Page 300 - 30322
P. 300
300׀ ג׳ודי אלן מלפס
״אני צריכה להשגיח על פני .היא עלולה להתעורר ולהרגיש בחילה
או סחרחורת .אסור שהיא תהיה לבדה.״
״אם ככה ,אבקש מאחת מהבנות שתבוא לשבת איתה.״
״יש להן ידע רפואי?״ אני שואלת ומביטה בו .״הן יודעות איך
לנטר דופק ולזהות סימנים להתדרדרות במצב הבריאותי?״
ת׳יאו מביט בפני ,עווית חולפת בלסתו .״לא.״
״אם ככה ,אני לא מתכוונת להעביר את הטיפול בה לאיזו
חשפנית ,רק כי אתה זקוק לחיבוק.״ הטינה שאני חשה עולה אל פני
השטח ,בלתי ניתנת לעצירה ורוויה בשנאה שאני מרגישה .״אני אשאר
פה.״ אני מושכת את ידי מידו ומשנה תנוחה במושבי ,מתרחקת ממנו
כמיטב יכולתי.
הוא נעלב .הדבר ניכר ברתיעה של גופו הגדול ובשאיפת האוויר
החדה .למשך כמה רגעים משתררת דממה ,אך אני יכולה ממש לשמוע
את המחשבות הסוערות במוחו .ואחר כך הוא מניח למחשבות לקלוח
החוצה .״למה יש לי תחושה שהכעס שלך לא קשור רק למה שקרה
לפני?״
״תפסיק.״ אני מסרבת להביט בו ,כאילו באמצעות הסתרת עיניי
אוכל להסתיר ממנו את סודות עברי .״אל תסיט את הנושא אליי.״
״אה ,נכון,״ הוא אומר ומתנשם ,קולו נרעד בעודו נעמד על רגליו.
״הבנתי .תמשיכי להגן על הסודות שלך.״
״כפי שאתה מגן על הסודות שלך.״
ת׳יאו מסנן קללה חרישית ומתרחק ממני ,מובס .עליי לאזור את
כל כוחותיי כדי לא לעצור בעדו .אינני מתענגת על המחזה או הצליל
של תסכולו ,והאמת היא שתסכולי הוא שמשלהב אותו .הסיבות לכעס
שלי .העבר שלי ,המכתיב לי כיצד להתמודד עם זה .אך ת׳יאו הוא
אדם בוגר .הוא יכול לדאוג לעצמו ,כפי שהוא הוכיח כבר יותר מפעם
אחת .לפני אין את היכולת הזאת .היא זקוקה לי.
כאשר הדלת לחדר האמבטיה נטרקת בעדינות ,אני מסבה את
מבטי אל קצה החדר .בעיני רוחי אני יכולה לראותו מעברה השני,
ככל הנראה מתאמץ כמיטב יכולתו לא להטיח את אגרופו בקיר .ואחר