Page 294 - 30322
P. 294

‫פרק ‪22‬‬

‫בהוראתה של ג׳ודי‪ ,‬הנהג שלה נכנס לשטח אחוזתו של ת׳יאו‬
‫משער אחר‪ ,‬ומעמיד את הרכב במגרש חניה המשרת את לקוחות‬
‫הפלייגראונד‪ .‬ג׳ודי מזנקת החוצה ורצה לאורך השביל המעוטר משני‬
‫עבריו בעצי נוי מטופחים בקפידה‪ .‬אני ממהרת בעקבותיה‪ ,‬מחפשת‬
‫אחר ת׳יאו בעודי חוצה את אזור הקבלה ונכנסת למועדון המרכזי‪.‬‬
‫האווירה העגומה מכה בי בעוצמה‪ .‬לא נשמעים שום צלילי מוזיקה‪,‬‬
‫אין רקדניות על הבמה‪ ,‬אין לוחמים בכלוב ואין במקום ולו לקוח אחד‪.‬‬
‫העובדים עומדים מסביב לבר‪ ,‬לחישותיהם הרפות בהולות ומפוחדות‪.‬‬
‫אחד העובדים נועץ את מרפקו בעובד אחר שעה שג׳ודי נכנסת‬
‫למועדון בצעדים נחושים‪ ,‬ואז מתחיל אפקט דומינו של מרפקים‬

                               ‫ננעצים עד שאופפת את כולם דממה‪.‬‬
                            ‫״איפה?״ שואלת ג׳ודי בקיצור נמרץ‪.‬‬
‫״חדר ההלבשה‪,‬״ ממהרת להשיב אחת הרקדניות‪ .‬היא עטופה‬

                                      ‫בחלוק דקיק‪ ,‬נראית מזועזעת‪.‬‬
‫בעודי ממשיכה לעקוב אחרי ג׳ודי מקרוב‪ ,‬צליל צעקותיו הרועמות‬
‫של ת׳יאו מהדהד ברחבי המועדון‪ .‬ג׳ודי מחישה את צעדיה‪ ,‬ואני‬

                ‫בעקבותיה‪ .‬״איך זה קרה‪ ,‬לכל הרוחות?״ הוא שואג‪.‬‬
‫אני כמעט מתנגשת בגבה של ג׳ודי לאחר שהיא נעצרת לפתע‬
‫בפתח חדר ההלבשה‪ ,‬ואני גומעת במבטי את הסצנה מעבר לכתפה‪,‬‬
‫מתקשה לעכל את המחזה שנגלה לעיניי‪ .‬פני מוטלת על הרצפה‪,‬‬
‫מחוסרת הכרה‪ ,‬גופה עירום למחצה תחת שמיכה‪ ,‬שעה שקאלום כורע‬

                              ‫ברך לצידה‪ ,‬ומסיט את השיער מפניה‪.‬‬
‫״אלוהים אדירים‪,‬״ אני מתנשפת באימה‪ ,‬שובה את תשומת ליבו‬
‫של ת׳יאו‪ .‬חולצתו תחובה למחצה בתוך מכנסיו‪ ,‬עניבתו רפויה מסביב‬

                                                            ‫לצווארו‪.‬‬
‫״איזי‪.‬״ הוא נחפז לעברי‪ ,‬וג׳ודי סרה מדרכו כדי להעניק לו גישה‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299