Page 599 - 4

‫‪Ë ˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫לסימ טז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫הש"ס ורמב" וטוש"ע רק אמה ואחיה‪ ,‬רק בשלטי‬ ‫)סימ מג( והוא דברי ריטב"א שבנימוקי יוס פרק‬
‫גבורי פרק בית שמאי )קז‪ ,‬ב אות ג( כתב שארי‬ ‫חרש )קיג( דבאי לה אח וא והבית די רואי‬
‫קרובי ‪ ,‬מ"מ הדי אמת‪ ,‬והא דפרטו חז"ל אמה‬ ‫שהקידושי ה לטובתה יכולי לקדשה קדושי‬
‫ואחיה‪ ,‬נ"ל על ידי דרבקה אחר מיתת בתואל‬ ‫מיאו ‪ ,‬וא אולי י"ל דזה לא מקרי קיימי קמי' דאי‬
‫השיאוה אמה ואחיה וא על גב דבת ג' שני‬ ‫ביד השליח ליל לבית די שבעיר ולפקח על עסקי‬
‫היתה ולא הגיעה לפעוטות‪ ,‬מ"מ היא היתה חריפה‬ ‫יתומי קטני ‪ ,‬מכל מקו בלאו הכי מבואר ופשוט‬
‫ביותר‪ ,‬ומש"ה נקטו אמה ואחיה וה"ה לקרובי ‪,‬‬ ‫שא לא היו לה קרובי היא עצמה יכולה לקבל‬
‫א לא קרובי כאד שבישראל שיש לו גואלי‬ ‫קדושי מיאו ‪ ,‬ואי נימא לזה צרי זמ ידוע‬
‫עד ראוב ראש שבטו‪ .‬יעיי ר"פ יש נוחלי )קטו‪,‬‬ ‫ולהרמב" )הל' אישות פ"ד( דוקא מבת י' ואיל ‪ ,‬וא‬
‫ב( ולא דמי לגזל הגר דב"ק )קט‪ ,‬א( דאמרינ עד‬ ‫כ הוי מצי למימר הכא בקטנה שלא הגיע זמנה לכ‬
‫יעקב‪ ,‬דהת אפשר הגזל הוא עצמו נשאר מ‬ ‫בשעת מנוי שליחות‪ ,‬וא"כ אכתי על ידי קרובי‬
‫השבט‪ ,‬אלא קרובי כמו א ואח‪ ,‬והיינו ז' עריות‬ ‫ואמה ואחיה נמי לכל הפוסקי יש זמ ידוע‪ ,‬דעכ"פ‬
‫מדאיצטרי לפוסקי לאשמועינ דיתומה בחיי‬ ‫קוד שהגיעה לצרור וזורקה‪ ,‬לכו"ע‪ ,‬אינה מתקדשת‬
‫אביה יכול האב לקדשה למיאו דלא גרע מא‬ ‫אפילו על ידי אחרי ‪ ,‬כדאמר רבא בסוגיא דג' מדות‬
‫ואח‪ ,‬יעויי ב"ש )ריש סימ קנה(‪ ,‬ואי סלקא דעת‬ ‫בקט ‪ ,‬ותליא בפלוגתת רמב" והפוסקי למעיי‬
‫כל הגואלי בכלל‪ ,‬אי ל גואל קרוב מאב‪ ,‬אלא‬ ‫וא"כ עכ"פ יש כא תפיסה עלי‪ ,‬אלא שכיו שכל‬
‫על כרח כנ"ל‪ .‬וא"כ הכא בנדו שלפנינו דמיירי‬ ‫הדבור ההוא לא נאמר ממני אלא ע"ד ואי להוסי‬
‫שאי לה א ולא אחד מהקרובי העריות רק ב'‬ ‫ועל דר רווחא דמילתא‪ ,‬ושפיר קא דחינא ליה‬
‫אחיות הללו ואפשר ששתיה היו קטנות ומי יקבל‬
‫קידושי'‪ ,‬ואזדה לה תפיסת פרמעכ"ת‪¯ÎÊ ˙"¢Ó] .‬‬ ‫בלאה"כ‪ ,‬ע"כ אי לדקדק אחריו‪.‬‬

‫‪.[Ê 'ÈÒ ‰ÈÚ˘È‬‬ ‫‡‪ Í‬מה שכתב פרמעכ"ת דברי" כתב ה"ה שאר‬

‫קרובי ‪ .‬אמת כ הוא‪ ,‬ואע"פ שלא נמצא בכל‬

‫„[ ‪ÊË ÔÓÈÒÏ‬‬

‫א יהיה רשאי לבוא בקהל ה' ונבדק פה על ידי‬ ‫‪˙"˘Î Ô ˘‰ Ș·Â ‚ÏÙÂÓ‰ ÛȯÁ‰ ·¯‰ È„È„È „·ÎÏ‬‬
‫רופא מומחה והגיד הרופא שהיה כא איזה נקב‬ ‫‪.È" χÂÈ ÛÒÂÈ '‰Ó‬‬
‫ונתרפא ואמנ לא היה יכול לידע בירור הדברי רק‬
‫שלפי דעתו כ הוא וכאשר שאלתי את הרופא א‬ ‫·‪ ÂÊ‬הרגע קבלתי מכתבו‪ ,‬ועל דבר האיש מאנשי‬
‫יהיה יכול להוליד ומענה בפיו שלפי דעתו כבר‬
‫נתרפא עד שיהיה ביכלתו להוליד והנה שאלתי את‬ ‫קהלתכ שהוא כרות שפכה האמת שנבדק פה‬
‫האיש הנ"ל מהיכ היה לו דבר זה בעטרה הגיד‬ ‫קהלתנו ולא התירו אותו עדיי וצויתי עליו שישלח‬
‫בתחלה כי נפל הכלי שעשה בו מלאכתו ונעשה כרות‬ ‫ג"ע מרופא מומחה דקהלתכ כי לפי דבריו לא‬
‫שפכה על ידי הכלי הזה ואחר זה חזר מדבריו והגיד‬ ‫נעשה כרות שפכה ע"י חתיכת הרופא או על ידי דבר‬
‫שעל ידי חולי נעשה כרות שפכה והיה נקב באותו‬ ‫אחר הגור לזה רק שמחמת חולי נתקלקל בשר‬
‫מקו עד שעל ידי זה היה החולי הול וגדול וכאשר‬ ‫עטרה ומתחלה היה נפתח על ידי חולי זה ואחר זה‬
‫שאל את פי הרופא מקהלתכ עשה לו תחבושת עד‬ ‫נתרפא קצת ע"י רופא והנה כ בא הג"ע מהרופא‬
‫שנתרפא ומ"מ עטרה והבשר שעליה נתכוו אלא‬ ‫דש בקיו חתימתכ והנה בשבוע הבע"ל אכתוב‬
‫שמתחלה היה בוש לומר שלסיבת חולי בא ועכשיו‬ ‫דעתי בזה אול כי איני במקומי והיה בבוא דברי ג‬
‫שראה כי הרופא הכיר בו הוא מדבר דבר האמת‪:‬‬ ‫כבודו והרב הגאו דקהלתכ יסכימו בזה והאיש‬

‫‪ ˙‡ÊÂ‬אשר עלה על לבי בראשית ההשקפה תחלה‬ ‫הלז יהיה מתו עדי בא דברי‪.‬‬

‫נבאר א ספק פ"ד וכ"ש אסורי לבא בקהל‬ ‫‪.ÔÈÈˢ ¯‡ ·˜ÚÈ‬‬
‫ה' מ התורה או מדברי סופרי או דליכא איסורא‬
‫כלל בספק פ"ד כיו דעיקר הטע דהחמירו בשתוקי‬ ‫‪Â˙·Â˘˙ ‰ÊÂ‬‬

‫‪ ‰Ê‬ימי בא לכא איש א' מאנשי קהלתכ וביקש‬

‫ממני להיות שמע"כ שלח אותו לכא לעיי‬
‫בדינו‪ ,‬להיות כי נעשה כרות שפכה בבשר העטרה‬