Page 299 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪299‬‬

‫״אני לא יכול למשוך תשומת לב למועדון שלי‪ ,‬איזי‪ .‬אנדי מגבה‬
‫אותי‪ ,‬אבל הוא לא הסמכות העליונה במשטרה‪.‬״‬

‫״אני יודעת‪,‬״ אני אומרת מבעד לשיניים חשוקות‪ ,‬דבריו רק‬
‫משלהבים את זעמי‪ .‬״רק שהמשטרה לא תופיע‪ .‬רק שלא תיעצר‬

‫ותושלך לכלא‪.‬״‬
‫הרעש המגיע מכיוונו הוא שילוב של נהמה ואנחה‪ ,‬ובעקבותיו‬
‫נשמע צליל צעדיו לעומת הרצפה‪ ,‬בעודו מתקרב אליי‪ .‬שנייה לאחר‬
‫מכן הוא פולש אל שדה הראייה שלי‪ ,‬כורע על ברכיו‪ .‬״אל תיאטמי‬
‫בפניי‪,‬״ הוא מפציר בי‪ ,‬בעודו אוחז בידי ומניח אותה על החזה שלו‪,‬‬
‫תזכורת חרישית למה שחקוק על עורו תחת חולצתו המקומטת‪ .‬״אני‬
‫יכול להתמודד עם הרבה דברים‪ ,‬אבל אני לא יכול לשאת את המחשבה‬
‫שאת שונאת אותי‪ .‬אל תשנאי אותי‪ ,‬איזי‪.‬״ פניו האפופות ייסורי כאב‬
‫משככים מעט את כאבי‪ ,‬שעה שמבטינו נפגשים ולא מרפים‪ .‬״אני‬
‫אוודא שהוא ישלם‪ .‬אני לא מתכוון להניח למי שעשה את זה לצאת‬

‫מזה בלי עונש‪.‬״‬
‫״איך?״ אני שואלת בקרירות‪ .‬״באמצעות יריות? באמצעות מכות?‬

‫באמצעות שבירת עצמות?״‬
‫עיניו הרושפות אומרות לי שזה בדיוק מה שעלה בדעתו‪ ,‬בדיוק‬

‫כפי שחששתי‪ .‬״מי שאחראי לזה צריך לשלם את המחיר‪.‬״‬
‫״ואיך לכל הרוחות זה יעזור לפני?״ אני צועקת‪.‬‬

‫הוא מתכווץ ברתיעה נוכח עוצמת קולי‪ ,‬עוצם את עיניו ומקדיש‬
‫כמה רגעים לשאיפת אוויר מרגיע לריאותיו‪ .‬״אני מנסה לעשות את‬
‫הדבר הנכון‪,‬״ הוא אומר‪ ,‬תחינה בקולו‪ .‬תחינה אליי‪ ,‬שאבין‪ .‬״אני‬
‫מסגיר מנוולים למשטרה‪ ,‬במקום לתת להם את העונש שמגיע להם‪.‬״‬
‫״אתה מסגיר אותם למשטרה בתור פיתיון‪ ,‬ת׳יאו‪ .‬אתה נותן‬
‫למשטרה את מה שהם רוצים במטרה להוריד אותם מהגב שלך‪.‬״ אני‬
‫מסיטה ממנו את מבטי ונשענת לאחור בכיסא‪ .‬״אל תאמר לי שזה חף‬

‫ממניעים אנוכיים‪.‬״‬
‫הוא משחרר אוויר בנשיפה קולנית ועייפה‪ .‬״איזי‪ ,‬בייבי‪ ,‬בואי‬

‫איתי למיטה‪ .‬תני לי לחבק אותך‪,‬״‬