Page 287 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪287‬‬

‫לבטא את מה שמטריד אותי‪ .‬מפני שבבירור משהו מטריד אותי‪ .‬״זה‬
‫מפריע לך?״‬

‫חיוך רפה של דממה מבזיק לעברי מעברו השני של השולחן‪ ,‬לא‬
‫חיוך שמעיד על אי נוחות‪ ,‬אך גם לא כזה שמעיד על נוחות‪ .‬היא‬
‫שוקלת את שאלתי‪ .‬כבר קלטתי שג׳ודי היא מעין לביאה‪ ,‬בכל הנוגע‬
‫לת׳יאו‪ .‬היא הייתה האישה היחידה בחייו‪ ,‬עד שנכנסתי לתמונה‪ .‬או‬

‫עד שנכנסתי לתמונה בסערה‪ ,‬יש לומר‪.‬‬
‫אני ממתינה בדריכות לתשובה מצד אימו של ת׳יאו‪ .‬המחשבה‬
‫על היותי בתחרות איתה‪ ,‬או במאבק על תשומת ליבו של בנה איננה‬
‫מוצאת חן בעיניי‪ .‬היא נאנחת בכבדות‪ ,‬מושיטה את ידה מעל לשולחן‬
‫ואוחזת בידי‪ .‬״איזי‪ ,‬יקירה שלי‪ ,‬אני בסך הכול רוצה לראות אותו‬

‫מאושר‪ .‬את מסבה לו אושר‪.‬״‬
‫״ואם ארגיז אותו?״ אני שואלת‪ ,‬ממשיכה לנקוט אסטרטגיה‬

‫ישירה‪ ,‬לא הולכת סחור סחור‪.‬‬
‫״כבר עשית את זה‪ ,‬לא?״ היא שולחת בי מבט יודע דבר‪ ,‬לופתת‬
‫את ידי בעת שאני מנסה לחלץ אותה מאחיזתה‪ ,‬המומה מעט מכך‬
‫שניכר שהוא חלק עימה את ההסכם הקטן שלנו מלפני כמה ימים‪,‬‬
‫כאשר סירבתי לשתף אותו בעברי לאחר התמוטטות העצבים שחוויתי‬
‫בסטודיו לקעקועים של סטן‪ .‬״אני לא שופטת אותך‪,‬״ היא אומרת‬

‫ברכות‪.‬‬
‫״אם כך‪ ,‬מה את עושה?״‬
‫״אני מנסה לתמוך בך‪.‬״‬
‫זה מה שהיא מנסה לעשות? נשמע לי מוזר‪ ,‬כי כרגע אני לא ממש‬
‫מרגישה שתומכים בי‪ .‬אני מרגישה מאוימת‪ .‬״איך?״‬
‫היא נאנחת‪ ,‬מרפה מידי ומתרווחת לאחור במושבה‪ ,‬כך שלמלצר‬
‫יהיה מקום להניח את המשקאות שלנו על השולחן‪ .‬אני מושיטה את‬
‫ידי אל הכוס שלי ומחליקה אותה לעברי‪ ,‬ואחר כך מרכינה את שפתיי‬
‫לעבר הקשית הקצרה‪ .‬אני לוגמת מהקוקטייל הגבשושי‪ ,‬אך אינני‬
‫יכולה להעריך את הטעם במלואו בעודי מרגישה חרדה כל כך‪.‬‬
‫״איזי‪ ,‬אני רואה איך הוא מסתכל עלייך‪,‬״ אומרת ג׳ודי‪ .‬״החיבור‬