Page 297 - 30322
P. 297

‫ג׳נטלמן חוטא  ׀  ‪297‬‬

‫״בדיקה פנימית‪ ,‬לוודא שלא נגרם לה נזק‪.‬״ אני בוחנת את‬
‫החבורות סביב החלק הפנימי של ירכיה‪ ,‬מקבץ של נקודות קטנות‬
‫שנוצרו מאצבעות הלופתות בתקיפות‪ .‬״מנוול‪,‬״ אני אומרת בקול‬
‫מתנשם‪ ,‬בעודי מרימה מהשולחן מפשק ומסירה ממנו את העטיפה‪.‬‬
‫אני אוחזת בערכה ובעזרת פנס‪ ,‬מנסה לפענח את הזווית הטובה‬
‫ביותר ללא הסיוע של כיסא טיפולים‪ .‬״פני‪ ,‬אני עומדת רק להעיף‬
‫מבט‪ .‬זה לא יכאיב לך‪ ,‬אני מבטיחה‪ .‬ייתכן שזה יהיה קצת לא נעים‪.‬״‬
‫אני נושאת את מבטי אל פניה הישנות‪ ,‬מחוסרות ההכרה‪ .‬היא איננה‬
‫מגיבה‪ ,‬אז אני ממשיכה בבדיקה‪ .‬״אין כל זכר לזרע‪,‬״ אני אומרת‬
‫לעצמי‪ .‬״נראה שהוא השתמש בקונדום‪ .‬יש קצת דם‪ ,‬אבל לא משהו‬
‫יותר מדי רציני‪.‬״ אני מחלצת את המפשק בעדינות ומחווה בראשי‬
‫לקאלום שירפה מרגליה‪ .‬הוא ממהר לכסות את איבריה הצנועים‬
‫של פני‪ ,‬ומסדר את השמיכה סביב פלג גופה התחתון‪ .‬אני מניחה את‬

                             ‫הכלים שלי ומסירה את הכפפות מידיי‪.‬‬
‫כפי שלמדתי במסגרת הכשרתי‪ ,‬אני בודקת מתחת לציפורניה‬
‫בחיפוש אחר איזשהו סימן לכך שהיא אולי נאבקה בתוקף‪ .‬אינני‬
‫מוצאת דבר‪ .‬״כדאי שאשב איתה ואשגיח עליה עד שהיא תחזור להכרה‬
‫מלאה‪.‬״ אני מתיישבת בכיסא הסמוך למיטה ומתמקמת לקראת הערב‪.‬‬
‫ייתכן שיחלפו שעות ארוכות לפני שההכרה תשוב אליה‪ ,‬אך אסור‬

                                   ‫שהיא תהיה לבד בזמן שזה יקרה‪.‬‬
‫קאלום פוסע בגמלוניות לעבר השולחן עם הציוד הרפואי שאלתרנו‬
‫ומתחיל לאסוף את הציוד שלי‪ ,‬ככל הנראה בניסיון להתעסק במשהו‪,‬‬
‫מפני שאין לו מושג מה לעשות עם עצמו‪ .‬״תניח לזה‪,‬״ אני אומרת‬
‫לו בלי להעתיק את מבטי מפני‪ .‬״ייתכן שאזדקק לזה אחר כך‪ .‬ועדיין‬
‫כדאי שתשיג את הגלולה ליום שאחרי‪ .‬לא ראיתי שום זכר לזרע‪ ,‬אבל‬
‫מוטב ללכת על בטוח‪.‬״ אני שומעת אנחת ייאוש‪ .‬הצליל נשמע מוזר‪,‬‬

                             ‫כשהוא מגיע מפיו של גבר גדול כל כך‪.‬‬
‫״איזי‪,‬״ הוא פותח ואומר‪ ,‬מבעד לצליל צעדיו בעודו מתקרב‪ .‬״אף‬

                                                            ‫אחד —״‬
‫הדלת נפתחת לרווחה‪ ,‬ואני זוקפת את ראשי ורואה את ת׳יאו לחוץ‬
   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302