Page 611 - 4
P. 611
‡Ú˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ מא Ì˙Á
הרוב הוי חזקה ברורה ,דלא גרע נתחזקו עפ"י הרוב בלשונו זמ מרובה ,ושורפי וסוקלי על חזקה זו,
מנתחזקו עפ"י דיבור לבד ,וזה ברור. דנחזק בעיר הוי חזקה גמורה ,וג ע"א אינו נאמ
להוציא מחזקה הזאת ונראה להביא ראיה מ הש"ס
Ê"ÙÏÂמיושב מה דמקשי העול מסנהדרי )פ ,ב(, דזהו חזקה גמורה ,דהנה הרמב" בפ"א מהלכות
איסורי ביאה )הלכה כ( כתב וז"ל ,מי שהוחזק בשאר
שכתבו התוס' )ד"ה נסקלי בנשרפי ( גבי בשר בעיר למ"ד יו וכו' שורפי וסוקלי וכו',
נסקלי ונשרפי שנתערבו ידונו במיתה הקלה, וראיה לזה ממה שדנה תורה מכה אביו וכו' עכ"ל.
דממיתה למיתה לא אזלינ בתר רובא .וא"כ בת כה וכבר תמהו עליו רבי וכ שלמי .דהרי בחולי )י,
נשואה בשריפה היכי משכחת לה ,ודלמא לאו אביה ב( גמרינ ש חזקה ממקו אחר ,וממכה אביו
וחייבת חנק ,ולא אזלינ בתר רוב לעני מיתה גמרינ דאזלינ בתר רובא ,ואמאי שבק גמרא דיל ,
חמורה .ולדברינו א"ש ,דהת נמי לאו מטע רוב ותפס בשיטת הירושלמי )קדושי פ"ד הלכ' י(.
הוא ,אלא שנתחזקה בעיר שהיא בתו ,שורפי על
החזקה .וכ בהא דקיי"ל דאי הולכי בממו אחר ‰ÓÂשנראה לי בישוב הדבר ,הוא כ .דהנה
הרוב ,והרי מוציאי ממו על ידי הרוב ,כגו שור
שנגח שור חברו ,ודילמא טריפה הוא ,וכ ירושת בסנהדרי פרק ב סורר ומורה )סט ,א( שקיל
הבכור ,ובכמה מקומות לאי מספר ,והרי אי הולכי ש בגמרא ,אי אזלינ בתר רובא בדיני נפשות,
בממו אחר הרוב .אלא ודאי כל שהוחזק בעיר והוכיחו מעד אחד אומר בשני בחודש ואחד בג',
שהוא כ עדי מרוב ,וא לעני ממו מהני להוציא עוד הוכיחו ש ממתניתי דפחותה מבת ג' שני ,
מזה ע"י .והא דלא ילפינ בחולי מכל הנ"ל דאזלינ ודלמא איילונית הוא והא מומתי ,ודחי בבא עליה
בתר חזקה ,דהת בחולי לאו בחזקה שהוחזקו בעיר אביו .דעדיי קשה למה דלמא לאו אביו הוא ,ובע"כ
מיירי ,אלא בחזקה דמעיקרא ,וחזקה דמעיקרא גרוע מטע רובא הוא ,וממילא דא בד"נ אזלינ בתר
הרבה מחזקה שהוחזקה בעיר ,דחזקה דמעיקרא לא רובא ,והוא תמוה מאוד .עוד יש לתמוה דמאי ס"ד
מהני לעני מיתה ,דהא בספק גירושי לא קטלינ דש"ס ,דאמאי לא ניזול בתר רובא בדיני נפשות ,והא
לה ,א דיש לה חזקת אשת איש מעיקרא. בחולי גמרינ דאזלינ בתר רובא ממכה אביו ,והא
והירושלמי דגמר דאזלינ בתר חזקה ממכה אביו
ואמו ,דמשמע ליה דמיירי א בבאו מאר רחוקה הת דיני נפשות הוא דנהרג על ידי הרוב.
ולא ראינו כלל הנשואי ,וליכא רובא דרוב בעילות
אחר הבעל ,דהא לא ראינו כלל הנשואי ,וע"כ ÍÎÏנראה לי מכח קושיות אלו הוכיח הרמב" ז"ל
דאזלינ בתר חזקה שנתחזקו בעיר לאב וב . דינו ,והוא דנראה להרמב" ז"ל ,דהרי חזינ
דשורפי וסוקלי על החזקות ,ואפילו בשני שבאו
Ê"ÙÏÂנתבאר דחזקה שהוחזקה בעיר ,הוי חזקה ממדינת הי ולא נתחזקו רק עפ"י עצמ ,הוי חזקה,
משו דנתחזקו כ בעיר שלושי יו שזה אב וזה
גמורה לכל הדברי שבעול ,בי לדיני בנו ,וא"כ אתי שפיר דלא הוי מצי להביא ראיה
ממונות בי לדיני נפשות .ומעתה א חקרו ודרשו ממכה אביו דאזלינ בתר רובא ,דיש לומר דהת
היטב לכל בני העיר ,ואמרו שלא שמעו ולא ידעו מיירי דוקא היכי שהוחזק בעיר שלשי יו לאב וב ,
מעול שהיה לר"ד חותנו של האשה עוד ב ,הוי ומטע חזקה הוא דאתינ עלה ,ולזה מייתי ראיה
חזקה שאי לו אחי ,ואי ע"א נאמ לאוסרה מעד אחד אומר בשני וכו' ,דהת ליכא חזקה כלל,
ולהוציאה מחזקה שהוחזקה בעיר .וכ כתב הרא"ש וע"כ מטע רוב הוא ,וכ במתניתי דפחותה מבת
ז"ל בתשובה ,וכ הסכי מהרי"ט ז"ל בעצמו ,דהיכי ג' שני דליכא חזקה ,ודחי הש"ס בבא עליה אביו,
שדרו האיש והאשה יחד בעיר כמה ימי ושני ,ולא ומטע חזקה אתינ עלה ,שהוחזקו בעיר שלשי יו
נודע ולא נשמע שיש לו אח ,הוי חזקה גמורה שאי לאב וב .ואמנ בש"ס דחולי שפיר גמרינ ממכה
לו אחי ,ומטע שהוחזק כ בעיר .רק בעובדא אביו דאזלינ בתר רובא ,ול"ל דהת מטע חזקה
דמהרי"ט דמיירי שמקרוב באו ונשא אשה ותיכ לבד הוא דאתי עלה ,דאי לאו דקי ל דאזלינ בתר
נתגלה הדבר ,ועדיי לא נתחזקו בעיר שאי לו אחי רובא ,ג חזקה ברורה לא הוי ,דהא מספק נתחזקו
שלא שהה עמה שלשי יו אפילו ,ובזה כתב בעיר לאב וב ,דמנא ידעו בני העיר להחזיקו ,והוי
מהרי"ט דע"א נאמ משו שלא הוחזק בעיר ,אבל חזקה שלא נתבררה רק מספק ,ואי זה חזקה ,אלא
רצה לדו ש להתיר מטע חזקת היתר חזקה ודאי דאזלינ בתר רוב ,ונתחזקו בעיר לאב וב עפ"י
דמעיקרא שאמר אי לו אחי ,וא היה מת תיכ