Page 274 - 30322
P. 274
274׀ ג׳ודי אלן מלפס
מותיר אותי ללכת בעקבותיו ,כאילו שאם הוא יעכב את הימלטותו,
ייתכן שהוא ישנה את דעתו ויסב פה נזק רציני.
״בהצלחה,״ אומר סטן ,בליווי צחוק עצבני ומלא אהדה.
״תודה.״ אני מרגישה כפקעת עצבים בזמן שאני הולכת למכונית
בעקבות הגבר הגדול והעצבני כהוגן שלי ,הדממה מייסרת את ליבי.
אני מתמקמת במושב הנוסע של הבנטלי של ת׳יאו ומישירה את מבטי
לפנים ,לא מתייחסת לגוף המפעם שלצידי.
הוא מסנן קללה חרישית ,מתניע את הרכב ופותח בנסיעה בליווי
שאגת מנוע אימתנית .מצב רוחו רק גורם לי לחשוב על החלטתי
להרחיק אותו מעברי ,כך שלא יהיה סיכוי שהוא ישפיע על ההווה
שלי .אני רוצה להעמיד פנים שהחלק הזה לא התרחש.
הנסיעה בחזרה אל ביתו של ת׳יאו ארוכה וקשה .הוא דרוך כמו
קפיץ ,ואני חוששת מפני הנזק שהוא עלול לגרום במקרה שכוח
ההתנגדות יוכרע והוא יהיה משולח כל רסן.
ג׳פרסון נראה מופתע בעודו פוגש אותנו תחת החניה המחופה ,אך
הוא מניח לת׳יאו להוביל אותי על פניו בלי להוציא הגה מפיו .עוזרת
הבית איננה ממתינה במסדרון עם המשקה שלו ,מוכנה לקחת את
מעילו ,וגם שני הבחורים הגדולים שתמיד מכתרים את הדלת נעדרים
ממקומם .אני מובלת במעלה המדרגות ,אל הרובע הפרטי שלו ,והדלת
נטרקת מאחוריי בקול חבטה.
״תתחילי לדבר,״ הוא תובע בקול מחוספס ,בעודו מצביע על
הספה במטרה שאשב.
״אני לא מספרת לך שום דבר,״ אני משיבה ,מפנה את גבי אל
פניו ההמומות ומתרחקת ממנו .תגידו שאני ערמומית ,תגידו לי שזו
התנהגות לא מקובלת ,זה לא מזיז לי .אני לא מתכוונת לספר לו,
לא רק מפני שאני חוששת ממה שיקרה לאחר שהוא יצוד את הגבר
שכמעט הרס אותי ,אלא מפני שאני לעולם לא רוצה לחשוב על זה
שוב .ואני לא רוצה שת׳יאו ידע על עברי המזעזע.
״איזי!״ קולו הרועם של ת׳יאו מקפיץ אותי בבהלה .אני נכנסת
לחדר השינה שלו ,ובשל כך אני סוגרת את הדלת חזק יותר מכפי
