Page 592 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜ ·‬

‫אבל לפי סברת הנוב"י ז"ל שאינו פטור אלא מאותו‬ ‫מטראני‪ ,‬ותי' ג"כ מה שיש לתמוה על הרמב"‬
‫מצוה שהוא משתגע בעשייתה אי זה פטור‪ ,‬מחוייב‬ ‫דקאמר טעמא דפסול לעדות משו דפטור מ המצות‬
‫הוא אלא שאינו יכול‪ ,‬הכי יאמר מי שנקטעו ידיו‬ ‫תיפוק לי' משו דלא הוה בר דעת‪ ,‬וחידש הגאו‬
‫פסול לעדות לפי שאינו במצות תפילי ‪ ,‬כנלע"ד‬ ‫נוב"י ז"ל דג הרמב" מודה לשי' רבנו אביגדור‬
‫דמה"ט לא נהירא לי' לאאמ"ו זצ"ל סברת הגאו‬ ‫ומהר"ש דהני תלתא דברייתא דוקא קתני דבחדא‬
‫נוב"י ז"ל‪] .‬עי' בפרמ"ג בפתיחה כוללת בריש חלק‬ ‫מהני מיחשב שוטה לכל דבר‪ ,‬אפי' לדברי שהוא‬
‫פיקח בה ומדבר בה בהשכל‪ ,‬אבל בשוטה לדבר‬
‫השני[‪.‬‬ ‫א' שאינ מאות הדברי המוזכרי בברייתא נהי‬
‫דלא הוי שוטה לכל דבר מ"מ לאותו דבר ודאי הוי‬
‫‡‪ Ì Ó‬ג דברי אאמ"ו זצ"ל ]ש [ משו שאינו‬ ‫שוטה ופטור מ המצות התלוי באותו דבר שמשתטה‬
‫בו‪ ,‬וכ איננו בעונש א עובר עבירה בדבר‬
‫בהזמה שאי לקיי בו ועשית לו כאשר‬ ‫שמשתטה בו‪ ,‬למשל המשתטה וזורק אבני ומשבר‬
‫זמ דאי לענשו עכ"פ לא זכיתי להבי ולא נתקבל‬ ‫כלי ‪ ,‬נהי דלא הוה שוטה לכל דבר כיו שאינו‬
‫על לבי שתהיה זאת כוונת הרמב" ‪ .‬והנלענ"ד‬ ‫משתטה באחד משלשה דברי השנוי בגמרא מ"מ‬
‫שהעיקר כדעת הב"י דהרמב" ס"ל דאלו השנויי‬ ‫אפילו יזרוק אבני בשבת מרשות לרשות או ישבר‬
‫בברייתא לאו דוקא ולא נקטה הברייתא אלא‬ ‫כלי יהיה פטור וכ כל כיוצא בזה‪ ,‬וס"ל להרמב"‬
‫לדוגמא‪ ,‬וה"ה לכל כיוצא העושה דברי זרי‬ ‫כיו שפטור עכ"פ ממקצת מצות התלוי באותו דבר‬
‫המורי שאי אד שלא נטרפה דעתו עושה כ ‪ ,‬ע"כ‬ ‫שמשתטה בו ממילא פסול לעדות דגז"ה הוא כל מי‬
‫לא הזכיר הרמב" בשו מקו סימני הנזכרי‬ ‫שאינו אחיו בכל המצות פסול לעדות וה"ט דפסול‬
‫בברייתא‪ ,‬וג פה עשה בהשכל והביא ג' דברי‬ ‫עדות אשה ועבד‪ ,‬יעי' בתשו' ח"ס לאאמ"ו מאוה"ג‬
‫אחרי דומי וקרובי להנזכרי בברייתא‪ ,‬היינו‬ ‫ז"ל באהע"ז חלק ב' סי' ד' ]ד"ה והנה וכו'[ דמייתי‬
‫זורק אבני ושובר כלי והול ערו ‪ ,‬ועל אלו קאמר‬ ‫לסברא זו בש הגאו נוב"י זצ"ל ולא נהירא‬
‫לא שיהיה צרי לעשות שלשת ביחד אלא אפי'‬ ‫לאאמ"ו זצ"ל סברא זו ולא פירש מפני מה לא נהירא‬
‫עושה דבר א' מהדברי כולל בזה ה דבר אחד‬
‫מהדברי הנזכרי או שו דבר כיוצא בה ‪ ,‬שחזקה‬ ‫לי'‪.‬‬
‫על אד שאינו עושה דבר זה תמיד א לא שנטרפה‬
‫דעתו‪ ,‬וכל שנטרפה דעתו פטור הוא מכל המצות א‬ ‫‪ „"ÚÏÂ‬פשוט דלא נהירא לי' כיו דהרמב" קאמר‬
‫על פי שהוא שואל ומשיב כהוג וחזינ לדעתיה‬
‫פיקח וחרי בכל העניני ‪ ,‬מ"מ כ היא ההלכה מי‬ ‫סת בדבר א' מ הדברי והא הרבה דברי‬
‫שאי דעתו שלימה‪ ,‬אינו בכלל חיוב המצות כמו‬ ‫יש שאפשר שישתטה בו השוטה ואי מצוה תלויה‬
‫שהקט פטור אעפ"י שהוא חרי בכל דבריו ונראה‬ ‫באותו הדבר‪ ,‬ועוד הסברה בעצמותה לא נ"ל כלל כי‬
‫כגדול‡ לא מפני שאנו אומרי שמא כש שהוא‬ ‫בדבר שנשתטה בו לא שיי לומר שהוא פטור‬
‫משתטה בדבר זה כ משתטה בדבר אחר‪ ,‬אלא‬ ‫ממצוה זו‪ ,‬אלא שהוא אנוס בדבר הזה ואינו יכול‬
‫אפילו אנו רואי בחוש שהוא משכיל על דבריו מ"מ‬ ‫לקיי מצוה זו וכ א עובר עבירה פטור מפני שהוא‬
‫הוא פטור‪ ,‬אפילו א הוא בעצמו שואל א הוא‬ ‫אנוס כמו שכפאו שד או רוח רעה לדבר הזה‪,‬‬
‫מחויב במצות תפילי או ציצית אנו אומרי לו פטור‬ ‫בשלמא אי סבירא לי' להרמב" המשתטה לדבר‬
‫אתה לפי שדעת מטור ואתה זורק אבני ושובר‬ ‫אחד פטור מכל המצות אפילו בדברי שהוא פיקח‬
‫כלי וכיוצא‪ ,‬וכ ס"ל להרמב" לעני פסול עדות‬ ‫בה שפיר נוכל לומר שבזה הצד שהוא פטור אעפ"י‬
‫כל שעושה מעשי המורי שנטרפה דעתו אעפ"י‬ ‫שהוא משכיל על הדבר אלא דרחמנא פטריה והוה‬
‫שאנו יודעי בבירור גמור שהוא משכיל על דבר‬ ‫כמו עבד ואשה וגרוע מה שהרי פטור מכל המצות‪,‬‬

‫‪„ ÔÓÈÒÂ · ÔÓÈÒÏ‬‬
‫‡‪‰ÏÈÏ· È„ÈÁÈ ‡ˆÂȉ ‰Ë¢ ‰Êȇ ¯"˙ ·"Ú '‚ Û„ ‰‚È‚Á 'ÒÓ· Ô ÈÒ¯‚ :Ï"Ê ,¯˙ÂÈ ¯È·ÒÓ Ì¢¯Ï Ï"Ê ¯·ÁÓ‰ ÏÈÁ˙‰˘ ÔÈ‚ÂÒ· 'ÈÁ‰Ó Ú˘·Â .‬‬
‫‪Û‡ Ô˘„ ‡ÈÓ„ ‰Ë¢ ˘ „ ÈÙÏ ‰Ê·  ÂÂ΄ ÁÈÎÂÓ ‰Ë¢ ‰Êȇ ¯ÂÚ˘ ˙˙Ï ÌÈÓÎÁ ¢˜·„ ‡‰ ‰ ‰ .Â˙ÂÒÎ Ú¯˜Ó‰Â ˜"‰·· ÔωÂ‬‬

‫‪Ï˘ ÔÈ˘Â„˜Â ÔÈ˘Â¯‚ ÂÈ È ˜ ‰˘ÚÓ Ôȇ ˙ˆӉ ÏÎÓ ¯ÂËÙ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ·Ï ȯ˜Á ÈÏ„‚ Է‡¯ ˙‚ÏÙÏ ÚÈ‚‰Â ‰·Á¯Â ‰ÏÂψ Â˙Ú„ Ô ÈÊÁ„ ÈÙ ÏÚ‬‬

‫‪Â È ˜ Ôȇ ˙ˆӉ ÔÓ ¯ÂËÙ Ê"‰ ‰Ë¢ ‡¯˜ ˘ Ï·‚Ï Â˙Ú„ ÛÂ¯Ë ¯ÂÚ˘ ÚÈ‚‰˘ ÈÓ ¯ÓÂÏ ÌÂ˜Ó Ïη ¯Ó˙‡ È Â‚ ȇ‰Î· ‰Ë¢ ÔÈ„‰ ‡Â‰ ,ÌÂÏÎ‬‬
‫˜ ‪Ôȇ ÔÈ˘Â„˜ ÂÈ˘Â„˜ Ôȇ ˂ ÂË‚ Ôȇ Ó"Ó ‰Ó¯˙ ˙ÂˆÓ Â‡ ÔÈ˘Â„˜ Ë‚ ÔÈ Ú· Ô‚ΠÔÈ Ú Â˙‡· ¯·„È ˙Ú„·Â ÔÈ·Ó ÏÈÎ˘Ó ‡Â‰˘ È"ÙÚ‡ ÔÈ‬‬

‫˙¯‪.Ï"ÎÚ 'ÂΠÂ˙ÂÒÎ Ú¯˜Ó ‰ÏÈÏ· È„ÈÁÈ ‡ˆÂÈ ˜"‰·· ÔÏ˘ ¯ÂÚ˘ ‰Ê ¯Ӈ ,‰Îω ‡È‰ Í΢ ˙ˆӉ ÏÎÓ ¯ÂËÙ ‡Â‰Â ‰Ó¯˙ Â˙ÓÂ‬‬