Page 277 - 30322
P. 277
ג׳נטלמן חוטא ׀ 277
מהצרכים שלי ,אם זה מה שאת צריכה .אני אעשה הכול למענך ,איזי.
את מבינה מה אני אומר? את נמצאת בראש סדר העדיפויות שלי.״
אני מהנהנת ,חשה הקלה והוקרת תודה .כל כך הייתי זקוקה
לשמוע את זה מפיו .הוא הצליח לרסן את זעמו .הוא הבין מה חשוב,
ומה שחשוב איננו העבר שלי.
ת׳יאו נעמד ,מרים אותי יחד איתו ,ומוביל אותנו למיטה שלו.
אני מרפה ממנו רק לאחר שהוא אוסף את זרועותיי ממקומן מאחורי
צווארו ,ואני עושה זאת באי רצון .אני מתיישבת עם גבי לעומת הלוח
למראשות המיטה ,שעה שהוא מתמקם על ברכיו מולי .״אני רוצה
להראות לך משהו,״ הוא אומר ,ופושט את חולצתו מעל ראשו .פיסת
הגאזה הגדולה מכסה כמעט את כל החזה שלו ,ומדובר בחזה לא קטן
בכלל.
אני מתבוננת שעה שהוא אוחז בקצה סרט ההדבקה ומתחיל
לקלף אותו ,חושף עור אדמומי ,חלקלק מג׳ל שמנוני .ואז האותיות
המעוצבות מתחילות להיחשף לנגד עיניי ,מימין לשמאל ,כך שאני
נאלצת לקרוא אותן הפוך .אני מטה את ראשי ,בעודי נועצת את שיניי
בשפתי.
עד שת׳יאו מסיים לקלף את כל סרט ההדבקה ,אני כל כולי
מהופנטת מהכיתוב שניצב מולי ,המעטר את חזהו באלגנטיות .אני
קוראת אותו שוב ושוב ,שעה שקצות אצבעותיי נחות על שפתיי,
כאילו שבכוחן למנוע ממני להביע את תדהמתי .מובן שאין בכוחן
לעשות זאת ,ואני משחררת אנחה קולנית ברעד .״ת׳יאו...״ קולי
דועך ,אינני מסוגלת למצוא את המילים ,רק לבטא את שמו.
הוא מתקדם אליי על ברכיו ,מסיר את כף ידי משפתיי ומניח אותה
על החזה שלו .ידי מחליקה על עורו החלקלק ועל האותיות האפורות.
״תקראי את מה שכתוב,״ הוא לוחש ,מעודד אותי למשש ,מרתק את
פרק כף ידי למקומי ,שעה שאצבעותיי חולפות על גבי האותיות.
״תקראי לי את מה שכתוב ,איזי.״
אני נושאת אליו את מבטי מבעד לריסיי ,המומה ממעשיו .״למה?״
אני שואלת .״למה עשית את זה?״
