Page 282 - 30322
P. 282
פרק 21
חלפו בסך הכול שלושה ימים מאז שהתבקשתי לעזוב את בית החולים,
ואף שת׳יאו דאג להעסיק אותי ,אני מרגישה שאט־אט אני מתחילה
לאבד את שפיותי .כבר קרה שלא עבדתי שלושה ימים ברציפות; זה
לא זר לי ,אך הידיעה שאינני יכולה לחזור לעבודה הופכת את תקופת
ההפוגה הזאת לשונה .אומנם העבודה שלי מחכה לי ,אך אינני יכולה
לחזור אליה .לא לאחר כל מה שקרה.
ביררתי לגבי משרות בבתי החולים הרבים הפזורים ברחבי לונדון,
ואף שישנן משרות פנויות רבות ,ושאזכה להמלצה חמה מסוזן ,אני
מתמהמהת .אינני יודעת מדוע .עם ת׳יאו אני מרגישה בטוחה ,אך
ללא העבודה שלי אני מרגישה פגיעה .נוכחותו בחיי מסבה לי נחמה,
אולם אני גם חוששת שמא אהיה תלויה בו יתר על המידה .הכול מאוד
מבלבל וסותר.
כפי שחשדתי ,המשטרה לא יצרה עימי קשר .אתמול ביקשתי מג׳ס
שתגיש בשבילי את מכתב ההתפטרות שלי ,לצד מכתב התנצלות
בשביל סוזן .אני לא מצפה שזה ישנה משהו ,אבל רציתי שהיא תדע
שאני מצטערת על מה שקרה .גם ביקשתי מג׳ס שתבדוק את שלומה
של מייבל .האישה הזקנה החביבה אמרה לה שהכאב שלה עדיין עומד
על חמש ,ושהניתוח להחלפת מפרק הירך שלה עבר בהצלחה .זה
העלה חיוך על שפתיי.
גם עודכנתי שהעניין עם בנו של פרסי ...איך ת׳יאו ניסח את זה?
טופל .התכווצתי באימה בזמן שהוא סיפר לי על כך ,והדבר לא נעלם
מעיניו .חיוך עיטר את שפתיו בזמן שהוא הסביר לי שהוא כבר לא
יוכל לגרום שום נזק ,גם אם הוא ירצה .מסתבר שהאיש נכנע תחת
הלחץ של נוכחותם המאיימת של ת׳יאו וקאלום ,והתוודה שהפציעות
שלו נבעו מסכסוך עם כמה טיפוסים מפוקפקים להם הוא היה חייב
כסף .אני משערת שהוא הודה בזמן שאקדח הוצמד לרקתו.