Page 605 - 4
P. 605
‰Ò˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ לא Ì˙Á
הוא קנסי' לעשות גדר לפי צור השעה עכ"ל. מוכס שאי כול מוכסי וכו' אלא אפי' קטני
]‡'‡ ˙‡ Ì˘ ‚"‰Î·Â '‚ 'ÈÒ Ó"Á· ÔÈÈÚ :‰"·‰ שאינ לא בני זכות ולא בני חובה חשיבי כאב עצמו
[.'·Âוכל מי שיש לו עיני לראות ולב לדעת יבי ופסקינ לחיותיו חיות הנפש עד אשר ישוב אביה
מעצמו שכל הנשי שדעת קלה בראות שלא פגעה מדרכו הרעה ומ החמס אשר בכפיו וא יעמוד
מדת הדי בזונה מפורסמת כזו ולית דמשגח בה במרדו ונמצאו הבני חפשי בטלי מ התורה ומ
תלמדנה בנותיה עדי ואשה רעותה קנאה לאהוב המצות אי לדייני' חטא משפט מות והקולר תלוי
זרי ללכת אחריה ולחבק חק נכרי ועל כיוצא בצואר אביה שמעשיו הרעי ודרכיו המקולקלי
בזה כתב הרמב" ז"ל בפ"ב מה' ממרי וז"ל ב"ד גמרו לה א"כ דו מינה ואוקי באתרי א על ממו
שראו לחזק הדת ולעשות סייג כדי שלא יעברו הע הקל בשאד נתחייב בב"ד וסרב ולא השגיח ועבר
על ד"ת מכי ועונשי שלא כדי וכו' וכ א ראו על גזרת ב"ד כותבי עליו פתיחא ושולחי בכל
לפי שעה לבטל מ"ע או לעבו' על מצות ל"ת כדי קהלות שלא יקברו לו מת שיוציאו בניו מבה"מ
להחזיר רבי לדת או להציל רבי מישראל מלהכשל ואשתו מבה"כ כ"ש וק"ו בנ"ד שבדיני נפשות אנו
בדברי אחרי עונשי לפי מה שצריכה השעה כש עסוקי בערוה החמורה שכל באיה לא ישובו
שהרופא חות ידו או רגלו כל זה כדי שיחיה כלו והאשה הזאת לקללה בתו עמה צור מכשול ואב
כ ב"ד וכו' עכ"ל ומי לא ידע בכל אלה שכש שיש נג ומטמא האר בטמאת טומאה בוקעת ועולה
רשות לב"ד להמית מי שאינו חייב מיתה ולהרוג נקי ופערה פיה לבלי חק שיש ויש לחטט ולשרש
בדינו בלא עדי ובלא ראיה ברור' למגדר מילתא
ולהוראת שעה כ יכולי' להמית בניו עמו א נראה אחריה.
לדייני' שא"א לתקו הדור בלאו הכי דמה לי לחתו
אבר א' בשביל שיחיה כל הגו מה לי לחתו שני ˙‡Êועוד אחרת שעינינו הרואות אמרי שפר
ושלשה אברי כל דלא סגי בלאו הכי ומיתת בני עכ
לדעת רז"ל במדרש הריגה וט בעיר הנדחת יוכיחו קדושי אשר באר המה עמודי ההוראה
שנגמר דינ למיתה עפ"י הדבר למע ישמעו הע ספיר גזרת הלא בספרת שכדי לעשות סיג לתורה
ויראו ולא יזדו עוד והצלה דרבי עדיפא וא ב"ד מכי ועונשי שלא מ הדי כההי' דר' שמעו
שדברי אלו אינ מוסכמי כפי כל הפוסקי ' שטח שתלה פ' נשי באשקלו וכההיא דבעיא
ובמחלוקת שנוייה דאיכא מא דאמר בני עכ לא מוכסא וכההוא דרכב בשבת וסקלוהו וההוא דהטיח
מתו וט דעיר הנדחת לא לטבח ניתנו עכ"ז כלל אשתו תחת התאנה וסקלוהו בשביל שהיו פרוצי
גדול שנה לנו מוהר"ר בנימי זאב ז"ל בתשו' סי' בימי יוני ג שפתי דעת הרמב" ברור מללו בפ'
קי"ב וז"ל ואומר אני ההדיוט ודבר פשוט הוא שכל כ"ד מה' סנהדר' וז"ל יש לב"ד להלקות מי שאינו
דבר הנעשה לצור שעה ולגדור גדר אי ראוי מחוייב מלקות ולהרוג מי שאינו חייב מיתה וכו'
לדקדק בכל חלקי הדיני המקובלי אלא יש לנו וכיו שראו ב"ד שפרצו הע בדבר יש לה לגדר
ללכת אחרי ידיעת האמת וכל ב"ד וב"ד שבכל עיר ולחזק הדבר כפי מה שיראה לה עכ"ל ואפילו
ועיר בזה העני ה כמו ממלאי ב"ד וב"ד שאינ' לדעת בני שמואל בקיצור הסברות והדיני' סי' ב'
משועבדי' לכל דקדוקי תנאי כל הדיני' רק יש לה אות א' שחילק בי סנהדרי' באר לב"ד שבח"ל הרי
לדו כפי מה שירא' שיתייש' בו הציבו' עכ"ל ,אמנ' טובי העיר שהמחו רבי עליה יכולי לדו בח"ל
עכ"ז עדיי לא הגענו לחצי שיעו' המצטר כי מי דיני נפשות ודיני מכות ועונשי א נראה לה
לא ידע בכל אלה הראיו' כמה משונ' ביאה זו שבאו שצור השעה שהע פרוצי' בעריות ודני אות בי
לדו משאר כל הביאו' דעלמא דהת כל דאיכ' תקו מיתה בי עונש כ"ש לדעת המנהיר ודעימיה דס"ל
הרבי' וצור' השעה אפי' למ"ד שמותר לשפו ד פשוט להלכה ולמעשה שיש כח לב"ד אפי' בזמ
נקי ולהרוג צדיק בדי זה ורשע ממקו אחר לחיי הזה להעניש עונש מיתה מפני צור השעה אפי'
שעה הוא דלא חיישינ וא ממיתי' אותו אי מיתתו בשאר עבירות כמ"ש הוא ז"ל בתשובתו סי' קל"ח
מיתת עול אבל הכא איכא חיי עול וכרת הנפש ואי ל פריצות בעריות וצור שעה גדול מנ"ד
דעדי א ע"י נדוי הא יסורו ח"ו הבני מאחרי לדעתו ז"ל שכתב ש כדברי' האלה וז"ל אבל היכי
ה' ותכרתנה ב"מ ד' נפשות ותשרשנה מאר החיי' שיגיע מזה פרצה לרבי אפי' היכי שלא היה פרו
בה כבר אלא אותו יחיד לבדו אלא שע"י שלא
יענישוהו יגרו שיהיו רבי פרוצי' באותה עבירה
או יגיע מזה הזיק ופרצה לרבי כיו שצור רבי
