Page 610 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪Ú‬‬

‫בחולי מכל הני דאזלינ בתר חזקה‪ .‬דהת בחולי‬ ‫רובא ונתחזקו בעיר לאב וב הוי חזקה ברורה דלא‬
‫לאו בחזקה שהוחזק' בעיר מיירי אלא בחזקה‬ ‫גרע נתחזקו עפ"י הרוב מנתחזקו עפ"י דיבור לבד‪.‬‬
‫דמעיקרא‪ .‬וחזקה דמעיקרא גרוע הרבה מחזקה‬
‫שהוחזקה בעיר‪ .‬דחזקה דמעיקר' לא מהני לעני‬ ‫‚( ‪ Ê"ÙÏÂ‬מיושב מה דמקשי העול בסנהדרי גבי‬
‫מיתה דהא בספק גירושי לא קטלינ לה‪ .‬א דיש‬
‫לה חזקת א"א חזקה דמעיקר'‪ .‬והירושלמי דאמר‬ ‫נסקלי בנשרפי שנתערבו ידונו במיתה‬
‫דאזלי' בתר חזקה ממכה אביו משו דמשמע לי'‬ ‫הקלה דממיתה למיתה לא אזלינ בתר רובא‪ .‬וא"כ‬
‫דמיירי א בבא מאר מרחקי ולא ראינו כלל‬ ‫גבי בת כה בשריפה היכא משכחת לה דלמא לאו‬
‫הנשואי וליכא רוב' דרוב בעילות אחר הבעל‪ .‬דהא‬ ‫אביה הוא וחייבת חנק ולא אזלינ בתר רובא לעני‬
‫לא ראינו כלל הנשואי ‪ .‬וע"כ דאזלינ בתר חזקה‬ ‫מיתה חמורה‪ .‬ולדברינו א"ש דהת נמי לאו מטע‬
‫שנתחזקו בעיר לאב וב ‪ .‬ומזה נתבאר דאיתתא דא‬ ‫רוב הוא‪ .‬אלא כיו שנתחזקה כ שהיא בת כה‬
‫שרי'‪ .‬ויש לי עוד להארי ‪ .‬א אי הזמ מסכי‬ ‫שורפי וסוקלי על החזקות‪ .‬וכ בהא דקיי"ל דאי‬
‫הולכי בממו אחר הרוב והרי מצינו שמוציאי ע"י‬
‫עמדי‪.‬‬ ‫הרוב‪ .‬כגו שור שנגח שור חבירו‪ .‬ודלמא טריפה‬
‫הוא‪ .‬וכ ירושת הבכור‪ .‬ובכמה מקומות לאי מספר‪.‬‬
‫‪‡ÒÈÏ ˜"˜„ „"·‡‰ ‡È¯ËÒ ˜"ÙÂÁ ·˜ÚÈ '˜‰‬‬ ‫א"ו ס"ל שהוחזק בעיר שהוא כ עדי מרוב‪ .‬וא‬
‫]˘‪[‡È 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"„ÓÁ ˙"Â‬‬ ‫לעני ממו יכול להוצי' ממנו עי"ז‪ .‬והא דלא ילפינ‬

‫‪‡Ó ÔÓÈÒÏ [Á‬‬

‫הוא החזקה שאי לו אחי ‪ ,‬כבר כתב מר הרא"ש‬ ‫˘‪,Â˙„ÂÒÈ ˘„˜ ȯ¯‰· ,Â˙ ˘Ó ‰ÓÈÏ˘Â ÂÓ˘ ‰ÓÏ‬‬
‫ז"ל בתשובה כלל נ"ב סימ ה'‪ ,‬באשה אחת שנשאת‬ ‫‪ÛȯÁ Ï„‚Ó ÊÂÚÓ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ È„È„È ȷ‰‡ „·Î‬‬
‫בצרפת לאיש אחד מאשכנז ודרה עמו כמה שני ‪,‬‬ ‫‪˙"˘ „·Π,˙¯‡Ù˙Ï Á·˘Ï χ¯˘È· ÌÒ¯ÂÙÓ È˜·Â‬‬
‫ולא נודע ולא נשמע מעול שיש לו אח‪ ,‬ואח"כ בא‬ ‫˜‪Â˙„ÚÏ ˜„ˆ ‰¯ÂÓ Ó"Ó ,È" ‰ÓÏ˘ ¯"¯‰ÂÓ ˘„Â‬‬
‫אחי האשה ואמר שראה באשכנז אחד שהיה אחיו‪,‬‬
‫והתירה הרא"ש ז"ל‪ ,‬דמה שדרה ע בעלה כמה‬ ‫‪.Â"ˆÈ „‡¯· ‰¯‡ÂÙÓ ‰Ï‰˜· ÔÂ¯Â˘È ˙„Ú‬‬
‫שני רצופי ולא נשמע כלל שיש לו אח‪ ,‬הוי הוחזק‬
‫שאי לו אחי ‪ ,‬ואי ע"א נאמ להוציאה מחזקתה‪.‬‬ ‫·‪ ÌÂÈ‬וי"ו עש"ק העבר הגיעני תשובתו הרמתה‬

‫‪ Ë"ȯ‰ÓÂ‬בתשובה סימ פ"ב ש בעובדא דידיה‪,‬‬ ‫בנידו השאלה‪ ,‬באשה שמת בעלה ולא‬
‫נשמע מעול שיש לבעלה אח‪ ,‬ועתה אחרי מיתת‬
‫באחד שאמר בשעת נשואי שאי לו‬ ‫בעלה העידה חמותה‪ ,‬שיודעת שזה נו" שנה בעת‬
‫אחי ‪ ,‬ותיכ אחר הנשואי בא אחד מאנשי עירו‬ ‫נשאה בעלה היה לו ב מאשה אחרת‪ ,‬וכאשר הכהו‬
‫והעיד שיש לו אח‪ ,‬כתב עלה וזה לשונו‪ ,‬ולא דמי‬ ‫אז אביו אז ברח הב מאביו‪ ,‬ולא נודע ממנו עד היו‬
‫לתשובת הרא"ש‪ ,‬דשאני הכא דתמול בואו והיו‬ ‫הזה זה ער נו" שנה‪ .‬ורו"מ הארי ש בתשובה‪,‬‬
‫נשא אשה וכמעט שעבר נתגלה הדבר‪ ,‬ואימתי‬ ‫ופלפל ש בדברי חכמה‪ ,‬והראה פני לכל צד‬
‫נתחזק זה שאי לו אחי ‪ .‬ונראה מדבריו ז"ל שמחלק‬ ‫להתיר האשה העלובה‪ ,‬ועתה שאל ממני מעלתו‬
‫בי היכי שישבה ע בעלה כמה שני כהאי עובדא‬ ‫להודיעו חוות דעתו‪ .‬וא אמנ נפלאתי הלא עיר‬
‫דהרא"ש‪ ,‬דזה מיקרי מוחזק שאי לו אחי ‪ ,‬ואי עד‬ ‫בראד עיר גדולה לאלקי מלאה חכמי ‪ ,‬ומדוע בחר‬
‫אחד נאמ לאוסרה‪ ,‬ובי היכי שלא עבר זמ מה‪,‬‬ ‫בי‪ ,‬מה כחי וחילי‪ ,‬אול בכל זאת יע כבר שלח‬
‫ותיכ אחר הנשואי בא אחד והעיד שיש לו אח‪,‬‬ ‫אלי‪ ,‬וג האשה הפצירה בי מאוד‪ ,‬אשיבהו בקצרה‬
‫כעובדא דידיה‪ ,‬דזה לא מיקרי מוחזק שאי לו אח‪,‬‬ ‫מה שנוגע לדינא‪ ,‬כי עתה לעת זקנותי קשה עלי‬
‫מאוד להארי בפלפולי ‪ ,‬ורו"מ ידי אותי לכ‬
‫דהא לא נתחזק עדיי ‪ ,‬ונאמ עד אחד לאוסרה‪.‬‬
‫זכות‪ ,‬וזה החלי‪.‬‬
‫‪ ˙Ó‡·Â‬זה חילוק ישר וברור לפענ"ד‪ ,‬דהא מבואר‬
‫˙˘‪ :‰·Â‬לפענ"ד אתתא דא שריא‪ ,‬דכללא הוא דכל‬
‫בש"ע )סימ יט סעי ב( בשני שבאו‬
‫ממדינת הי והחזיקו עצמ בשאר בשר‪ ,‬א הוחזקו‬ ‫שהוחזק שאי לו אחי אי עד אחד נאמ‬
‫בעיר שלשי יו הרי זו חזקה‪ ,‬והרב ב"ש ש נקט‬ ‫לאוסרה‪ ,‬וא הוחזקה באחי אי עד אחד נאמ‬
‫להתירה‪ ,‬כי נגד החזקה אי עד אחד נאמ ‪ ,‬אול מה‬