Page 107 - 30322
P. 107
ג׳נטלמן חוטא ׀ 107
בתשוקה .לא בלבד שמגע ידיו גורם לי להרגיש בטוחה .הוא גורם לי
להתייסר מרוב תשוקה.
הוא מחייך אליי ,ואחר כך מרכין את מבטו אל כפות רגליי .״כמו
שכבר אמרתי לך,״ הוא אמר בקול חרישי ,״כבשת אותי מהרגע שבו
הידיים שלי נגעו בך.״ לאחר שהוא מרים את אחת מכפות רגליי
אל ברכו ,הוא מתחיל להתיר את הסנדל שלי ,תוך כדי שאצבעותיו
מרפרפות ללא הרף על גבי העור הרגיש של עצם הקרסול שלי,
מוציאות אותי מדעתי .אך אני ממתינה ,בידיעה שהייסורים ישתלמו
לי .כבשתי אותו .המגע שלי .המפגש בין עורי לעורו .חלק קטן בי
מסוקרן ,אולם חלק גדול יותר חש הקלה מכך שהוא שותף להרגשה שלי.
הוא מרפה מכף רגלי ושומט את הסנדל שלי ,ואז הוא אוחז בכף
רגלי השנייה וחולץ את הסנדל השני בעדינות .לאחר שהוא מסיים,
שתי ידיו מחליקות סביב החלק האחורי של השוקיים שלי והוא
מתרומם על ברכיו תוך שהוא מחליק את ידיו על גופי .הוא מביט בי
בעודו מחדיר את כפות ידיו תחת שמלתי ,עד שהוא לופת את ישבני
ברכושניות .הוא לוחץ אותו בעוצמה ,זוקף מעט את ראשו ,ומושך
אותי לפנים ,וכך פניו ניצבות בגובה החזה שלי .ואז הוא מפשיל את
שמלתי למעלה באיטיות ,עד שגופי החשוף נגלה אליו .אני דוממת
ועוצמת את עיניי ,יודעת שבקרוב מאוד הוא יפגוש את הצלקות שלי
מקרוב .ביני לבין עצמי אני כבר מכינה את התשובה הקבועה שבה אני
משתמשת בעת ששואלים אותי מה קרה ,תוך כדי שאני חשה בדעיכת
תנועותיו .הוא הבחין בהן .בזה הרגע ,בעודי מסתתרת באפלה שלי,
הוא בוהה בהשלכות ההרסניות של עברי.
אני ממתינה שהוא ישאל על הסימנים החקוקים בעורי ,אך מספר
רגעים חולפים והוא עדיין לא עשה זאת .אז אני אוזרת את האומץ
הנחוץ לי כדי להרכין אליו את מבטי ,וקולטת שהוא ממוקד בבטן
שלי .לוטש מבטים .אני שואפת אוויר ברעד ,הוא נושא אליי את
מבטו ,ארשת פניו חתומה .ואז אט־אט הוא מרכין את שפתיו בסמוך
אל הטבור שלי ומלקק מסביב לאזור .עולמי לא סתם מתהפך על פיו.
הוא מסתחרר .ומסתחרר .ומסתחרר ומסתחרר ומסתחרר .ועם זאת
