Page 613 - 4
P. 613
‚Ú˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ מב Ì˙Á
ۯˈ‰· Èעדות חמותה שלשה הגדת עדות גמורה ולא חמי' מיית והא דקאמרה הכי כדי לקלקלה
חמות' קא מכוונה הרי לנו דא היינו יודעי בבירו'
וא דבעדות נשי אי מקו לתורת שבעלה מיית ואינה עוד חמותה היה כשרה להעיד
עדות של שני עדות כשרי וכמו שאמרו מאה נשי וכ כתבו ש בתוס' ד"ה דאי לאו גזרה דשמא תנשא
כחד גברא בכ"ז הרי בנ"ד אי אנו צריכי רק בחזקה חמותה לשוק .קוד שתנשא כלתה היינו באמת
בעלמא סגי וכמו שמבואר בהדיא ברש"י קדושי סומכי על עדות כלתה שתנשא חמותה עפ"י עדותה
ס"ד אהא דמוקי ש בש"ס דמוחזק ל האי גברא של כלתה ומשו שלא תשיב להיו' חמותה עוד וכ"כ
באחי וז"ל רש"י ש לאו שיש עדי בדבר אלא קול ש המהרש"א להוכיח כ מדברי הגמרא דהיכי
בעלמא כ שמענו עיי"ש ולעני להחזיק חזקה ע"י דאינה חמותה עוד כשרות להעיד זע"ז וכ"כ הכ"מ
הגדה ודאי הגדת אנשי ונשי שוי ה והרי כל בפ"י הל' גירושי הלכה י"ו וז"ל והא דכתב רבינו
חזקות שמצינו בש"ס המוחזק רק ע"י הגדה אי ועדיי הוא קיי ללמדנו א ברור שמת בעלה של
הכוונה ע"י הגדת עדי כשרי דא"כ לא היה חזקה זו והלכה ונשאת לאחר נאמנות אלו להעיד שמת
בעלה האחרו ולא חיישינ שמתו שנאתה יעידו
רק עדות גמורה. כדי לקללה שאינה חשודה להעיד שקר .אלא
להפריד בינה לבינה עכ"ל הכ"מ הרי לנו בפירוש
‰Ï„‚ ·Èמזו מבואר בש"ס בהדיא דהוחזקה נדה דא בצרות א שהיא שנאה בצערה דגופה בכ"ז
נאמנות להעיד זו לזו כשנתרחקו וכ"ש שנאת חמותה
בשכנותי' בעלה לוקה עליה משו נדה דאינו רק צערא דממונא וכ"כ הב"ש סימ קנ"ח
וכ פסקו הרי" והרמב" והטור והש"ע לפסק סעי י"ז ס"ק ג' דחמותה א יבמה כשרה להעיד
הלכה הרי אנו רואי שמחוייבי מלקות עפ"י חזקה ועיי מ"ש סימ קנ"ח סעי י"ז ס"ק י"ב ג
שהוחזקה עפ"י הגדת נשי ובאמת אנו רואי בירושלמי פרק בתרא דיבמות משנה ח' מבואר
בהנוסח' הכתובה לפנינו בהגהת ש"ע אה"ע סימ בהדיא דדוקא היכי שהיה עיקר עדות כלתא על
קנ"ז ס"ו נאמר ש דא קרוב מעיד עליה שהוא מיתת חמי' אז אינה נאמנת על חמותה אבל כל כמה
אחיו אינו נאמ דזה מורה דקרובי היינו שני או דלא מוכחא מלתא הכי מעדותה נאמנות ג על
שלשה נאמני להחזיקו באח וא דהב"ש כתב ש חמותה ולא חייש לגזרה המובא בתוס' שהבאתי
בס"ק ח' בש הד"מ דהנוסחא היא קרובי היינו ותמי' לי' על התוס' שנעל מאור עיניה דברי
משו דקשה לו כיו דכבר הובא דע"א אינו נאמ הירושלמי אלה .אמנ עכ"פ דבר זה ברור בגמרא
כמ"ש דקרוב אינו נאמ ול"ל למינקט די קרוב כלל בבלי וירושלמי ותוספת .וכ"מ והמהרש"א והב"ש
וזאת הכריחו לגרסא דקרובי ואול הרואה בציוני דבנ"ד עדות חמותה כשרה היא הרי לנו עד אחד
באה"ג יראה ש שכתב אהא דקרוב אינו נאמ היינו כשר על הנער אבלי הזה אחי המנוח ר' צבי הנ"ל
שהמעשה היה בתשובת הרא"ש כ דהעד שהעיד בעל האשה חיי' רחל הנ"ל ולפי עדות זו האשה
שהוא אחיו היה קרוב ובאמת ג בעובדא דתשובות
הרא"ש לא היה ש רק קרוב אחד אבל שני קרובי זקוקה ליב אבלי הנ"ל.
לא נאמר בהרא"ש כלל שלא יהיו נאמני א אמנ
א לדעת הב"ש דהנוסחא הוא קרובי בכ"ז היינו ÂÈ˘ÎÚ .Ëבאנו לדו על עדות שתי הנשי
דוקא בהדי המובא בש"ע אשר עליו קאי הג"ה זו
דהיינו שהקרובי מעידי על אחד שבא לפנינו ואמר שהעידו בגדל מה שראו בקטנ ולפי
שהוא אחיו של המת והקרובי מעידי עליו ג"כ המבואר בפי' בתה"ד בפסקי וכתבי סימ ר"
שהוא אחיו דבזה שפיר מסתבר לומר דכיו שזה בש הא"ז הביאו הח"מ סימ מ"ז ס"ק "ה מהני
שהקרובי מעידי עליו שהוא אחיו עומד לפנינו עדות הקטני בעדות אשה לכל חומרא היוצא
ואנו רואי דאינ נמצאי לפנינו שו עדי כשרי מעדות אפי' כשהעידו אחר זמ מרובה מכ"ש
להעיד עליו שהוא אחיו ע"כ שפירש סברא לומר כשהעידו בגדל מה שראו בקטנ וע"ש בח"מ שכתב
דאי אנו משגיחי לעדות הקרובי דהלא זה ש בפי' דא להכחיש עדות כשרה שהוא לקולא
שהקרובי מעידי עליו הוא לפנינו ואנו רואי מהני בעדות אשה הקטני לחומרא ומכ"ש בנ"ד
דבכל זאת אי עדי נמצאי עליו ולחשש עדי דאי שו הכחשה נגד שתי נשי אלו דודאי מהני
כשרי שיבאו אח"כ אי אנו חוששי דא"כ אי
העדות שלה לחומרא הרי לנו:
לדבר סו משא"כ ‚Èא הקרובי מעידי על המת
