Page 278 - 30322
P. 278
278׀ ג׳ודי אלן מלפס
״פשוט תקראי את מה שכתוב.״
אני מסבה את מבטי אל חזהו בשנית .כעת ידי מסתירה חלק
מהכיתוב ,ואני מרפה את אצבעותיי עד שהוא מאפשר לי להסיר את
ידי .ואני קוראת לעצמי.
אני שבוי באהבתי אליה.
משתומם נוכח אמונתה.
היא מפיחה בי תקווה.
ומגע ידה מלטף את נשמתי.
היא מקור השלווה שלי.
התרופה שלי.
האהובה שלי.
אני נושאת אליו את עיניי בחטף ,בעודי מנסה להדחיק את הגוש
העולה בגרוני .״מה זה?״
״תקראי את מה שכתוב .אני רוצה לשמוע אותך קוראת את זה.״
אינני זקוקה להעיף מבט נוסף בחזה שלו .שבע השורות הללו
צרובות במוחי ובליבי .בנשמתי .״אני שבוי באהבתי אליה.״ אני
בולעת רוק בכבדות ,אוזרת כוחות להמשיך במשימתי .״משתומם
נוכח אמונתה.״ אני עוצמת את עיניי ,ליבי מפעם באוזניי .״היא
מפיחה בי תקווה,״ אני לוחשת ,מאלצת את עפעפיי להיפתח .הוא
מהנהן בראשו ,מקרב את ידי אל שפתיו ונושק לה ברכות .אני מרכינה
את מבטי אל החזה שלו ,שפתי התחתונה רועדת בצורה בלתי נשלטת,
שעה שאני מכריחה את עצמי להמשיך .״ומגע ידה מלטף את נשמתי.״
אני חושקת את שיניי ,המילים מתעוותות מבעד לדמעותיי.
לפתע הוא מתחיל לזוז .הוא אוחז בכפות ידיי ומושך אותי
קרוב יותר אליו .״היא מקור השלווה שלי,״ ממשיך ת׳יאו במקומי.
״התרופה שלי.״ הוא נושק לזווית שפתיי ,המחווה מופלאה בעדינותה.
״האהובה שלי .את מבינה ,איזי?״ הוא שואל ,בעודו מתבונן לתוך
עיניי הגדושות בדמעות .״את מבינה מה אני מרגיש כלפייך?״
אני בוהה בו שעה שהוא בוהה בי ,לא מעתיק ממני את מבטו ולו
לרגע אחד.
