Page 289 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪289‬‬

‫שאלה אחת נוספת שאני חייבת לשאול‪ .‬היא כל הזמן מעסיקה את‬
‫מחשבותיי‪ ,‬אך לא הצלחתי לאזור את האומץ — או למצוא את הזמן‬
‫הנכון — להציגה בפני ת׳יאו‪ .‬ייתכן שלפני כן מוטב שאעלה את הסוגיה‬

‫מול אמא שלו‪ .‬״את חושבת שת׳יאו יוכל להפיק תועלת מטיפול?״‬
‫היא מחייכת‪ ,‬כאילו ששאלתי משעשעת אותה‪ .‬״אני חושבת שאת‬

‫הטיפול היחידי לו ת׳יאו זקוק‪.‬״‬
‫כתפיי נשמטות באכזבה‪ .‬ואני תוהה לעצמי‪ ,‬האם זו הסיבה שג׳ודי‬
‫מקבלת אותי? מפני שהיא רואה בי תרופה פוטנציאלית לבנה? האם‬
‫זאת הסיבה שהיא עושה כמיטב יכולתה לגרום לי להרגיש רצויה?‬
‫אלוהים אדירים‪ ,‬האם יש לה מושג כמה לחץ היא מפעילה עליי?‬
‫אינני יודעת‪ ,‬אך לא‪ ,‬מתעורר בקרבי דחף להאיר את עיניה‪ .‬ההבטחה‬
‫לאפשרות שבנה יתוקן כל כך מסמאת את עיניה‪ ,‬שהיא לא מביאה‬
‫בחשבון את הלחץ שעלול להיות מופעל עליי‪ .‬אני נחושה לעזור לו‪,‬‬
‫אין לי שום ספקות בנושא‪ ,‬אך גם אני לא שוגה באשליות‪ .‬אינני אשת‬
‫מקצוע‪ .‬ת׳יאו זקוק לעזרה מקצועית‪ .‬״זהו נטל כבד מדי מכדי שאוכל‬
‫לשאת אותו לבדי‪ ,‬ג׳ודי‪.‬״ האם היא תשנה את דעתה עליי‪ ,‬האם היא‬

‫תהיה ידידותית פחות אם אכשל בריפוי בנה?‬
‫״אין פה שום נטל‪ ,‬יקירתי‪ .‬בכלל לא‪ .‬גם אם הוא לעולם לא יירפא‪,‬‬
‫אני עדיין יכולה להבחין באור שאת מצליחה להחדיר לתוך עולמו‬

‫האפל‪ .‬האושר שלו‪ ,‬השלווה שלו‪ ,‬זה כל מה שחשוב לי‪.‬״‬
‫השלווה שלו‪ .‬״אז הוא מעולם לא ניסה לקבל טיפול?״ אני שואלת‪,‬‬

‫מנסה לקבל תשובה לשאלה המקורית שלי‪.‬‬
‫״טיפול מצריך שיחה‪ .‬יכול להיות ששמת לב שהבן שלי איננו‬

‫דברן גדול‪.‬״‬
‫כוונתה שיהיה עליו לשוחח עם מטפל‪ ,‬ולספר לו על העבר שלו‪,‬‬
‫כדי שיהיה אפשר לתכנן את מהלך הטיפול‪ .‬ת׳יאו לא מוכן לדבר על‬
‫עברו‪ .‬לכן לעולם לא יוכל להתקיים שום טיפול‪ .‬אז מה? אני המוצא‬
‫האחרון‪ ,‬אם כך? כל האחריות לוודא שת׳יאו יישאר רגוע ומאושר‬

‫מוטלת על כתפיי?‬
‫״עכשיו —״ הבעת פניה של ג׳ודי משתנה במידה ניכרת‪ ,‬שעה‬