Page 106 - 30322
P. 106

‫פרק ‪7‬‬

‫״אני לא סתם לוקח אותך למיטה‪.‬״ ת׳יאו אוחז בי מתחת לבתי השחי‬
‫ומושך אותי למעלה‪ ,‬כך שאני מתנשאת מעליו שעה שהוא נותר על‬
‫הרצפה בסמוך אל כפות רגליי‪ .‬הוא שולח את ידו לפנים‪ ,‬נושא אליי‬
‫את מבטו ועוטף את כף ידו סביב קרסולי‪ .‬גופי מיטלטל באלימות‪,‬‬
‫להבות מתלקחות במעלה רגליי ובוערות בחזה שלי‪ .‬אני צריכה לאחוז‬
‫בכתפיו‪ ,‬אני זקוקה לתמיכה‪ ,‬אך בעודי מרימה את זרועותיי כדי לאחוז‬
‫בכתפיו‪ ,‬ידיו של ת׳יאו נשלחות בחטף ואוחזות בפרקי כפות ידיי‪ .‬הוא‬
‫מביט בפניי המבולבלות שעה שהוא לוקח את כפות ידיי ומניח אותן‬
‫בעדינות על כתפיו למעני‪ .‬״תני לי‪,‬״ הוא לוחש‪ ,‬בעודו מרפה מכפות‬
‫ידיי ומניח להן לנוח על כתפיו העצומות‪ ,‬ואז הוא עוצם את עיניו‬

                                    ‫שעה שמגע ידיי פוגש בחולצתו‪.‬‬
‫התובנה מכה בבטני בעוצמה מפתיעה‪ .‬אלוהים אדירים‪ .‬הוא לא‬
‫אוהב שנוגעים בו‪ .‬אני נזכרת באופן שבו העובדים שלו נסוגים מפני‬
‫נתיבו בעודם בקרבתו‪ ,‬ואני נזכרת בכל פעם שנגעתי בו בעצמי‪ .‬הוא‬
‫תפס אותי ושלט על המגע‪ .‬הוא הבחין בכוונה שלי ותפס עליה פיקוד‪.‬‬
‫העובדה שקאלום נתן לי מרחב גדול כל כך במשך כל הפעמים האלה‬
‫כלל לא הייתה קשורה אליי‪ .‬טבעי שהנהג\ החבר\ שומר הראש של‬
‫ת׳יאו ייתן לאנשים מרחב מפני שהוא כל הזמן עושה זאת בשביל‬
‫ת׳יאו‪ .‬והמשרת‪ ,‬ג׳פרסון‪ .‬הוא אמר לי להקפיד לשמור מרחק‪ .‬הוא‬
‫לא הזהיר אותי לא להתקרב‪ .‬הוא הזהיר אותי לא לגעת בת׳יאו‪ .‬כל‬
‫המהלכים החמקמקים והזריזים של ת׳יאו‪ ,‬כל הפעמים בהן מישהו‬

  ‫ניסה לגעת בו‪ .‬בכל המקרים הללו הוא הצליח להתחמק במיומנות‪.‬‬
‫אני בוהה בו בבלבול‪ .‬הוא זקוק לסביבה מבוקרת‪ .‬מאז פגשתי‬
‫אותו‪ ,‬כל דבר על ת׳יאו קיין היה מבוקר‪ ,‬וכעת אני מבינה שזה יהיה‬
‫תקף גם בחדר השינה‪ .‬הוא מהנהן קמעה בראשו‪ ,‬מבחין בתובנה‬
‫שלי‪ ,‬וכפות ידיו שבות אל קרסולי‪ ,‬בו במקום מחליפות את תדהמתי‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111