Page 601 - 4

‫‪‡Ò˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫לסימ טז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫ואיזה דבר גר לו‪ ,‬וגלל כ נ"ל דא לשטת רש"י‬ ‫דכא וממזרת ג"כ יכול לישא מספק שמא הוא באמת‬
‫אי כא רק פסול דרבנ בעל ידי חולי‪ ,‬ולכ בהא‬ ‫פ"ד ומותר בממזרת לדברי ר"י דאמר פצוע דכא‬
‫דקאמר הש"ס ד כ' גבי סריס אד ופרש"י דאיירי‬ ‫מותר בממזרת ויש כא ספק אחד הנוגע להחמיר‬
‫בידי אד ולא מחמת חולי‪ ,‬ותמהו על זה דהרי שיטת‬
‫רש"י דא על ידי חולי חשוב כמו בידי אד ולמה‬ ‫ולהקל על כ מחמירי בשניה ‪.‬‬
‫שינה רש"י טעמו בזה‪ ,‬ולפי מ"ש דלא איירי כא‬
‫מחמת חולי‪ .‬ובזה אתי שפיר דש דייק הש"ס מה‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬רבינו ז"ל פוסק כמא דאמר בירושלמי‬
‫דא בעלו קנה דחייבי לאוי ליבו רמיא מ התורה‬
‫ומהיכ דייק הא אי כא רק איסור דרבנ דספק‬ ‫דפצוע דכא אסור בממזרת ודאית ורק על‬
‫פצוע דכא אינו רק מדרבנ ולכ פרש"י דאיירי בידי‬ ‫הספקות לא גזרו עליו היינו מטע שכתבתי דלא‬
‫אד ממש‪ ,‬וז"ל רש"י סריס אד דקיי עלה בלאו‬ ‫שיי כא מעלת יוחסי ‪ ,‬ולשיטת הרמב" ליכא כא‬
‫דלא יבוא וכו' ולא סריס מחמת חולי דא"י ולא קיי‬ ‫תרתי דסתרי אהדדי בספק פצוע דכא דאמרינ דאינו‬
‫פצוע דכא ומותר בכשרה מאי אמרת הרי סתרי‬
‫עלה בלאו‪ ,‬וזה ברור ואמת בכונת רש"י‪.‬‬ ‫אהדדי דירצה לישא ממזרת זה אינו דהרי א א‬
‫הוא פצוע דכא אסור בממזרת מאי אמרת דירצה‬
‫‪ ‰ ‰Â‬מדברי הש"ע שכתב דעה ראשונה בסת דעל‬ ‫לישא שתוקית וא אינו פ"ד הרי אסור בשתוקית‬
‫הרי הא דישראל אסור בשתוקית אינו רק משו מ"י‬
‫ידי חולי חשוב פצוע ואחר זה כתב בש י"א‬ ‫וזה לא שיי בספק פצוע דכא שקרוב שלא יוליד‬
‫דעל ידי חולי חשוב ג כ פ"ד‪ ,‬נראה דסובר לעיקר‬ ‫ועוד דקל הוא שהקילו חז"ל עליו להתיר לפצוע דכא‬
‫דעל ידי חולי לא הוי פ"ד‪ ,‬והנה בירושלמי דפרקי‬ ‫הספקות ואי נחמיר בספק פצוע דכא לאסרו בקהל‬
‫אית תני בידי שמי כשר ואית תני בידי שמי פסול‬ ‫משו תרתי דסתרי אהדדי‪ ,‬ומהאי טעמא נמי כתב‬
‫מא דאמר בידי שמי ילי מ ממזר שהוא בידי‬ ‫רבינו שהתירו לפצוע דכא שישא מ הספקות והיינו‬
‫אד ואחר כ קאמר בירושלמי הוו בעי מימר בידי‬ ‫במקו דלא שיי עליו לאסור רק משו חשש‬
‫שמי כשר כריב"ב )דהיינו דקאמר כל שאי לו‬ ‫ממזרת ולא משו ביאת איסור דפצוע דכא בישראל‬
‫ביצה אחת הרי הוא כסריס חמה וכשר( אמר ר"א‬ ‫כגו שהיא גיורת ספק ממזרת וכדומה‪ ,‬וכ כתבו‬
‫לעול כרבנ הרי שעלתה בו חטטי מי מחכ בה‬ ‫הפוסקי ‪ ,‬ועיי בספרי ישועת יעקב‪ .‬וכיו דרק‬
‫או מסיית הרי הוא בידי אד כמו שהוא בידי שמי‬ ‫משו חשש ספק ממזרת באנו לאסור עליו הרי ליכא‬
‫ומזה דייק הרא"ש דעל ידי חולי חשוב בידי שמי ‪.‬‬ ‫כא מעלת יוחסי ‪ ,‬ואתי שפיר דברי הרמב" ואי‬
‫וראיתי להמפרש ספר הירושלמי שתמה על הרא"ש‬ ‫קושיא עליו מהא דמבואר בירושלמי דה דכל‬
‫בזה דאדרבה בירושלמי מבואר להדיא דעל ידי חולי‬ ‫האיסורי לבא בקהל מותרי לבא זה בזה איירי‬
‫מותר דהרי חזינ דמוקי לה דתני בידי שמי פסול‬ ‫בפ"ד לחד מא דאמר ומכל מקו מותר בספקות‪,‬‬
‫כגו שעלתה חטטי והוא מתחכ והוי בידי אד‬ ‫דש לה מא דאמר דפ"ד מותר בממזרת ודאית‬
‫אבל א שנכרת הוא מחמת חולי כשר לכולי עלמא‪,‬‬ ‫ויש כא תרתי דסתרי אהדדי‪ ,‬ורבינו דפ' כמא דאמר‬
‫ואי נימא דדעת הירושלמי הוא לאסור בידי שמי‬ ‫דפצוע דכא אסור בממזרת רק בספקות מותר אי כא‬
‫היינו מחמת חולי הוה ליה למימר בפשיטות דאיירי‬
‫מחמת חולי‪ .‬והנה לפי מ"ש דה דמחמת חולי ספקא‬ ‫תרתי דסתרי‪ ,‬ודוק היטב כי זהו דבר נחמד‪.‬‬
‫הוא א נעשה בגרמת האד א כ לפי מ"ש לעיל‬
‫דדעת הירושלמי דפ"ד מותר בממזרת וע"כ ס' פ"ד‬ ‫‪ ‰Ê·Â‬נ"ל במה דנחלקו הפוסקי א נעשה פצוע‬
‫אסור בבת ישראל לכ חשוב כמו תרתי דסתרי‬
‫אהדדי ואסור ועל כ א על ידי חולי אסור אבל‬ ‫דכא או כרות שפכה על ידי חולי אי חשוב‬
‫לדיד דקיימא ל דפ"ד ודאי אסור בממזרת אי כא‬ ‫כמו על ידי שמי ומותר לבא בקהל או כמו על ידי‬
‫שני צדדי דסתרי אהדדי כמש"ל מהראוי להתיר על‬ ‫אד ואסור‪ .‬ונראה לי דעל ידי חולי חשוב ספק פ"ד‬
‫דבאמת לכאורה קשה אי יהיה נחשב מה שנעשה‬
‫ידי חולי‪.‬‬ ‫על ידי חולי כמו בידי שמי ולמה יהיה גרוע מעל‬
‫ידי רעמי דכתב רש"י שחשוב בידי שמי וצ"ל‬
‫‪ ‰Ê·Â‬אמרתי בחדושי לפרש לשו הירושלמי אית‬ ‫דכיו דאינו יודע בבירור זמ מציאת העני שנעשה‬
‫פ"ד וכ"ש ואיזה דבר גר לו העני א הוא באמת‬
‫תני וכו' הא כריב"ב דאמר בעל ביצה א'‬ ‫בי"ש לכ מחמירי בספק מה שאינו כ בנעשה על‬
‫מותר הא כרבנ דבעל ביצה א' אסור ואחר זה קאמר‬ ‫ידי רעמי הדבר ידוע בבירור זמ ועני שנעשה פ"ד‬