או דילמא ר"ה מעיקרו לא קאמר עד דעביד חליו לבלבל דעתו ושכלו עד שלא נשאר בו לבחור
תלתא דהיינו להחזיקו לודאי שוטה ,אבל אפילו לא בטוב ולהכריח טבעו לבלתי עשות מעשי אשר לא
עביד אלא חדא מודה ר"ה דספק שוטה מיהא הוי, יעשו מבר דעת הרי זה שוטה לכל דבריו ,ע"כ ס"ל
והשתא לפ"ז אי הדר ביה ממקרע כסותו משו דדמי לר"י כיו שעושה אפילו אחד ממעשי הללו
למאבד מה שנותני לו ,ממילא מכולהו נמי הוה השנויי בברייתא דר שטות ה"ז שוטה ,דלו יהיה
הדר ביה ,דמא דאית ביה חדא מהני תלתא השנויי שהוא מחמת אחת הסיבות החיצוניות מחולי הגו
בברייתא והוא משכיל על יתר עניניו ממילא הוה עכ"פ חולי זו גרמה לפגוע במוחו ולבלבל דעתו,
מאבד מה שנותני לו ,כיו דהשתא קיימינ תדע שהרי לא נשאר כח בשכלו להכריח טבעו
דמעיקרא נמי הוה לר"ה בחדא מנייהו ספק שוטה לדעתו ,והיינו דקאמר רבי אבי נראי דברי רבי יוחנ
עכ"פ ממילא כל מה שנותני לו אינו קנויה לו במאבד מה שנותני לו ,דזה ודאי הוכחה גמורה
דמספק מוקמינ דבר זה שנותני לו בחזקת מרא שנפגע מוחו ,דנהי דאיכא חולי קוביקו שמטה את
קמא דדלמא שוטה הוא זה המקבל ואי קנינו קני , בעליה לאבד ולמאוס במה שיש לו מ"מ מי שדעתו
מעתה לו יהיה שחולי גנדריפס אחדיה מחמת דאגה שלימה יחזק שכלו על טבעו ויתאמ לעמוד נגד
ומרה שחורה המטהו לצאת יחידי ,אילו לא נפגע חליו ויכריחה שלא לאבד מה שנותני לו ,דאפילו
במוחו היה לו להכריח ולהתחזק נגד חליו כדי שלא שוטה שבשוטי אינו מאבד מה שנותני לו ,רצונו
יחזיק עצמו בספק שוטה ויאבד כל מה שנותני לו לומר האד כל עוד שדעתו שלימה לא תכריחהו
"נותני " לו דייקא ,שלא יהיה קנינו קני ,זוהי החולי לעשות המעשה הזה באשר הוא התנגדות
האיבעיא דלא איפשטא ונשארה בתיקו. גדול כנגד השכל.
‡ Ì Óבכל מה שכתבתי לא נתיישב עדיי מ"ט דר"י ͯ„·Âחדוד אמרתי דהיינו דאיבעיא להו אי ר"ה
בל בביה"ק אי מחזיקו לודאי שוטה ,הא מהא דמקרע כסותו לחוד הוה הדר ביה
איכא לספוקי דלמא לשדי הוא דעביד ,ואי לו שו דדמי למאבד מה שנותני לו ,וכ המסתבר כנ"ל ,או
חולי ולא טרו הדעת כלל ונעמידהו בחזקת הגו דלמא מכולהו הוה הדר ביה ,ולכאורה קשה קצת
חזקת בריא ,וכ קשה לפירוש שני של רש"י על מהיכא תיתא יהדר מכולהו כיו דמברייתא זו מוכח
החולי גנדריפס ,וז"ל ולי נראה שנתחמ גופו ויוצא דוקא בעושה מעשה שטות גדול כזה שאפילו שוטה
·Ô ÁÂÈ '¯„Ó„ ‡Â‰ ÌÂÏÎ Â‡Ï Ô‰Ó '‡· ˜ÊÁ˙‡ ÂÏÈÙ‡ ‡ ‰ '¯Ï ,[Ì˘ ‡"ˉ ˙Âȇ¯ ˜ÊÁÓ ÌÈ Ù· ˙¯ÎÊÂÓ‰ ‰·Â˘˙· Ò"Á‰Â ‰"Ï 'ÈÒ· Ó"Á
˘,‡"ˉ ‰˘˜‰ ‰ÙÈ Ï˜‰Ï ÂÏÈÙ‡Â È ‰Ó ‡„Á· ‰ËÂ˘Ï ‰ÈÏ Ô È˜ÊÁÓ ‡Ï Ù"‚ ˜ÊÁ˙‡· ÂÏÈÙ‡ Ï"Ò„ ‰"¯Ï ‡ÓÏ˘· ‰˙ÚÓ .˘"Ú ‰"¯Ï ÚÓ
˜ÊÁÂÓ Ú"ÎÏ ‰˜ÊÁ ‰Â‰ ‡ ÓÈÊ ‡˙Ï˙·„ ÔÂÈÎ ‰ÎωΠ·È˘ÓÂ Ï‡Â˘ ÈÏÈÓ ¯‡˘· ȇ ÂÏÈÙ‡ Ï"È ¯ÈÙ˘ Ù"‚ ˜ÊÁ˙‡· ‡˜Â„ Ï"Ò„ È"¯Ï Î"‡˘Ó
Í ‰Ó „Á Ïη„ ˜ÒÙ„ ÌȘÒÂÙ‰ ÏÚ 'ÂΠ‰ÏÚ „ÂÚ ‰"„· ‰·Â˘˙‰· ‰Ù ÔΠ,Ï" ‰ Ú˘· Ï"Ê Ê"ÁÂÓ Ì˘ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó Ì Ó‡ .ÏÎÏ ‰Ë¢Ï
˙‰Ó „·‡Ó· ‡Ï‡ È"¯ ¯Ó‡˜ ‡Ï„ ˜ÈÒÓ ÈÓÏ˘Â¯È‰„ ˯ٷ ˜ÙÒ ‡Ï‡ ‰Â‰ ‡Ï„ ‡ÓÈ ‡Ï ȇӇ ,Ϙ‰Ï ÂÏÈه ¯·„ ÏÎÏ ‰Ë¢ΠÔÂ„È ‡˙Ï
˘ ‡Ï Ï·‡ Ù"‚ 'ÈÚ· ‡Ï„ È"·‰ ÏÚ ÌȘÏÂÁ‰ ÌÈ Â¯Á‡ ˙Ú„Î ¯ÈÓÁ‰Ï ˘ÂÁÏ ˘È„ ˙Ó‡· ˜ÈÒÓ Ì˘ Ò"Á‰Â ,Ï" ‰· ·˘ÂÈÓ Â È‡ ,ÂÏ ÌÈ ˙Â
[Ï"ˆÊ Ô¯Ë˘ "ȯ‚‰ ˙¯ډ] .(˘"Ú ‡ ÏÈ ÈÓÏ˘Â¯È· ÒÙ„ ˘ ÂÓÎ ˙ÂÓ¯˙ ÈÓÏ˘Â¯È· ˘„Á ˘Â¯ÈÙ ÂÏ ˘È Ï"ˆÊ ‡"¯‚‰Â) ,˘"Ú Ï˜‰Ï