Page 174 - 30322

‫‪ 174‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫בחזהו הרחב וזורמים במורד ירכיו‪ .‬מבטי מתעכב על מפשעתו ועל‬
‫מחזה זקפתו המפעמת‪ ,‬שעה שזרועותיי נרעדות לעומת האזיקים‪ .‬אני‬

‫עוצמת את עיניי‪ ,‬תרה ברחבי תודעתי אחר יכולת האיפוק שלי‪.‬‬
‫חמימות פוגשת בבטני — חמימות שמקורה איננה במים‪ ,‬ואני‬
‫נרעדת ביבבה‪ ,‬עיניי נפקחות בחטף‪ .‬אני מרכינה את מבטי‪ ,‬ורואה‬
‫את ראשו זז שעה שהוא גורר את שפתיו מצד לצד על גבי בטני‪,‬‬
‫הלוך ושוב‪ ,‬פעם אחר פעם‪ .‬לשונו מתחקה אחר גבולות צלקותיי‪ ,‬ואני‬
‫מניחה את ראשי לעומת הקיר‪ ,‬שעה שהשדיים שלי כואבים מתשוקה‪.‬‬
‫הוא כאן מולי‪ ,‬מעריץ את גופי‪ ,‬שפתיו כעת נודדות דרומה‪ ,‬לעבר‬
‫המקום הרגיש ביותר בגוף שלי‪ ,‬ואינני יכולה לאחוז בו‪ ,‬לחבק אותו‬
‫או להרגיש אותו‪ .‬אני מתחילה למלמל לעבר התקרה מילים חסרות‬
‫כל היגיון‪ ,‬שעה שלשונו מלקקת‪ ,‬מרפרפת על גבי הדגדגן שלי‪ ,‬וכפות‬
‫ידיו נוחתות על החלק הפנימי של ירכיי ומפשקות אותן כך שיוכל‬
‫לקבל גישה טובה יותר‪ .‬אני מתנשמת‪ ,‬מתפתלת‪ ,‬זועקת‪ .‬וכאשר הוא‬
‫נצמד אל הנקודה המענגת בדגדגן שלי‪ ,‬אני פולטת זעקה‪ ,‬שומעת את‬
‫אנחות העונג שלו בעודו מאבד את עצמו בסיפוק מכך שאני כל כך‬

‫רוצה אותו‪.‬‬
‫נשימותינו הקטועות גוברות בעוצמתן על צליל המים השוטפים‬
‫אותנו‪ ,‬ותחושת הפורקן שלי הולכת ונבנית באיטיות מייסרת כמעט‪,‬‬
‫שעה שת׳יאו מוצץ ברכות‪ ,‬מלקק באיטיות ונושך בעדינות‪ .‬נדמה‬
‫לי שאני עלולה לפרוץ בבכי‪ ,‬נוכח העונג המייסר שהוא מעורר בי‪,‬‬
‫ואני חוצה את נקודת האל חזור‪ ,‬מתנודדת מעל קצה התסכול וקופצת‬
‫היישר אל מעמקי האקסטזה‪ .‬התחושות מסמאות את עיניי‪ ,‬הסיפוק‬
‫משתק את גופי‪ ,‬וידיי נאבקות באזיקים כמו מתוך עצמן‪ .‬״ת׳יאו‪,‬״ אני‬
‫גונחת‪ ,‬בעודי רוכבת על גלי הפורקן הארוכים שלי‪ ,‬שעה שהגוף שלי‬

‫מתכווץ ומיטלטל בפראות‪.‬‬
‫שפתיו נותרות בדיוק היכן שהן‪ ,‬וממשיכות למצוץ אותי בעדינות‪.‬‬
‫״אני איתך‪,‬״ הוא ממלמל‪ ,‬מנשק לדגדגן שלי ברכות‪ ,‬ואחר כך חג‬
‫סביבו באיטיות בקצה לשונו‪ .‬״אני איתך‪.‬״ הוא מתרומם לאיטו‪,‬‬
‫הזין שלו מלטף לאורך עורי שעה שהוא מתנשא לכדי מלוא קומתו‬