Page 597 - 4
P. 597
Ê ˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ ה Ì˙Á
למה לי' מתניתי' דאוכלת בתרומה פשיטא הא כבר הוא ובאמבטי עיברה ולק"מ קו' תוס' ,משו"ה הקשו
נשמע כ ממשנה קודמת אע"כ קמ"ל אפילו דדיימא מסיפא ראוה מעוברת שלא אבדה נאמנות שלה
מתרוויהו ,זהו ללשנא בתרא ,אבל לישנא קמא הוה שאפשר שנאנסה ואפ"ה אמר רבי יהושע לא מפיה
ס"ל דאי שו סברה בעול שתאומ היא על אנו חיי ]ו[שפיר הקשו התוספות ,וע"ז תירצו בראוה
אחרי א אי נוגע לה ,וא"כ משנתינו מי שיש לו מעוברת שואלי מה טיבה של עובר זה ולא על
ב מ"מ וכו' ע"כ דחוק ומוקי בחבושי בבית עצמה רק על העיבור קיל בעיניה להעיד שקר על
האסורי ומשנת ולדה תאכל בתרומה בלא דיימו עובר שלה ,כיו שהיא לא עבדה אסורא רק לפני עור
מעלמא ויש כא סמוכי לשיטה זו ,מ"מ בנידו מש"ה לא מהימנת לרבי יהושע ,משא"כ בתולה
דיד שרי' לאותו כה ,שהרי ג הוא באיסורא דלא שעיברה לכה גדול דג היא עבדה אסורה מהימנת
יקח ולא עדי הא כה מכה הגדול בארוסה על עצמה ומתו שנאמנת על עצמה נאמנת ג על
שעיברה דמס' חגיגה הנ"ל ,ולדעתי הוא ראי' ברורה הכה הגדול ,וכמ"ש חי' רמב" ריש גיטי )ב ,ב(
לעני וספרה לה מתו שאד נאמ על עצמו
שאי עליה תשובה בעזה"י. באסורי נאמנת ג על בעלה וסומ עליה ,וה"ה
דכוותה הכה הגדול סומ עליה כיו שג היא
ÂÊÁÂלאצטרופי מ"ש בתשובה אחרת בדקדוק לשו מוזהרת משא"כ בראוה מעוברת ,אבל בראוה מדברת
א על גב דעל עצמה מעידה לא מהימנת לרבי
רש"י במתניתי כתובות )יג ,ב( ראוה מדברת יהושע משו דעבדת אסורה ונסתרה כ נ"ל פי'
בפנוי' ומשו חששא לנתי וממזר וכו' ,ויל"ד מה התוספ' ,ואנ קיימא ל כרב גמליאל אפילו הכי
בעי רש"י בזה ולא קיצר משו חששא שנבעלה
לפסולי כהונה וכמש"כ רש"י בדיבור שאח"ז .אבל מהימנת עכ"פ בדיעבד.
נלע"ד דהרי סברת רב גמליאל בנוי אחזקה אשה
מזנה בודקת ומזנה ,אלא שאי סומ על חזקה זו ‰˙ÚÓÂלק"מ אשיטה הנ"ל ונאמר אה"נ ילדה
לכתחילה ,בשג מתנגד לזה חזקת אחרת זנות רצה
אחר הפסולי שזהו טעמו של רבי יהושע ככתוב תאכל בתרומה ,היא ועבדיה ובניה לעול ,
בירושלמי )כתובות פ"א הל"ח( ,ויש לומר זהו מתו שנאמנת על עצמה שהרי היא אוכלת בתרומה
בישראלי ונתיני וממזרי אי חזקת בדיקתה אלי ג ה אוכלי על פי דבריה ,והוא הדי נמי הבא על
כל כ ובנקל נדחית לר' יהושע מפני חזקה זנות רצה הפנויה ונתעברה ממנו ונשאה היא פטורה מחליצה
אחר הפסולי ,ולרב גמליאל עכ"פ לכתחלה לא ופוטרת ג שאר נשי א יש לו הרבה נשי ,דמתו
תעביד עובדא ,אבל אי ליכא נתיני וממזרי ופסולי
ישראל רק נכרי בודאי כ"ע מודי דאלי בודקת שנאמנת על עצמה נאמנת על אחרי .
ומזנה ולא תשמע לנכרי ערל כי חרפה לנו ,ומש"ה
כתב רש"י :ומשו חששא לנתי ולממזר ,לאפוקי ‡· Ïהרמב" מיירי הבא על הפנויה או על א"א
חששא דנכרי דמודה רבי יהושע ,וכתבתי זה ליישב
קושית התוס' ש ד"ה מסייע לו וכו' והארכתי ש והוא לא נשא אות אלא נשי אחרות וה
בראיות ברורות .ובגו הסברא נתכוו לדעתי זאת הנה הזקוקי ליבו ,אבל אותה שנתעברה הימנו
הגאו מו"ה זלמ פוזנא אב"ד דק"ק פראגא איננה זקוקה ולא עבדה איסורא מש"ה אינה נאמנת,
דוורשווא באותו תשובה .וא"כ בזמנינו דליכא וש בתשובה עשיתי קצת סמוכי לדי זה ,כי הקשני
נתיני וממזירי רק רוב נכרי יש לתלות אפילו מו"ח הגאו דפוזנא נר"ו מ"ט לא נקוט רבא
במיעוט ישראל נגד רוב א"י ועכ"פ חזו לאצטרופי מתניתי קמייתא מי שיש לו ב מ"מ פוטר אשת
אביו מ היבו ,עיי ביבמות כב ,א ,וה"ל לרבא
להיתירי הנ"ל. לדייק מש דבלא דיימא מעלמא מהימנת עכ"פ,
ואמרתי אני בזה נ"ל מה עלה על דעת רבא בלישנא
˘ÙÂגב לברורי יע אשר כיחש מתחלה ושווא בתרא דאמר אי דלא דיימו מעלמא צריכא למימר
דאוכלת בתרומה ,וקשה הרי צריכא רבא שהרי
אנפשיה חתיכא דאיסורא ,דהיינו כיו שכיחש בלישנא קמא הוה ס"ד דצריכא ואי בלישנא בתרא
אעפ"י שאפשר שדבריה אמיתיי שנבעלת לאחר פשיטא כ"כ אע"כ בהכי פליגי לישני בלישנא בתרא
כשר ,דהרי בלא"ה מה שאמרו במתניתי איש פלוני ס"ל דנאמנת ג על אחרי ,ומוקמינ מתניתי מי
וכה הוא אינה נאמנת על אותו פלוני ,אלא נאמנת שיש לו ב מ"מ פוטר אשת אביו מיירי לכל הפחות
שנבעלה מאיש א' כשר וכמ"ש מ"ו הגאו בהפלאה בלא דיימא מעלמא ,דדוחק גדול לאוקמא בחבושי
ש ,מ"מ נאסרה לכה לכתחילה עד דאיכא רוב בבית האסורי וע"כ בלא דיימא מעלמא וא כ
